ששי עמוס קמעה..... (זהירות - פוסט ארוך ומייגע)

מחרתיים יש לנכד שלי יום הולדת שנתיים (נולד בסילבסטר - ומאז פטר אותי מההתלבטות אם צריך או לא צריך לחגוג את היום הזה....   )

בתחילת השבוע (וגם אמצע וגם לקראת הסוף) עדיין לא נראה שבתי ובעלה יצליחו להיכנס לגור סוף סוף בדירתם ה-semi משופצת, והצעתי לחגוג ל"פרופסור" את יום ההולדת גם כאן, עם משפחתו של אחי, ביום ששי הקרוב (אמש) ולנצל את העובדה שבני עדיין בארץ (טס חזרה ביום ששי הבא).

כאשר ייכנסו לדירתם, אמרתי, יוכלו לחגוג לו בקרב שאר בני המשפחה (הצד של בעלה כמובן) ולא נורא בכלל שיהיו לילד כמה חגיגות יום הולדת (אחת בגן כמובן). 

היא אמרה סבבה, אבל "בקטנה" בבקשה. מה זה "בקטנה"? לא שאלתי, אבל הבנתי שפרט לעוגה עם נרות (וגם השגנו ציור אכיל של ספיידרמן) ומתנת היומולדת אין צורך "להתפרע" עם בלונים, זר על הראש ושלטי "מזל טוב" כי הם ידאגו לכך במסיבה שהם יעשו בדירתם החדשה לכשייכנסו אליה סוף סוף.

בדיעבד "בקטנה" היה אמור להיות - בלי מוזמנים. כלומר, רק בעלי ואני ובני (שנכדי קורא לו "דוד" בצורה הכי מתוקה שבעולם).

איך הייתי אמורה להבין זאת? אלוהים יודע. 

סימסתי לגיסתי את ההזמנה ליום ששי (הם כל כך עסוקים שמאד נדיר לתפוס שיחת טלפון באמצע השבוע - אנחנו מסתפקות בהודעות טקסט) והיא שמחה מאד להיענות כמובן. 

גם חברתו של בני הגיעה ארצה לחופשה, ומאד רציתי שגם היא תגיע לארוחה הזאת, אבל היא באה רק ל-10 ימים ובסוף השבוע הוריה רצו אותה אצלם (גרים בצפון הרחוק). גם היא רצתה מאד להיות נוכחת בארוחה הזאת, ובנוסף היא רוצה כבר הרבה זמן שניפגש עם הוריה (למרות שרשמית הם לא מאורסים או משהו, זה נראה די ברור שזה הכיוון). ניצלנו את העובדה שביום חמישי הם הגיעו לאזור המרכז לחתונה משפחתית, והזמנו אותם לישון אצלנו אחרי החתונה (לנסות באמצע הלילה עד הצפון שוב? לא חבל?) ואם כבר אז כבר - להישאר גם הם לארוחת ששי ערב. כך הפגישה איתנו לא תהיה כזו "רשמית", וגם יהיה עוד בני משפחה....בקיצור משהו קליל יותר. זה לא היה פשוט אבל בסוף הם הסכימו, וכך "בקטנה" הפך להיות ארוחת בת 12 משתתפים (לא כולל הנכדים כמובן). 

בעלי (השף) תכנן להכין את הכל בעצמו, למרות שהוא עבד גם חמישי ערב וגם ששי בקר....אז כדי לעזור הכנתי מרק ענקי (שבסוף לא הגשנו בכלל כי היה יותר מדי אוכל, אז הקפאתי את הרוב) וגם את המילוי ללזניה (גם הבולונייז וגם הבשמל) וכמובן עשיתי את כל הקניות בסופר, ירקן, קצב.....לפי הוראותיו...

ביום ששי בבקר הוא העמיד סיר ענק של טשולנט, ובששי כאשר חזר מהעבודה הכין את כל השאר - השלמת הלזניה (שתי תבניות שאחת הלכה להקפאה), בטטות בתנור, סלט מש מהחלומות (עם ארוגולה, אגוזי קשיו, חמוציות, ורוטב מגן העדן ממש), פלטת סלמון מעושן עם אבוקדו ו....פאטה כבד...שכחתי משהו? יכול מאד להיות! לקינוח הוא אפה עוגת שוקולד שכבות (שעליה הנחנו את ספיידרמן והנרות), וגם הכין פלטת פירות (תותים, קיווי, אשכולית אדומה ומלון - כן מלון). 

ומה אני עשיתי בכל הזמן הזה? כן, אז התברר שדווקא ביום ששי בבקר בתי ובעלה החליטו שזהו, נכנסים לגור בדירה, אבל צריך לנקות אותה - ויש יותר מדי אבק ולכלוך אז צריך לשלוח לכאן את הנכדים....

