לא קשור לכלום - לקחתי איתי שני ספרים לטיול בחו"ל:
את "מלכת היופי של ירושלים" של שרית ישי לוי, שכבר הייתי בשלבי קריאה מתקדמים שלו וידעתי שאסיים תוך כדי הטיסה הראשונה,
ואת "אשת איש" של שלי יחימוביץ'.
על הראשון סיפרתי כבר שאני באמצע קריאה ושאני ממש, אבל ממש לא מתלהבת.
זה לא מנע ממני לקרוא עד הסוף, אבל סופית אני מודיעה: זה לא מה שציפיתי, יש בעייתיות גדולה גם עם העריכה, גם עם העלילה, בסך הכל מאוכזבת.
את השני לא קניתי בכלל, אלא קבלתי מ...העוזרת שלי! שקיבלה אותו (יחד עם עוד כמה ספרים) מלקוחה שלה שחשבה שאולי בנותיה של העוזרת (שבעצמה כלל לא דוברת עברית כמעט שלא לדבר על לקרוא!) תרצינה לקרוא. העוזרת לקחה את הספרים בנימוס ואמרה לעצמה שתמיד היא רואה אותי עם ספר ובטח אשמח לקבל עוד. וצדקה כמובן.
וכאן כבר חיכתה לי הפתעה. מאד מאד נהניתי מהספר.
נהניתי מהכתיבה, מהשפה, מהדרך המצוינת בה יחימוביץ' חיברה בין ההווה לעבר לעתיד (להבדיל משרית ישי לוי), מהתוכן וההסתכלות העצמית המפוכחת וקריאה נבונה של אנשים בסביבתה....מהכל.
מודה ומתוודה שלא ידעתי על קיומו של הספר וגם לו ידעתי - ספק אם הייתי קונה אותו לעצמי. שמחה שהגיע לידי במקרה....ממליצה.
ולמי שאולי מכיר יותר ממני - יש סיכוי שהוא אוטוביוגרפי?????
בוודאי שהוא אוטוביוגרפי.
השבמחקלשלי יחימוביץ’ היה רומן ארוך ומסוקר עם גיא מרוז. תוך כדי הרומן נפרמו נישואיה. בסופו של דבר הם נפרדו: גיא מרוז נחת בזרועותיה של אורלי וילנאי ואילו שלי לא התחתנה שנית.
ובלי קשר:
1. ברוכה השבה.
2. יופי של תמונות.
תודה קוץ, היתה לי תחושה שאי אפשר לגמרי להמציא את ההתרחשויות ובעיקר התחושות שהיא הצליחה לבטא שם
השבמחקאבל כתוב היטב
תודה רבה על סעיפים 1, 2
אני יודעת ששלי יחימוביץ כתבה ספר על הגירושין שלה, לכן אני מניחה שזה אוטוביוגרפי, אבל לא קראתי.
השבמחקאשר למלכת היופי של ירושלים - זה באמת ספר עם בעיות, ולא מדובר בסופרת גדולה. אבל הסיפור מעניין ואפשר ללמוד ממנו הרבה על התקופה, וגם לדינו :)
הנה שי צנוע ממני, לכבוד סעיפים 1+2 :
השבמחק<a href=http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3673589,00.htmlhttp://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3673589,00.html</div>
יש לי ברשימת הספרים את מלכת היופי של ירושלים
השבמחקזו אחת מהמשימות שלי בין היתר
גם לקרוא את כל הספרים שלא קראתי שיושבים אצלי בבית
מה שאהבתי להשאיר בספרייה שלי ומה שלא לתרום (לספרייה של מישהו אחר?)
לפעמים הספרים הכי מפתיעים הם אלה שאחנו מקבלים במקרה....
נכון כל כך (לגבי המשפט האחרון)
השבמחקספרי לי מה דעתך על הספר אחרי שתקראי
לגבי מלכת היופי של ירושלים את צודקת, אפשר ללמוד המון על התקופה, וכנראה בשל כך התמדתי עד הסוף. לדינו אני די מבינה כי אני מדברת ספרדית. זה לא זהה אחד לאחד אבל אין בעייה להבין את הביטויים המועטים שהיא חזרה עליהם שוב ושוב.....
השבמחקהבנתי באמת שהספר של יחימוביץ’ שאול מהמציאות. ברור שלא זהה לחלוטין וגם לא מסתיים אותו הדבר אבל אני מניחה שהיא הצליחה להעביר את עוצמת הרגשות והטלטלה הרגשית מהמציאות לנייר, וזה לא טריוויאלי. מאד נהניתי.
מקסיםםםםםםםםםםםםםם! תודה רבה
השבמחקהספר של שלי אכן אוטוביוגרפי, כמו שכבר כתבו. לא קראתי אותו, אבל יצא לי לדפדף קצת ולקרוא כמה קטנים, והתרשמתי שהוא קצת בסגנון של "ספרות לעקרת הבית" (בלי להעליב עקרות בית, כן?)
השבמחקכמה קטעים. לא קטנים
השבמחקלא קראתי אף אחד מהספרים, אבל ממה ששמעתי, הספר של שלי יחימוביץ אם אינו אוטוביוגרפי לחלוטין, הוא מבוסס על המציאות...
השבמחקקראתי את הספר של יחימוביץ מייד כשיצא אני זוכר שאהבתי וגם אהבתי ספר נוסף שכתבה ששכחתי את שמו. דעתי כדעתך על הספר של ישי לוי
השבמחקאה עם פיסת רכילות אז יחימוביץ הייתה נשואה לחבר שלי מבית הספר היסודי,נעם זיו,יש לה ממנו 2 ילדים אגב נעם זיו היה גר כשהיינו ילדים ברח הבנאי בבית הכרם ובבניין ממול היה גר דוד גרוסמן וכולנו למדנו באותה שכבה בבית ספר בית הכרם. אנקדוטה
השבמחקברוכה השבה! התגעגעתי!
השבמחקקראתי את אשת איש ואני זוכרת אותו כמאוד קיצוני, אבל כתוב מאוד מעניין וחשוף. הוא נקרא לי בלתי אפשרי ומוגזם והצחיק אותי לגלות עכשיו שמה שלי נראה מופרך הוא מציאות לאחרים. :-) אני כזאת מרובעת, או בשליטה, או שפשוט התחתנתי עם האדם הנכון, או שלושתם.
איך היה???
התחלתי לקרוא את מלכת היופי של ירושלים ואיכשהו לא בא לי להמשיך.
השבמחקלגבי שלי יחימוביץ, עשית לי חשק לקרוא. אחפש את הספר..
את מלכת היופי של ירושלים קראתי בשבת כשהייתי אצל חמותי. מצאתי על המדף, אחד הספרים היחידים בעברית (היא קוראת ספרדית). בהתחלה אהבתי (היה שם קטע שמדבר על כך שהאשה הראשונה של הגבר תשאר תמיד האמא... ואת זה קראתי בבית של חמותי. חיחי), ובהמשך הרבה פחות. גם אני קראתי עד הסוף, אבל בעיקר כי לא היה משהו אחר לעשות. דמויות שטוחות משהו, והיא מנסה ליצור מיתולוגיה משפחתית בסגנון מאה שנים של בדידות, אבל אין לה מספיק כישרון לשם כך. בכל זאת לא ספר ממש גרוע.
השבמחקואת השני לא קראתי. אני קוראת עכשיו (קראתי בטיסה. לא סיימתי) את תאונות של יעל הדיה. אני תוהה אם היתי קוראת את זה בנסיבות אחרות. כנראה שלא.
תמיד חשבתי ששלי הייתה צריכה להיות סופרת והיא מתבזבזת בתור פוליטיקאית, היא כותבת נהדר וגם את הספר השני שלה אהבתי.
השבמחקמלכת היופי של ירושלים מתחיל טוב אבל מתדרדר לקראת הסוף, אולי בספר הבא יהיה לה עורך תקיף יותר.
נעם זיו הסופר??
השבמחקנו כן
השבמחקאני רואה שיש לנו טעם דומה בספרים (פרט למאיר שלו שטרם הצלחתי לקרוא אף ספר שלו....אולי אנסה שוב)
השבמחקמקווה שעקרות הבית לא נעלבו, ייתכן שאני קוראת לזה "ספרי מטוסים" וחברתי א’ קוראת לזה "ספרי חוטר" (כזה "להעביר חוטר" כמו בקנה של רובה, קליל ולשם האתנחתא מספרות יפה כבדה יותר) אבל אני נוטה לחלוק על זה הפעם. לא מרגיש לי כמו ספרות מטוסים.
השבמחקאהבתי. והבנתי מהתגובות שיש לה עוד ספר, גם מוצלח. אחפש אותו.
אולי באמת היא מבוזבזת בפוליטיקה....
