חברה שלי שפוטרה מעבודתה לאחרונה קיטרה לי שבכל יום היא מקבלת טלפונים מאנשים הדואגים לשלומה.
הנוסח משתנה:
- מה חדש?
- מה עשית היום? (אם זה ערב)
- מה התכניות היום? (אם זה בקר)
אבל הכוונה - לתחושתה - זהה: דואגים לה שהיא בבית לבד בדיכאון (אולי?) ולא עושה כלום.
אותה זה משגע, מרתיח אפילו - למרות שהיא מבינה (בראש) שזה נובע מאהבה ודאגה כנה.
הקדשתי לזה קצת מחשבה והבנתי שגם אני לא ממש אוהבת כששואלים אותי מה אני עושה מאז שעזבתי את העבודה.
כמובן שתלוי איך שואלים ותלוי מי שואל - אבל בגדול מבינה מה שהיא חשה בהקשר הזה.
אני חושבת שכאשר הודעתי שאני עוזבת את העבודה "הכנתי את השטח" מראש לשאלות מסוג זה, על ידי כך שאמרתי שבחודשים הראשונים בכל מקרה אני מקדישה את עצמי לבתי ולנכדים - כמה שהם יזדקקו לי - ועם הזמן אראה מה בא לי לעשות עם עצמי.
אני לא פוסלת כלום - לימודים, תחביבים (ספורט, נגינה, כתיבה), מפגשים עם חברים, ואפילו סתם קריאת ספרים וצפייה בטלוויזיה.
כן, אני מסוגלת לשבת כמה שעות ברצף עם ספר או עם סדרה טובה או כמה סרטים בזה אחר זה .....
ואלה בדיוק הפעילויות שהן בלתי אפשריות כאשר את עובדת ו/או יש לך ילדים קטנים בבית ואת מתה לקצת זמן לעצמך -
אז עשיתי את כל זה, העבודה, הלימודים, הילדים - לפעמים הכל יחד - האם אני צריכה להתנצל בפני מישהו כאשר סוף סוף השתחררתי מזה?
מה פתאם?
ייתכן שאצטרך עוד לעבוד מתישהו - אם יתברר שאיננו יכולים להרשות לעצמנו שלא אעבוד ...
ייתכן שארצה לעבוד, לאו דווקא במקצוע שלי אבל אולי כן...מי יודע
אבל נכון לעכשיו, טוב לי ככה. טוב לי ככה מאד.
ואני לא חייבת לאף אחד הסברים.
ואם מישהו מעצבן שואל אותי "אז מה את עושה?" לפעמים אני פשוט עונה בחיוך רחב : "כלום" , מה יש? שיתפוצצו מקנאה!
גם אני לא עובדת כבר די הרבה זמן, כלומר אני לא מקבלת משכורת אבל אני ממש לא משתעממת ואני עסוקה רוב הזמן.
השבמחקאנשים כבר הפסיקו לשאול, התרגלו
לפעמים זה באמת מעורר קנאה :)
השבמחק
השבמחקכן, מתרגלים
השבמחקגם האמת שמעולם לא התחשבתי יתר על המידה במה שאחרים חושבים עלי....
אבל תודה על העידוד
הסייפא של מה שכתבת נכון מאוד. יש גיל שרים אחרי דברים ויש גיל שרוצים זמן לעצמנו וכולם שיתפוצצו!
השבמחקכמה פעמים שהחלפתי מקום עבודה היו כאלו ששאלו מה שלומי ואיך אני מסתדר במקום החדש. לעומתם היו כאלו ששאלו את אותה שאלה אבל בתוכם הם היו מתים לשמוע שקשה ולא הולך טוב...יש ויש.
בשורה התחתונה, צריך לעשות מה שטוב לעצמנו כל השאר ממש לא מעניין.
האמת זו תגובת התגוננות, והשאלות הן באמת ממקום של התעניינות, אהדה, דאגה. אם לא היו מתעניינים, גם כן הייתן מתעצבנות. זה סמולטוק. גם כשגידלתי ילדים ושאלו אותי אז מה עשית כל היום, עם שלושה ילדים מתרוצצים סביבי, הייתי מגיבה בכעס ואומרת שישבתי רגל על רגל...אבל אני בטוחה שלא מתכוונים לרע. אם את שלמה עם הכייף שיש לך, ועם הפעילות שלך, ועם השלווה וחוסר הריצה, אין לך מה להתעצבן.
השבמחקאז מה את עושה היום??? חה...חה...חה...
השבמחקאני בעד שום דבר!
לא חייבת לאף אחד
השבמחקתומך בגישה לגמרי !!!
