השבוע הראשון המלא של השגרה......
ביום ראשון בתי באה אלינו עם הילדים אחה"צ - במקום שאצטרך לנסוע אליה - וזה היה ממש נחמד. בא לי לבקש ממנה לעשות זאת בכל יום א (היום החופשי של בעלי) כדי שלא אצטרך להשאיר אותו לבד כאשר אני עוזרת לה עם הנכדים.
ביום שני זה היום של חמותה, שבאה לעזור לה עם הילדים - אז זה היום שאני עושה לי תכניות משלי. הפעם היה לי תור קוסמטי כזה או אחר במכון שקרוב למקום עבודתי לשעבר, אז קבעתי עם החבר'ה מהעבודה שאוכל איתם צהריים. היה כיף לראות את כולם (התכוונתי באמת כשאמרתי שאני עוזבת את מקום העבודה אבל לא את החברים שלי שם). היה פחות כיף לראות שהמקום הולך מדחי אל דחי - שוב מפוטרים, שוב רה ארגון בלתי הגיוני לחלוטין, שוב סיסמאות נבובות...כל כך שמחה שאני כבר לא שם.
ביום שלישי התעמלתי בבקר בקאנטרי ונפגשתי עם חברה לכוס קפה אחרי כן - היה ממש טוב. התחלתי לעשות כמה תרגילי בטן חדשים, וביחוד שרירי הבטן התחתונה שלי ממש תפוסים! אחרי כן נסעתי לבתי לעזור עם הנכדים, וכך גם ברביעי אחה"צ. היה ממש בסדר, גם הם נכנסים לשגרה כלשהי - לפעמים אני משחקת עם הנכד הגדול, לפעמים מטפלת בקטן - וכך אחר הצהריים עובר לשתינו בכיף בלי יותר מדי לחץ או בלגן.
ביום חמישי שמרתי על התינוק אצלי בבית בזמן שהיא עבדה כמה שעות - אז בקשתי ממנה למצוא סידור לאחה"צ כדי שלא אצטרך בנוסף גם לנסוע אליה באותו היום (אכן אני משתדלת לשמור על עצמי ועל כוחותי). היא קבעה עם חברה שבנה חבר של נכדי הגדול - אבל במקום להקל עליה זה רק הכביד. הגדול נהיה פתאם "דביקוש" ל"אמא אמא" ורצה רק לשבת עליה, והתינוק היה זקוק לה כמובן (אוכל כל שעתיים עדיין) - וזה היה קשה.
מתישהו היא תצטרך ללמוד להתנהל עם שניהם לבד....זה לא יהיה פשוט, אבל כולנו עשינו זאת. לא? זה כיף שאני יכולה לעזור, אבל לא אמשיך להגיע אליה כל יום אחה"צ לתמיד.....
קבעתי לעצמי להתחיל להוריד מינונים ....אחרי 3 חודשים.....אחרי שיעברו דירה..... מקווה שאצליח.
בכל אופן בחמישי אחה"צ הספקתי להיות בסופר ולבשל.... (כי לא נסעתי אליה)
ביום ששי התעמלתי שוב בקאנטרי - ובצהריים הם באו (חתני, בתי והילדים) וגם בעלי היה בבית והיה כיף גדול.
סוף סוף הם סגרו עם שיפוצניק שמתחיל לעבוד על הדירה החדשה שלהם ביום ג השבוע, אז אולי תוך חודשיים הם יוכלו כבר לעבור.....
מגיע להם שתהיה להם דירה משלהם....ומגיע לנו לנסוע רק 10 - 15 ק"מ כדי לבקר אצלם ולא 30.....
היום שוב התעמלתי - רק אירובי , לא צריך להגזים....
שבוע לא רע בכלל.
בעלי עובד 3-4 שעות ביום, מאד חלש עדיין ומאד מתעייף, ולקול נדנודי מקפיד לא להגזים . קשה לו. הוא רגיל להיות כל כך פעיל...
בעוד כשבוע נראה לי שכדאי לו לעשות שוב בדיקת דם לראות מה מצב הנוגדנים ....האם המחלה מאחוריו באמת
בסוף החודש יש לו תור להומיאופט בתל אביב שאמור (לפי אחרים שהיו אצלו ) "להקים אותו על רגליו" מהחולשה שאחרי המחלה. אדווח אם זה נכון. נראה בכלל באיזה מצב הוא יהיה עד אז.... יש מדווחים שעם מחלת הנשיקה החולשה נשארת גם שנה אחרי.....אוי ואבוי. מקוה שלא
זהו בינתיים. מחר מתחיל שבוע חדש. שבוע טוב
אני צריך לתת למישהי שאני מכיר טוב את מה שאת כותבת על הורדת מינונים ושמירת הכוחות, שם זה קצת מטושטש...
השבמחקשיהיה שבוע טוב ותשמרי על בעלך את עושה מצויין!
הנוגדנים תמיד ישארו (כי כך אנו מוגנים בפני המחלה בעתיד) הם רק משתנים מסוג IgA או IgM לסוג IgG. בדרך כלל העייפות נמשכת עד חודשיים. מאחל החלמה מלאה.
השבמחקאני אוהב את מודל הסבתא שאת,חלאס,לא צריך להקריב את עצמך,יש לך חיים,את עוזרת במידה ויודעת להרפות כשתחשבי שזה בסדר
השבמחקשירגיש בן הזוג טוב במהרה
תודה
השבמחקובהחלט אתה מוזמן "להפיץ את הבשורה" בכל הקשור לשמירה על האנרגיה תוך הורדת מינונים...לצערי רובנו לומדים זאת בדרך הקשה. אולי בהזדמנות אכתוב פוסט או שניים על הדרך שאני עשיתי...
תודה על המידע! באמת ניסיתי להבין מהבדיקות (והאינטרנט) מה בדיוק המשמעות של igA igM ואז igG - והם דווקא הסבירו לא רע - זה לא אומר שהבנתי עד הסוף. גם לא הבנתי את ההבדל בין CMV ל-EB , מדוע שלושתם חיוביים אצלו ומה זה אומר לגבי העתיד....
השבמחקתודה טליק, זה עוזר כידוע לקבל פידבקים חיוביים. עם כל ההחלטיות שאני כביכול מקרינה, תמיד יש ספקות ותמיד תמיד גם אשמה...
השבמחקIgG מופיעים לאחר ההתגברות על המחלה והם הנוגדנים שמהווים חיסון כנגד גורם המחלה בעתיד. הוא חיובי ל EB (אפשטיין בר) שהוא הנגיף למחלת הנשיקה וזה מעיד שנחשף לנגיף בעבר. הוא נחשף בעבר גם לנגיף הCMV(ציטומגלו וירוס) שגרם למחלה אחרת. אין מה לדאוג זה טבעי שיש לו נוגדנים כנגד הנגיפים האלה . לרוב האוכלוסיה יש אותם.
השבמחקתודה
השבמחקמשום מה חשבתי שהוספתי אותך מזמן לקבועים.
השבמחקתהיתי מדי פעם למה את לא מעדכנת אבל חשבתי שאולי צפוף לך כרגע בחיים...
עכשיו אני רואה שיש לי הרבה מה להשלים
ואחכה בכליון עיניים לפוסט שהבטחת לKeyMan.
מכירה אנשים (כולל אותי) שמביאים את עצמם אל קצה גבול היכולת ויש לזה מחיר.
תודה (שהוספת אותי לקבועים)
השבמחקשמתי לב באמת שלחלק מהקבועים הייתי צריכה לעשות מינוי שוב (כדי שיישלחו אלי הודעות על פוסטים חדשים) - משהו בתפקוד של האתר, אני מניחה...
יש לי כבר כמה "חובות" קטנים לכתיבת פוסטים (לגבי העמסת יתר, לגבי התמודדות עם פחדים...) כך שאני מתכוונת לשנס מתניים בקרוב ולמצוא זמן איכות לבלוג - בין כל עיסוקי הסבתאות ואחרים...מדהים איך היום מתמלא גם כאשר לא עובדים! עדיין לא מגיעה לעשות חצי ממה שחשבתי שאספיק סוף סוף לעשות כאשר אעזוב את העבודה.
ושוב - סופשבוע נהדר לך
ואני דווקא אתייחס להתכווצות השרירים בבטן. זה טוב. זה מזכיר שיש אותה. גם לצורך ספורט, גם לצורך דיאטה מאוזנת, וגם - זה מזכיר לפעול לפעמים לפי תחושת בטן. לעשות גם מה שנראה נכון בשבילך. לא רק מה שצריך, אלא מה שיהשה לך טוב בבטן. בלי פרפרים, בלי כאבי בטן. סתם, על פי תחושת הבטן.
השבמחקתודה, את צודקת לחלוטין כמובן
השבמחקואתמול כאשר התעמלתי זה כבר היה פחות מכווץ - סימן שמתחזקים השרירים.
TCSNCT <a href="http://rafwwfuszzti.com/">rafwwfuszzti</a>, [url=http://kylvqvgfxhjq.com/]kylvqvgfxhjq[/url], [link=http://qolcsyamnvwq.com/]qolcsyamnvwq[/link], http://xyfdhuiffzos.com/
השבמחק