מקוררת. בעצם זה אפילו לא ממש צינון. משהו בין החזה לגרון, מכביד, דורש כחכוח לפעמים, שיעול קטן לפעמים. לפעמים עיטוש. לפעמים בלילה הגרון קצת כואב. משהו שהוא לא לפה ולא לשם. לא יכולה להגיד שאני חולה. אבל אני לא בריאה. בעיקר רוצה לרבוץ. אבל לא ממש עושה זאת.
בין לבין עוזרת ל-T במטבח, ממלאה ומרוקנת מדיח, שוטפת את הסירים הגדולים, את הכיריים...
מכבסת, מייבשת, מקפלת, מגהצת...
משקה עציצים, מאכילה את החתולים, מוציאה את הפח...
מארחת את המשפחה ביום ששי בערב.
אבל גם נחה הרבה. מנסה להבריא, לצבור כוחות. כל הפעילות הזאת לא לוקחת ממני יותר מדי כוחות, באמת.
מעצבן אותי הפייסבוק. אני לא כל כך מהמפרסמים אלא מהעוקבים. עוקבת אחר חברי וחברותיי המאמנים, בני משפחה, בעיקר הצעירים. עוקבת אחר פעילות המועצה ביישוב שלי. אחר פוסטים של הבן שלי מהופעות שלו בחו"ל. אחר תמונות של תינוקות או בעלי חיים של המשפחה. מנסה לשמור כך על קשר. אבל...
מתישהו (לא ברור לי מתי) השתנה משהו בפייסבוק, וכאשר אני עושה Like למשהו זה כאילו שעשיתי share.
חברים שלי בפייסבוק מקבלים פוסט ב-feed שלהם כאילו שעשיתי לאייטם ההוא share ולא Like.
ראאבק, אם ארצה לעשות share אלחץ על share. מה נהיה?
חיפשתי לזה פתרון ומצאתי המון קיטורים בפורומים של משתמשים אבל שום פתרון.
פניתי לפייסבוק והם כמובן לא עונים פרטנית לאף אחד, רק מבטיחים שקראו ויקחו לתשומת ליבם את מה שכותבים להם.
בינתיים לא בא לי כבר לעשות Like לאף אחד. מה זה מעניין חברים שלי שעשיתי Like לתינוקת של בן דוד, או לישיבת מועצה? מי שזה מעניין אותו זה רק זה שפירסם את הפוסט ומקבל את המשוב שלי. אוף!
מצבו של T לא משתפר, וה-MRI שהוא עשה כשחזרנו מהגלאפגוס מראה שהגיד הבעייתי, זה שהאורתופד המנתח דיווח עליו מההתחלה שהוא לא הצליח לחבר עד הסוף - קרוע לגמרי. יש שם חיכוך של הגיד בעצם, מה שיוצר דלקת, מה שגורם לכאבים. אוף. וכמה נוגדי דלקת אפשר לקחת? במהלך הטיול הוא לקח xefo 8 כל יום - בימים הראשונים פעמיים ביום, ואחר כך פעם ביום. וזה מאד עזר. יופי. אבל חייבים להפסיק. זה עושה שמות בכבד ה xefo 8 הזה, וכל שאר הכדורים שכמותו. וברגע ש-T מפסיק לקחת את הכדורים, הכאב מייד חוזר.
לאחר התייעצות עם מומחי הכתף האחרים במחלקה, בא האורתופד עם הצעה לניתוח בלון המוחדר בין עצם השכמה לעצם הזרוע. הוא דיווח על הצלחה ב-80% מהמקרים - לא מלבב - אבל T לא ממש רואה אופציה אחרת. לתקן את הגיד אי אפשר, הוא בעל איכות ירודה (נאכל לגמרי על ידי הסידן שישב שם כל השנים עד הניתוח האחרון). זריקות לעצב לניטרול הכאב בלבד ישפיעו רק זמנית ולא ימנעו את היווצרות הדלקת....אז כנראה שאין ברירה. נראה מתי הוא יחליט לעבור את זה. הפחד מעוד ניתוח והסבל שכרוך בכך הוא עצום, לאור ניסיון הניתוח האחרון. בקיצור - אוף!
