מרגישה שיש לי עוד דברים קטנטנים שבא לי להוסיף על חוויית הטיול הזה, שהיה שונה מחופשות אחרות בכל כך הרבה מובנים....
למשל זה שמעולם לא נסענו לטיול מאורגן. לשנינו לא מתאים בדרך כלל שיקבעו לנו סדר יום, ול-T במיוחד אין כוח להתאמץ חברתית, לשוחח עם אנשים שהוא לא מכיר. בשבילו זה ממש מאמץ. ועוד באנגלית.
והוא חשש מהעניין הזה , כמו גם מהעובדה שאנחנו ישראלים : ועם אילו דעות קדומות יגיעו האנשים שעל הסירה לגבינו.
הדבר העיקרי שעודד אותנו, עוד לפני שפגשנו את האנשים המקסימים האלה, הוא שיש לכולנו אהבה משותפת לטבע. וזה היה כל כך נכון
וכנראה ייצגנו את עצמנו ואת ישראל בכבוד, כי כולם היו ממש חמים וחביבים אלינו מרגע שהתחלנו להכיר ולהתקרב.
קטע מביך: אני שותה המון בבוקר. שתי כוסות מים ובדרך כלל גם ספל קפה. ואז בשעות הראשונות של הבוקר, מה לעשות, מבקרת יותר מהרגיל בשירותים.
ועל הסירה הלו"ז היה כזה שיצאנו לטיול מייד אחרי ארוחת בוקר. ועל האיים אסור בכל תכלית של איסור לעשות צרכים מסוג כלשהו. ואין כמובן שירותים. אין כלום. טבע ממש. מוחלט. אז בכל בוקר התאפקתי שעתיים שלוש.....זו היתה חווייה מאלפת 
משהו מוזר: בשדה התעופה במיאמי פונים אליך בספרדית, לא באנגלית. זה קטע הזוי. אתה בארה"ב, אבל יוצאים מתוך הנחה שאתה דובר ספרדית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה