התהליך הזה כבר מתבשל יותר משלש שנים.
ההבנה שמיציתי את מקום העבודה הנוכחי שלי, ושאני צריכה להבין מה אני רוצה לעשות בשלב הבא של חיי.
לכאורה, יכלתי פשוט להתחיל לשלוח קורות חיים, להרים טלפונים למכרים וחברים ולחפש לי מקום עבודה אחר.
אבל זה לא מה שאני רוצה הפעם.
תקוותי היא שגם מצבי הכלכלי משביע רצון מספיק כדי לאפשר "יציאה מוקדמת לגמלאות" וגם מצבי הנפשי מתאים לצעד זה בחיי.
אולי אמצא עצמי מחפשת שוב עבודה בעוד כמה חודשים, ואולי אמצא את עצמי לומדת או מטיילת או מתנדבת או מבלה...או שילוב יפה של כל אלה או חלק מהם...
מעל לכל אני בטוחה שאגביר את מעורבותי ה"סבתא"ית - נכדי הראשון בן שנה וחצי ובתי בהריון מתקדם, כך שאני מניחה שהיא תברך על כל תוספת בתשומת הלב והעזרה שאצליח לתת לה.
אז כאן אנסה להתמיד ולכתוב לעיתים קרובות ככל האפשר כדי לתעד לעצמי את התהליך הזה - את השבועות האחרונים בעבודה...
את התחושות שלי ואולי של הסובבים אותי לקראת הרגע הזה שבו אבצע שינוי כל משמעותי בחיי....
ואולי אצליח לשוחח עם עצמי באמת , ולהבין מה אני באמת רוצה לעשות "כאשר אהיה גדולה"
אז בהצלחה לי
בהצלחה [=
השבמחקתודה רבה :)
השבמחקבהצלחה גם עם הבלוג.
השבמחקמניסיון של חבר טוב...אימו יצאה לגמלאות מסיבות אחרות והיא פשוט, איך להגיד את זה בצורה עדינה, "שפוטה" שלו.
כל מה שקשור בילדים כי שניהם עובדים אבל זה ממש מוגזם.
מה שאני מנסה להגיד היא לדעת איפה הגבול, כמה לעזור וכמה להגיד לא.
יש לכולם חיים ויש גבול לכל תעלול...
אם את מסוגלת כלכלית ונפשית לא לעבוד...אני בעד. התחלתי לכתוב פה בישרא לפני 8 שנים בערך (אולי יותר..) כשהייתי מובטלת. פוסטים די עצובים. אח"כ הכל השתנה לטובה.
השבמחקמאחלת לך הרבה הצלחה והנה..הגעתי לפוסט הראשון שלך עתה....
(צריך להשלים פערים !!)
תודה רבה רבה! אכן זו הכוונה (ליהנות מהחופש) - בתקווה שנסתדר כלכלית
השבמחקותודה שאת קוראת אותי גם.....
בשמחה....
השבמחקמי יודע לאן תתקדם החברות החדשה....???!!!