"המצב" לא משתפר במדינה, ובכל הרמות אני מרוגזת ומתוסכלת. הטרור (משני הצדדים), השחיתות...כל פעם צץ עוד משהו. עוד מישהו. מה הולך כאן?
באימון דווקא אני רווה נחת. המתאמן שלי מגיע בשמחה כל שבוע, ולמרות שלפעמים אני מתוסכלת מחוסר היכולת שלי לגרום לו לשהות בתחושות - זה מאד קשה להתרגל להקשיב לגוף, למי שלא מיומן בכך - אני בסך הכל מאד מרוצה ומה שחשוב יותר - הוא מרוצה.
אין לי עדיין מתאמנים נוספים ואני מרגישה שאני רוצה עוד...שאני מוכנה להתחיל לשווק את עצמי יותר.
במנטורינג השבוע הסכמתי לאמן (זה הכי מלחיץ - לאמן כאשר חברי הקבוצה והמאמן מתבוננים בי, ולקבל אחרי זה משוב) ולמרות שהיתה לי המון ביקורת עצמית, בסך הכל זה היה שיפור עצום על הפעמים הקודמות שאימנתי שם. המאמן אמר שהוא שמח לראות איך ישבתי בכיסא בטוחה וקלילה והיה לי ברור לאן אני הולכת. ראו שידעתי לאן אני הולכת. שידרתי ביטחון ומקצועיות. שהוא מסתכל בהנאה על איפה הייתי לפני כן ולאן הגעתי עכשיו. ששיקפתי, שהמתנתי, שידעתי למה להתייחס, ידעתי מתי להיכנס לזיכרון. הבסיס והיסודות היו מצוינים. שגם כשהבנתי שעשיתי טעות זה לא הזיז אותי, נשמתי, טיפלתי בגוף שלי וחזרתי לעצמי. הייתי מוכנה להישאר. זה היה, הוא אמר, מהפך אדיר. שהדגמתי שאני אנושית וזה בסדר. וכל שיחת האימון נסבה על הצורך של המתאמנת בשלמות, ואני הדגמתי שזה בסדר לטעות. שזה היה נהדר. שהיא יכלה לעשות את העבודה, להתאמן. והוא אמר לי כל הכבוד. ששמתי לב שאני מחייכת (מנגנון מבוכה אצלי, שהרבה פעמים מפריע למתאמן, מה פתאום אני מחייכת לו באמצע בלי קשר) ונשמתי וטיפלתי בגוף וחזרתי לעצמי. עבדתי על זה בלי שהוא יצטרך להעיר לי. בקיצור הוא היה מלא שבחים ואני הייתי די נבוכה ומלאה ביקורת על עצמי ועל טעויות שעשיתי אבל גם באיזשהו מקום מאד שמחה על המשוב החיובי, שעודד אותי ועשה לי חשק להמשיך הלאה.
ביקשתי מ-T שיעזור לי להקים אתר אינטרנט, לא ממש כדי לשווק את עצמי בשלב זה, אני עוד לא שם, אבל כדי שאם מישהו ימליץ עלי או ישמע עלי - שיוכלו לחפש אותי ברשת ולקרוא עלי ועל שיטת האימון שאני מציעה.
זהו. חוזרת להתחלת הפוסט - אני לא בריאה וזה מבאס אותי. הולכת לרבוץ מול הטלוויזיה עם כוס תה....
ראשית, החלמה מלאה מהספק הצטננות שלך וגם ל-T רפואה שלמה.
השבמחקאין לי פייסבוק, לא עוקבת אחרי אף אחד ולכן אין לי שום בעיה עם הממשק שלהם.
אני אדם מאושר!