כבעלת ניסיון בעשיית "כלום", בקרוב תכירי אנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לא לעשות כלום. בדרך כלל הם יגידו לך את המשפט הזה עם פרצוף חמוץ. אל תתרגשי, ותמשיכי ליהנות מהזמן שלך :) אנחנו חיים פעם אחת.
השבמחקזה נובע מכך שבחברה שלנו אנשים מוגדרים על פי העבודה שלהם. כשפוגשים אנשים חדשים השאלה הראשונה אחרי ההצגה ההדדית היא ’מה את/ה עושה?’ והכוונה היא במה את/ה עובד/ת. ומיד את מתוייגת על פי התשובה, עד רמת ההעדפות התרבותיות וההזדהויות הפוליטיות שלך. ולכן כשאנשים יוצאים מהמסגרות האלה, זה מבלבל: אם את לא עובדת, אז מי את בדיוק? איך נדע איך להתייחס אליך? וכמובן, אנחנו הרבה יותר מהעבודה שלנו, אבל בהרבה מקרים כמו בכל סטריאוטיפ, יש גם הרבה אמת בכך שהבחירה שלנו במה לעבוד מגדירה אותנו, ואומרת עלינו המון. במיוחד לוורקהוליסטים שבינינו, שאני, מודה, שייכת אליהם.
השבמחקייתכן מאד שאת צודקת, ורוב האנשים סתם מתעניינים או באמת דואגים - ולא חושבים שאולי בצד השני יש רגישות יתר לעניין
השבמחקאצל החברה שלי יותר מאשר אצלי (כי היא פוטרה, ואילו אני עזבתי מרצוני אחרי שנים שאני כבר מדברת על זה שאני רוצה לעזוב).
מצד שני יש גם "נשמות טובות" שרק מחכות לשמוע כמה רע, עצוב, מדכא וקשה בבית.....
חה חה, שיחקת אותה עם התגובה הזאת.
השבמחקודווקא היום - יום ראשון - הוא יום החופש של בעלי (והיה גם שלי כאשר עוד עבדתי) רק עכשיו חזרנו הביתה. אז היה לי תור לבדיקת שד אצל הכירורג (שגרתי) בקופ"ח, בקרנו אצל בת של חברים שילדה בת (והבאנו מתנה כמובן), אכלנו ארוחת בקר בבית קפה, נסענו לעוד כמה סידורים והדובדבן: ראינו את ג’אנגו - הסרט החדש של טרנטינו!!! מי שאוהב אותו, מומלץ בחום. לא מתאים לבעלי לב חלש/קיבה חלשה כמובן. לדעתי הוא גאון. עכשיו יושבים ליד האח בסלון .....שיהיה לך ערב נעים
תודה יקירה. הייתי כבר גם במצבים ההם - כמה וכמה פעמים. שלא יכלתי להרשות לעצמי שלא לעשות כלום. אז נראה לי שבאמת הרווחתי ביושר ובזעת אפי (וזעת אפו של בעלי) את הזכות לעשות עכשיו מה שבא לי.....
השבמחקאת צודקת כמובן. כל השנים הייתי אשת המחשבים המצליחה (והמוצלחת) שגם עוסקת בזמנה ה(לא) פנוי ברפואה משלימה והילינג ואסטרולוגיה, ומגדלת שני ילדים מקסימים, ותומכת בקריירה של הבעל (שלקח שנים של עליות ונפילות לפני שהתרוממה והתייצבה) ולא היה קשה לתייג אותי בכלל. לפעמים עבדתי 18 שעות ביממה ולפעמים עבדתי חלקית בעבודה אחת וחלקית באחרת, אבל מעולם לא הייתי וורקוהוליסטית, עבדתי בשביל העניין והאתגר ומעל לכל בשביל הפרנסה ואיכות החיים שזה אפשר לי. אז אפשר לתייג אותי עכשיו כאחת שנחה קצת...ונראה מה הלאה...
השבמחקקודם כל: אני מוחה! לעזור עם הנכדים זה לא עשייה??? בטח שכן!!!
השבמחקושנית: אני חושבת שלעשות את מה שרוצים זו מטרה חשובה וקשה. רבים לא יודעים מה הם רוצים ולא לוקחים את הזמן לברר. רבים חושבים על עשייה במונחים של תוצר (בעיקר כסף). אבל לפעמים גם אי עשייה לכאורה הרי היא עשייה. זה הרעיון של מדיטציה. אני חושבת.
לפעמים אין לי מושג איך עבר הזמן בלי לעשות כלום
השבמחקאבל להיות במסגרת לימודים,עבודה,שירות,צבא זה חשוב כדי לא להשתעמם מהר
אוי לגמרי!