קראתי את אשת איש של יחימוביץ’ מזמן, לא ידעתי שהוא אוטוביוגרפי עד שקראתי את התגובות פה :)
השבמחקבשנים האחרונות אני לא טסה עם ספרים פיזיים אלא רק עם קינדל. תופס פחות מקום ומאפשר לי לקרוא כמה ספרים שארצה. זה עוזר לי להתגבר על הפחד שמא אסיים לקרוא את כל הספרים שלי לפני שאחזור לארץ ואתקע בטיסה בלי חומר קריאה.
זה מה שהבנתי.
השבמחקשהוא מבוסס על הרומן שהיה לה עם גיא מרוז
הפרטים די שונו למיטב ידיעתי אבל מה שחשוב זה באמת ההתרחשויות, עוצמת הרגש, יצר ההרס שרומן כזה מעלה...מרתק!
אגב מתוך הספרים שקנית (אני כמוך - לא מסוגלת לצאת מחנות ספרים בלי שלל) קראתי ואהבתי גם את אשכול נבו "המקווה האחרון בסיביר" (ובינתיים הספקתי גם לקרוא את "שלוש קומות" שלו, אהבתי מאד) וגם את "על העיוורון" של ז’וזה סארמאגו (וקראתי ואהבתי גם את "רפסודת האבן", ואת"הבשורה על פי ישו", ומחכה לי על המדף "על הפיכחון"). תיהני בחורף הזה
אז אם הספר אוטוביוגרפי אז נעם זיו חברך מיסודי הוא אותו איציק שהתאהב בה כבר בגיל 4......מעניין . הוא באמת עיראקי? לא שזה משנה לי כמובן, אבל היא עושה מזה עניין בספר
השבמחקתודה יקירה, כיף לחזור ולהתעדכן בכל הפוסטים. עוד לא השלמתי את כל אלה שלך, אבל אגיב על האחרון כשאגיע אליו מעניין וחשוף אלה גם מלים שהייתי בוחרת לגבי הספר הזה. קיצוני - כי זו עוצמת הטלטלה והרגשות שכנראה באמת עברו עליה, עליהם. היא היטיבה לתאר זאת ואהבתי איך שהתגברה בכתיבה (אם לא תוך כדי החווייה) על ראיית המנהרה (tunnel vision) שבדרך כלל פוקדת אנשים במצב כזה. היא הצליחה לראות את האנשים סביבה ותגובותיהם, גם אם בדיעבד. אני גם מרובעת נורא ובכלל לא מודעת לכך שיש חברות כאלה כאן לידינו....אבל יש. ואני לגמרי ממודרת מהן, כמוך יאללה, יש לי תור לרופא שיניים אז המשך יבוא
השבמחקלא היה יכול להכיר אותה בגיל 4 כי הוא היה ירושלמי כל חייו למעט הזמן שהוריו בילו בארה"ב בתקופת ילדותו המוקדמת. לפי מה שיחימוביץ מעידה היא באה ממשפחה קשת יום והוריה לא היו בחו"ל לכן הפרט הזה הוא לא אוטוביוגראפי,מה עוד שנעם לא עירקי ולא היה עירקי מעודו,הוריו אנגלו סכסיים אני זוכר את הוריו מדברים במבטא,אם היו אמריקאים בריטים או דרום אפריקאים אני לא זוכר כבר אבל ודאי לא הגיעו מהלבנט
השבמחקאהבתי מאוד את הספר שלו "יומולדת שמח נוח".
השבמחקבדיוק חזרתי מרופא השיניים, טיפול קל יחסית אבל יש לי כאבים. חבל לי שאפספס את ההקרנה של הסרט (למרות שכבר ראיתי), מקווה שהגיעו מספיק אנשים ושתהיה לך חוויה טובה היום
השבמחקמבינה אותך שלא המשכת עם מלכת היופי של ירושלים. איכשהו הצלחתי לקרוא עד הסוף אבל היא עצבנה אותי.
אם לא תמצאי את הספר של יחימוביץ’ אשאיל לך אותו, אין בעייה. לא בטוח שתאהבי - זה עניין של טעם כמובן - זה ספר על רומן של אישה נשואה - מאד עוצמתי ומאד חושפני, לא לכל אחד יש כוח לזה....
חחח באמת הולם שקראת את מלכת היופי של ירושלים אצל חמותך! גם בספר של שלי יש קטע עם חמות - הסבתא מספרת שכאשר פגשה את כלתה מייד ידעה שהיא זו שתתחתן עם בנה. שואלים אותה למה, והיא עונה שמייד לא סבלה אותה, לכן ידעה
השבמחקאת תאונות יש לי על המדף לפחות 10 שנים, אם לא יותר. עוד לא פתחתי אותו, מאמינה? ממליצה?