אבל נדמה לי שזה תמיד היה כך - תמיד כולם ראו את הלייקים. רק שהלייק לא נשמר בפרופיל שלך, וגם מתאדה מהר מהפידים של החברים - בעוד שהשיתוף נשאר בפרופיל שלך ואת יכולה לראות אותו גם אחרי ימים. נדמה לי שזה כל ההבדל ביניהם. איך שלא יהיה, עובר שם כל כך הרבה חומר, וכל כך מהר, שבדרך כלל אף אחד לא רואה כלום :)
השבמחקתרגישי טוב. זו עונת ההצטננויות, אם לא עכשיו אימתי... ורפואה שלמה גם ל-T. מבינה את הלחץ, באמת הוא עבר כבר מספיק.
כשקיטרתי לפני הבן שלי שכל אחד בפייסבוק יודע מה אני אוהבת, הוא אמר לי שזו המשמעות של רשת חברתית. אז אני בולעת את זה וכל אחד יודע מה אני אוהבת...
השבמחקגם אני מקוררת עדיין. כבר יותר טוב, אבל לא עבר לגמרי. אצלי תמיד עם כאבי ראש ועייפות וגם קר לי כל הזמן, אבל אולי עכשיו לכולם קר...
יופי שאת מתקדמת עם האימון, והבטחון עם היכולת לקבל טעויות, מזכיר את היכולת לקבל את רגשות השנאה.
מצטערת שהסאגה עם הכתף של T לא הסתיימה... אולי בינתיים יעזור לו איזה סד מקבע? בדיוק הייתה לי דלקת וזה מאוד עזר למנוע תנועות מיותרות וכואבות.
השבמחקגם אני מקוררת קלות, וזה הכי מעצבן בעיני! כי כשחולים עד הסוף אין כוח באמת ואפשר לשכב ולישון ולסבול בלי שזה מתסכל, אבל כשזה בערך פשוט קשה נורא לתפקד... אבל אין ברירה.
אני מאוד שמחה לשמוע מה שקורה לך עם המנטורינג, מרגיש שאת רוכשת בטחון .
מקווה שאת מרגישה יותר טוב
השבמחקמאחלת ל-T שיפור ומרפא !
שמחה לקרא על האימונים שלך
והלוואי והיה לי מה לומר בקשר למדינה
ו...טוב שיש מקום לקטר...
מבאס המצב של הכתף של ט’,לא ברור לי איך זה קורה ומבאס שעוד הוא צריך ניתוח שודאי ישבית אותו לזמן נוסף.
השבמחקגם אני מצונן ועם אוזן אחת סתומה,מחר יש לי תור לרופא א.א.ג שאני מקווה שיפתור את הבעיה.
תרגישי טוב יקירתי
מכל העניינים אני רוצה לגעת בעניין האימון: נפלא לשמוע שהמאומן (זה מתחיל להשמע כמו הסיסמה ההיא נ, נח וכו’) מתקדם, ואת מתקדמת באימון. אני לא יודעת איך זה הולך בסאטיה, איך מגיעים לעוד מאומנים, אבל ברור לי ש’יש לך את זה’, גם אם אני לא רואה את החיוך המובך/מביך שלך כשאת מביטה במאומן. אני יודעת שאני הייתי ממליצה עליך בעיניים עצומות (עשיתי את זה, אבל את גרה קצת רחוק מדי), ושמן הסתם זה אומר אולי להתחיל עם תמחור לא גבוה, אם סאטיה מאפשרת. לא כל אחד יכול להתחיל עם מאות שקלים לפגישה, למרות שללא ספק מגיע לך. ותרגישי טוב. לגבי ט’ תהיתי באמת איך עבר הטיול עם הכאבים, וכעת קיבלתי תשובה. שקלתם מריחואנה רפואית שלא פוגעת בכבד?
השבמחקתרגישי טוב. אל תתאמצי. כוס תה, אולי מרק עוף...
השבמחקאיזה יופי שאת רווה נחת באימונים. זה ניכר עליך, גם על האימונים שאת מתאמנת בעצמך.
מקווה ש T ירגיש יותר טוב. זה באמת מדאיג ומעצבן ממש.
אני לא יודעת איך זה אצלך, אבל כשאני מצוננת אני נהיית קוטרית לגמרי. מבחינתי זה אחד מהסימפוטמים של המחלה. נזלת, כאב גרון וקיטורים.