ובבקר הכנתי ארוחת בקר לאורחים (הוריה של החברה של בני).... ואז במקביל לנכדים הייתי צריכה להכין את השולחן לערב (בכל זאת 13 אנשים כולל הנכד הגדול).....

ואז הודיעו לי שהם (בתי ומשפחתה) נשארים לישון כי הדירה עוד לא נקייה ומסודרת והם יעברו לשם רק היום (שבת).... אבל יש כרגע אורחים בחדר האורחים....ההורים של החברה....טוב אבל הם לא יישארו עוד לילה....נכון אבל הדברים שלהם עדיין בחדר, והם בטח ייכנסו לנוח/להתקלח לפני הארוחה...

בקיצור אפסנתי את הילדים (מיטה, מזרון , מוניטור) אצלי בחדר... 

הכל בסדר. באמת הכל בסדר. מצב רוח טוב ורצון לעזור והכל הכל בסדר. עד ש.......

התברר שחתני כועס (כן, כועס) שאנחנו עושים ארוחת יום הולדת לנכד, כאשר הוא בעצם רוצה לערוך זאת אצלם בדירה ביום ההולדת עצמו (יום שני). אז התבררה המשמעות של "בקטנה", והוא היה מוכן שנגיד לאורחים הנכבדים (גם משפחתו של אחי וגם ההורים של החברה) שבעצם לא חוגגים הערב שום יום הולדת, וזה שהתארגנתם במיוחד להגיע, וזה שקניתם מתנות - זו בעצם הבעייה שלכם! 

בעלי (שגם ככה חם על החתן שלנו בגלל שטויות שהוא עשה עם הדירה, השיפוץ וכו וכו) חטף את הג'ננה, ובצדק במקרה הזה לדעתי, והודענו לבתי היקרה שאנחנו אמנם יודעים שהם עייפים ומתוסכלים עם המעבר דירה הזה שנגרר (מי אחראי לכך בעצם?) אבל בכל זאת עשינו ועושים הכל למענם וגם את הארוחה הזו (מי ידע שדווקא עכשיו הם החליטו שהדירה מספיק מוכנה כדי לעבור?) שטרחנו עליה יומיים, ויש להתחשב גם באורחים... אז בבקשה להפסיק עם השטויות כי הפעם זה כבר ממש מוגזם. התפשרנו והודענו שלא ניתן לילד את המתנה שלנו, שתוענק לו אחר כבוד ביום ההולדת "האמיתי" אצלם בבית (אם זה באמת יתקיים, כי כמו שאנחנו מכירים אותם - זה ממש לא בטוח).

בתי התנצלה (בשמו), הוא הגיע (באיחור, לאחר שסיים לנקות את הדירה ולהתקלח בה בפעם הראשונה) בזמן למנה העיקרית, הדלקנו נרות על העוגה ושרנו היום יום הולדת והקטנצ'יק קיבל את המתנות מכל האחרים - והיה בעננים.

ההורים של החברה פינו את החדר ונסעו צפונה, בתי ובעלה השתלטו בחזרה על חדר האורחים/נכדים והלכו לישון שם ארבעתם - וקמו בבקר שמחים וטובי לב, לקחו את כל חפציהם ונסעו לדירתם החדשה...והשאירו לנו כמובן גם את כל המטבח (לזה כבר אנחנו רגילים)לסדר ולנקות אחריהם....

הם יכולים אולי לזקוף זאת לעייפות הרבה, אבל לא שמעתי את חתני אומר אפילו תודה (על דבר כלשהו - האוכל, האירוח, הטיפול בנכדים...)

עכשיו קבלתי הודעת טקסט מבתי, שהיתה כנראה ממוענת למספר נמענים, שבה הם כולם מודים לכולם על כל העזרה והתמיכה...זה אמור לכסות את העניין, לא?

העיקר שהיה ערב מוצלח, הנכדים היו מבסוטים, כל האורחים התלקקו מהאוכל ומהנכדים המתוקים - וסוף טוב הכל טוב

הבקר (אחרי שגמרנו עם המטבח, פינת אוכל, סלון, חדר אורחים .....והתחלתי נגלה אחר נגלה של כביסות - בעיקר מצעים ומגבות) רבצנו לנו מול הטלוויזיה וראינו סדרות מוקלטות, בלי חשק או יכולת לעשות כמובן שום דבר אחר (כמו ספורט, למשל)......

ובצהריים בעלי עוד נסע לעבודה!

מחר יש לנו יום חופשי ביחד (לו אין עבודה ולי אין נכדים). יום כיף שלנו. מאחלת לנו שבוע טוב וחופשי מעצבים!