ידעתי ששלי עיתונאית, לא היה לי מושג שהיא סופרת. אחפש את הספר הנוסף שלה. לדעתי כותבת היטב.
השבמחקמסכימה איתך לגבי שרית ישי לוי. הספר מתחיל טוב. אבל ההתדרדרות מתחילה הרבה לפני הסוף, לדעתי. וגם - אם העורך לא היה מספיק תקיף (או מספיק טוב) בספר הזה, למה שאחשוב שיהיה תקיף יותר בבא? היא לא תינוקת, ולמרות שזהו הרומן הראשון שלה, זה לא הספר הראשון שהוציאה לאור.
אני ממש לא מכירה את הרכילויות של מאחורי הקלעים של אנשי ציבור, תרבות ופוליטיקה, ולכן לא היה לי מושג לגבי העניין הזה
השבמחקוטוב שכך. אני מאלה שלא רוצה לדעת על חיי הסופר לפני שאני קוראת ספר שלו. אוהבת את ה- suspension of disbelieve כשמדובר בספרים וסרטים.
על הסירה איתנו בגלפאגוס היה זוג הולנדי צעיר שקראו בטאבלט בזמנם הפנוי. נראה שזה השלב הבא המתבקש.....אבל אני עוד לא הגעתי לשם. בדרך כלל לוקחת שני ספרים, ואם נגמר קונה מקומי (כמעט תמיד יש באנגלית, שהיא כמו שפת אם בשבילי, אפילו בארגנטינה הצלחתי למצוא משהו....למרות שהרוב שם היה בספרדית, ולמרות שאני דוברת את השפה, אני לא רואה את עצמי קוראת ספר שלם בספרדית).
מעניין אותי עכשיו מה מתוך כל הפרטים שהיא נתנה מעוגן במציאות ומה לא. זה גורם לי להעריך עוד יותר את הכתיבה שלה. כי זה לא סתם לפרסם יומן אישי....
השבמחקאה גם אני,בשנות השמונים אגב היינו בחבורה אחת שישבה בקפה תמר ביום שישי בצהריים,אבל מאז נפוצנו לכל רוח:-)
השבמחקאני כבר לא זוכר את הספר לפרטים לכן אני לא ממש יכול לומר
השבמחקכבוד!
השבמחקסתם זכרון חביב משנים יפות
השבמחקאם את אוהבת את צרויה שלו, אני מניחה שתאהבי גם את זה. המון עיסוק בעולם הפנימי של הדמויות, קפיצות קדימה ואחורה, לא קורה כלום במובן המעשי, המון דיבורים על תחושות ומחשבות ורצונות.
השבמחקקצת יותר פסיכולוגית מצרויה, דגש על המניעים וכו’. היא אגב היתה התסריטאית של הסידרה המאוד מוצלחת ’בטיפול’.
סליחה שאני נדחף, אבל קשה לי להתאפק:
השבמחקכמו בהמלצה שלי לגבי מאיר שלו - גם במקרה של יעל הדיה הייתי ממליץ לך לקרוא את הספר הקודם ל"תאונות". שמו "שלושה סיפורי אהבה" - ואני ממש אהבתי אותו. "תאונות", אחריו, היה בעיקר אכזבה. אני לא זוכר אם בכלל סיימתי לקרוא אותו. קראתי גם את סִפרה האחרון של הדיה "רביעי בערב". הוא טוב מ"תאונות", אך פחות טוב מ"שלושה סיפורי אהבה".
אני מקווה שהשן כבר לא כואבת.
השבמחקהקרנת הסרט שלי עברה בהצלחה מעבר למצופה. אכתוב על כך.
ואשמח להשאיל את הספר, ובאותה הזדמנות להפגש...
כיף שנדחפת, קוץ, רשמתי גם את הספר של מאיר שלו וגם את של יעל הדיה.
השבמחקסבבה. נקבע להיפגש לקפה ואביא לך את הספר
השבמחק"מלכת היופי של ירושלים"- ספר מאוד קריא
השבמחקקבלתי בהשאלה , ולכן קראתי כשהיה פופולרי מאוד.
רשמתי לעצמי לקרא את הספר של שלי יחימוביץ-תודה !
בתגובה לעיל הוזכר הספר "רביעי הערב"- אני זוכרת שלא כל כך אהבתי אותו.
הבנתי מקוץ שהספר היחיד שלה שהוא טוב באופן מוחלט הוא הראשון "שלושה סיפורי אהבה" אז אנסה אותו.
השבמחק