השבמחקמקווה שאת מאפשרת לעצמך לנוח כמו שהגוף דורש, ושתהיה החלמה מהירה.
מצער לקרוא על המצב הבריאותי של T. ניסיתם לבדוק אופציות אחרות לפיתרון? רפואה אלטרנטיבית אולי? (לפי מה שקראתי לא ברור לי איך רפואה אלטרנטיבית יכולה לעזור פה, אבל יש לי חברה שקרעה את המיניסקוס בתאונת רכיבה לפני כשנה, ואמרו לה שהיא חייבת ניתוח כדי שתוכל לחזור ללכת. היא בחרה לטפל בעצמה בשיטות אחרות והצליחה להבריא בלי ניתוח. אני מודה שהייתי די סקפטית כשהיא סיפרה לי על הטיפולים שהיא עושה, אבל זה עובר את מבחן התוצאה)
תודה, בינתיים הגרון כואב עוד וזה הולך ומחמיר (אצלי) ומאד מקווה שיעבור תוך יום יומיים כי ממש אין לי סבלנות להיות חולה עכשיו!
השבמחקיש לי פייסבוק כבר הרבה שנים, מאז שבני גילה אותו והזמין אותי להיות חברה שלו. מאז אני עוקבת אחרי הצעירים במשפחה בעיקר, לאחרונה גם אחר הפוסטים של חברי המאמנים - זו דרך לשמור על קשר כלשהו גם כשלא מדברים בטלפון על בסיס קבוע. אני לא מפרסמת שם (היו תקופות שכן, אבל רק תמונות מטיולים וכאלה) לא פרטי ולא עסקי...לא מתחברת לזה. ולכן גם קשה לי עם פרסום יתר - למשל שכולם רואים את הפוסטים שאני עושה עליהם LIKE, כמו שקיטרתי. אבל כן - מהבחינה הזאת נשמע שאת אדם מאושר :)
משהו השתנה. לא ראית את הלייקים של אחרים ב-FEED שלך כאילו שהם עשו SHARE לפוסט. אם ראית את הפוסט יכולת לראות כמה לייקים יש ומי עשה...לא יודעת, אין כמעט הבדל בין LIKE ל SHARE, פרט למה שאת ציינת כמובן. לא משנה. כנראה שאעשה הרבה פחות לייקים עכשיו...
השבמחקזו העונה, נכון, אבל זה אף פעם לא זמן מתאים להיות חולה. אבל אין ברירה, צריך להתמסר - להסכים לחוש את הכל בגוף כדי שזה יעבור (כמו כל דבר אחר)
תודה על האיחולים ל-T. הוא באמת עבר הרבה אבל כנראה שזה עדיין לא הסתיים...צריך להיות אופטימי ולקוות שהניתוח, אם יוחלט לבצע אותו, אכן יעזור. אחרת זה סתם עוד סבל...
כן, כנראה שזה חלק מהעניין של רשת חברתית. אני שם ולא שם. צופה מן הצד ולא ממש משתתפת. כנראה לכן זה יותר מפריע לי שהלייקים שלי מופיעים כפוסטים ב-FEED של חבריי. אבל אולי אני צריכה לשחרר...מה אכפת לי מה הם רואים? אין לי מה להסתיר. ואם זה יעצבן אותם הם יכולים להפסיק לעקוב אחרי.
השבמחקשמחה שאת כבר יותר בריאה, זה לוקח זמן. אצלי זה כנראה ממש בשיא. הגרון ממש כואב. וקר. באמת קר.
את צודקת לגבי הביטחון באימון - ההסכמה לפחד ולטעות היא בדיוק כמו ההסכמה לשנוא. זה מה שמאפשר לשחרר את הפחד והצורך בשלמות.
תודה לגבי T - הכאבים לא נובעים מתנועה כך שקיבוע לא יעזור, אם כבר אז יזיק. חשוב לשמר את הטונוס והאיכות של כל השרירים שם אחרת הוא באמת יאבד את היכולת להשתמש בזרוע. הגיד קרוע ואין אפשרות לתקן. המאמצים כרגע הם כאמור "לשמן" היטב את המפרק על ידי התעמלות ופיזיותרפיה, ולטפל בכאב. הבלון הוא אופציה לטיפול בכאב. נראה אם זה מה שנעשה בסוף.