השבמחקחחח אהבתי מאוד. תמיד אנשים דוחפים אף סתם.. גם אם את בגילי וסתם ביום חופש. "נו... מה אתם עושים?" "מה עשיתם?" אצלנו זה גם תמיד חייב להיות ביחד. כי אם בא לי לסוע לבקר את אמא או חברה לבד זה ממש מוזר, ואם הוא יוצא לשבת אצל חבר ולי בא פשוט לשבת עם עצמי בבית ללטף את החתולה ולעשות בעיקר כלום עם צמר/ספר/סרט זה צורם לאנשים. לפעמים כל מה שצריך זה קצת זמן איכות עם עצמך והכלום.
תמשיכי לעשות מה שטוב לך את מדהימה לא משנה מה אנשים חושבים על צורת "בזבוז" הזמן שלך - שיתפוצצו!
החיים הטובים!!!!!!!
השבמחקתודה על המחאה
השבמחקבאמת שנים ידעתי בעיקר מה אני לא רוצה....
היום אני מגלה עוד ועוד דברים שאני רוצה
לכתוב, לנגן, לטייל, לבלות עם הנכדים, להיפגש עם חברים,
להתעמל, לאכול בריא (ולהמשיך לרדת במשקל), ללמוד ולפתח תחביבים חדשים......ובהחלט גם לעשות מדיטציה!
אז זהו - שאני לעולם לא משתעממת
השבמחקאין באמת מצב שאני לא עושה כלום
ותמיד תמיד מוצאת לי עיסוקים - או מהנים או הכרחיים (או שניהם)
מתוקה, תודה על הפרגון! בהחלט מגיע גם לך
השבמחקא. ללטף את החתולה או לעשות כלום עם צמר/ספר/סרט
ב. להיות לבד - זה שאתם יחד לא אומר שהכל חייבים לעשות יחד!
בקיצור, הבנת את הרעיון.
"מה עשית היום?"
השבמחקמה שאני אוהבת לעשות- הייתי עם הנכדים, נרגעתי, ראיתי טלוויזיה. ומה אתה עשית היום?
"הלכתי למשרד" (כמו כל יום ב30 השנים האחרונות)
תמיד כיף להחזיר לאנשים באותו מטבע
בהחלט טובים!!! מאחלת לך שכשתגיעי לגילי תוכלי גם!
השבמחקצודקת, זה מה שצריך לעשות.
השבמחקתודה
ששואלים אותי - מה את עושה ?
השבמחקאני עונה: "עושה חיים!"
החטטנות של אנשים, מסיבה כל שהיא, היא אחת התכונות הנלוזות של בני האדם. הרי מי שמעוניין לשתף יודע כיצד לעשות זאת.
השבמחקאימצתי לי! תודה
השבמחקכל כך צודק!
השבמחקאני בדרך כלל לא מתשאלת אנשים, ואז יש דברים שהם בוחרים לספר לי ויש דברים שלא.
יש אנשים שהמומחיות שלהם היא לחלוב אנשים עבור מידע - חלקם עושים זאת בחן כך שזה לא מתקבל כחקירה או ראיון. חלקם ממש חסרי התחשבות.
לי הסיפור הזה פחות מפריע מאשר לחברה ההיא, אבל עדיין נראה לי שאני מבחינה בין אלה ששואלים בכנות ובתמימות לבין "הנשמות הטובות" ...
בארץ אנו חיים לפי המודל האמריקאי, כלומר חיים בישביל לעבוד. מזה מגיעות כל השאלות שכן אדם שלא עובד נחשב סוג של נכה. ואם הוא לא עובד ויכול להרשות את זה לעצמו, אז הוא נחשב פרזיט משום מה.
השבמחקהמודל האיטלקי הוא לעבוד בישביל לחיות. אם אתה לא עובד, אז סבבה לך ! יש לך זמן לעשות את כל מה שלי אין. וכך באמת מסתכלים על זה. האמת כמו תמיד איפשהו באמצע בין השגיות פסיכית וסייסטה מוחלטת.
נ.ב - כשאני חושב על זה, אם המצב היה מאפשר, הייתי עושה את אותו הדבר !
:-)
הישגיות....עברית קשה שפה..
השבמחקתודה תודה!!
השבמחקאכן עבדתי מספיק שנים ומספיק קשה ופירנסתי יפה משפחה לתפארת יחד עם בעלי היקר - והיו שנים שבהן אני פירנסתי כמעט לבדי והוא עמל להקים עסק.... אז אם עכשיו הגענו יחד למסקנה שאני יכולה לנסות להרשות לעצמי לנוח, זה באמת לא עניינו של אף אחד....