השבמחקלגבי המנטורינג תודה. זו התקדמות. ההססנות עדיין קיימת, אבל הביטחון לאט לאט נבנה, עם הזמן, התרגול וכמובן המשובים הטובים, זה תמיד מעודד
השורה התחתונה הכי חשובה - טוב שיש מקום לקטר
השבמחקאני עדיין עמוק בתוך הצינון ונראה שהוא יחמיר לפני שישתפר. הגרון ממש כואב עכשיו.
לגבי המדינה - באמת אין מה לומר
ולגבי האימון - אני אופטימית. לאט לאט אבל בטוח
שונאת כשהאוזניים נסתמות, שמחה שמחר יפתחו לך את זה. לי יש כאמור תור בינואר אבל כרגע לא סתום לי. אני די מקפידה על התורים האלה כדי למנוע מצב של סתימה. גם משתמשת בספריי clean ears שממיס לבד את מה שיש שם ומונע הצטברות...והצינון - יעבור. אין מה להילחם בזה כנראה.
השבמחקהמצב של T באמת מבאס כי זה אחד מהמצבים האלה שהוא לא הפיך. הגיד קרוע ואי אפשר לתקן אותו. מזל שהפיסיותרפיה וההתעמלות שהוא מקפיד עליה שומרים על מצב שרירים תקין, ולכן גם טווח התנועה שלו טוב יחסית למצב, עכשיו צריך פשוט לטפל בכאב, שלא ניתן לחיות איתו. אנחנו מזדקנים...
מצטערת לשמוע על מצבו של זוגך, הבגידה של הגוף ששירת אותנו בנאמנות שנים רבות כל כך כואבת מאוד, מי כמוני יודע. עוד ניתוח נשמע כואב ומפחיד מאוד, אין עוד אופציות?
השבמחקהיה לי שיעור פרטי אחד בלבד עם המורה לפלדנקרייז ומתברר שבמהלכו צריך בעיקר להקשיב לגוף. להפתעתה ולהפתעתי הצלחתי בזה לא רע וכל הזמן חשבתי עליך ועל האימון שלך.
מסתבר שקשר טוב עם תחושות הגוף הוא הבסיס לבריאות, גופנית ונפשית כאחת.
מצחיק שלקח לי שנים כה רבות להגיע למסקנה הפשוטה הזו.
תודה יקירה. תודה על העידוד, על האמון, על התמיכה, על ההמלצות. בסאטיה כמו בכל שיטת אימון או טיפול, המתאמנים מגיעים מהמלצות בעיקר, ממכירים וממתאמנים קודמים. גם בית הספר ממליץ אבל אני אחת מני רבים. ונכון שחשוב להתאמן קרוב יחסית לבית, אחרת זה לא יעבוד לאורך זמן. יש לי חברים רבים שמשווקים את עצמם בפייסבוק, בסרטונים ביו-טיוב ובעוד פלטפורמות. לי כרגע לא מרגיש מתאים לעשות זאת, אבל ייתכן שאעלה אתר אינטרנט - לפחות מי שישמע עלי יוכל לחפש אותי בגוגל ולקרוא קצת. התמחור שלי ושל רוב חברי לא גבוה. רובנו לוקחים בין 150-200 למפגש, כאשר המחיר בשנה הראשונה היה 60. בנוסף כולנו גם מאמנים בחינם כאשר זה נחשב תרומה לקהילה - אנשי חינוך או תנועות נוער, אנשים שרבים יפיקו תועלת מתהליך האימון שהם יעברו. המאמנים הבכירים לוקחים יותר, 300- 500 ש"ח למפגש, שזה באמת גבוה אבל רובם שווים כל שקל.
השבמחקלגבי T אין לו שום סיכוי לקבל מריחואנה רפואית, זה נאמר לו עוד בטלפון כאשר ניסה לקבוע תור במרפאת הכאב. ככה בטלפון עוד לפני שהיא ידעה מה הבעייה שלו היא אמרה לו את זה. קצת חוצפה.
רגע רגע את יודעת מה התהליך לפתיחת האוזניים? כי אני קצת חושש שזה כואב.ומה? יש ספריי שיכול לפתוח את הסתימה? זה קרה לך בעבר? באסה
השבמחקהנה הכנתי לי תה עם דבש ולימון - כעצתך וכעצת בני שהתקשר הבוקר בדרכו בחזרה לבוסטון מהופעה שהיתה לו בניו יורק. גם מרק עוף עם ירקות קיבלתי מ-T היקר. אני מסודרת. התעוררתי משנת הצהריים עם עוד יותר כאב גרון, כך שכנראה זה יחמיר לפני שזה ישתפר. כנראה אין ברירה אלא להתמסר ולעבור את זה.
השבמחקבאמת שמחה על ההתקדמות באימונים - גם שלי וגם של מתאמניי. אני לא מביאה כאן את האימונים שלהם כי זה שלהם, ואני יודעת שאני יכולה לשנות את הפרטים ולטשטש, ואני יכולה לקבל רשות...כרגע אני לא שם. "רק על עצמי לספר ידעתי" או לפחות "הרשיתי לעצמי". אבל לדעתי זה מספיק ממחיש איך השיטה עובדת...
תודה על האיחולים ל-T. באמת מקווה שיצליחו לעזור לו...
אצלי אין קיטורים דווקא (מתלוצצים שזו דווקא תכונה גברית בזמן מחלה ) אני פשוט נכבית קצת. מתכנסת בתוך עצמי. ישנה יותר. באמת עשיתי לי כוס תה. זה מרגיע. תודה על איחולי ההחלמה.
השבמחקT ניסה המון דברים לפני שנכנס לניתוח בפברואר האחרון. דיקור וטווינה במשך חודשים, אוסתיאפטיה, פיסיותרפיה - אבל כאשר גידים ורצועות קרועים, רפואה משלימה כנראה לא מספיקה. כרגע אפילו לא מנסים לתקן את זה, כי הגיד הקרוע איבד את האלסטיות שלו (בגלל שרבץ שנים במשקעי סידן). המטרה למנוע את הכאב.
תודה צופה יקרה, את בהחלט יכולה להזדהות עם כאביו של T. הניתוח המומלץ אמור להיות יותר קל מהקודם אבל אי אפשר באמת לדעת. כרגע האופציות האחרות הן רק משככי כאבים (בשום אופן לא מוכן!), נוגדי דלקת (נכנע ולוקח מידי פעם כשזה בלתי נסבל), או זריקות לחסימת העצב במרפאת כאב כדי להסתיר מהגוף את הכאב. אבל הוא לא נוטה לזריקות, גם כי ההשפעה שלהן קצרה, וגם כי ממילא נוצרת דלקת, למרות שלא יחוש בכאב - וזה ידרדר עוד יותר את מצב השרירים שהוא עמל כה קשה לשקם (וכרגע הם במצב טוב).
השבמחקללא ספק הקשבה לגוף היא מפתח לבריאות פיסית ונפשית. תודה שחשבת עלי במהלך השיעור. חיממת את לבי. בכלל - אם חושבים על זה - הקשבה היא מפתח לחיים יותר טובים. הקשבה לאחר, הקשבה לעצמנו. תרגישי טוב
זה קורה לי כל הזמן, יש אנשים שיש להם נטייה מוגברת להצטברות שעווה באוזן, ולכן כל כמה זמן (פעם זה היה פעם בשנה היום פחות) אני הולכת לניקוי אצל א.א.ג
השבמחקבאחד הביקורים אצל רופא חדש (הקבוע יצא לפנסיה) הוא ביקש ממני לשים את הספריי הזה באוזן פעמיים ביום לפחות 5 ימים לפני שאני מגיעה אליו, זה ייעשה את הניקוי ליותר פשוט
בעיקרון זה לא אמור לכאוב - שואבים את האוזן, ואם זה לא מספיק אז גם מנקים ידנית. בכל אופן המליצו לי להשתמש בזה באופן קבוע. אפילו שהתור שלך מחר, אתה יכול לקנות הערב בסופרפארם או משהו כזה את clean ears לא דורש מרשם ולהשתמש הערב ומחר בבוקר לפני שאתה הולך אליו. בהצלחה
טוב לקנות הערב אני לא יכול כי האוטו לא אצלי,אבל אם השאיבה לא כואבת אז זה לא בעיה,בכל מקרה ארכוש את הספריי הזה ואשתמש בו כדי שלהבא זה לא יקרה,יש לי בגלל זה ירידה של ממש בשמיעה באוזן שמאל וזה די סיוט
השבמחקאולי שווה לנסות שוב את העניין עם המריואנה?
השבמחקמקווה שהחלמת כבר. הפוסטים שלך מעולים בעיני. הם משולים בפני עצמם, להוראות טיפול עצמי.
קורה לי הרבה שאני שמה דגש על התחושות בגוף, מפענחת את המשמעות ומשחררת וכל זה בהשראתך.
כל כך ריגשת אותי, ליבי, עם התגובה הזאת. תודה
השבמחקבהחלט נבדוק את נושא המריחואנה הרפואית שוב, אבל לאמיתי של דבר טיפול רק בכאב לא ימנע את היווצרות הדלקת החוזרת ונשנית בגלל החיכוך של שתי העצמות בהעדר גיד - והנזק שייווצר לשרירים כתוצאה ממנה. כך שלא נראה לי בכל מקרה שיש מנוס מהניתוח...אבל בעקבות הניתוח בטוח יהיו עוד כאבים, לפחות חודש חודשיים, ואז בהחלט שווה שוב לנסות לקבל את הטיפול האלטרנטיבי, שלא מזיק לכבד ולא גורם להתמכרות פיסית....תודה
בטח אם תחזור לי השמיעה!!!
השבמחקטוב, תעדכן כמובן איך היה ומה המצב אחרי
השבמחקכוס תה ומרק עוף הן הרפואות שעוזרות להחלים מצינון מרגיז, ואם לא ממש להחלים, לפחות להעביר את הזמן.
השבמחקמשמח לשמוע שהאימון הולך ומשתבח אצלך ושאת מקבלת משובים חיוביים גם מהמאומנים וגם מהמדריכים שלך.
מקווה עבור T שימצא הפתרון לכאבים הקבועים האלו.
בהחלט, כוס תה ומרק עוף עם ירקות - זה מככב לי בתפריט בימים האחרונים. היום אני בעיקר מנוזלת...ומניסיון העבר זה השלב האחרון...אני מקווה :)
השבמחקתודה על האיחולים גם לי ולגם ל-T
איזה באסה עם הכתף של T. מזדהה עם הכאב וחוסר הרצון לקחת על הזמן נוגדי דלקת. אני גם סובלת מדלקת בגיד בכתף, הדלקת "כאילו" נרפאה אבל למעשה נשאר ממנה משהו, שלפי מה שהבנתי זה כבר כרוני, לא ניתן להגיע לריפוי מלא. לפעמים כואב יותר, לפעמים פחות, אבל יש כאב קבוע וזה מעצבן ומדכא ובעיקר.. פשוט כואב. יש לי היום תור לרופאה, בנושא אחר אמנם אבל אעלה בפניה גם את סוגיית הכתף הכואבת.
השבמחקבקיצור שנהיה בריאים.
גם אני הייתי מוותרת על יידוע ה"לייקים" בפייסבוק. די מעיק.
זו תקופה מסובכת כשפתאום קור קיצוני מול חימום של מזגן או רוח מה שגורם התקררות מציקה ומעצבנת. הרבה בריאות לך ול-T .
השבמחקמה אמרה הרופאה? בדרך כלל אין להם הברקות בנושא הזה. אצלי גם יש כאב כרוני בכתף, כבר הרבה שנים, והדרך היחידה שפתרתי אותו הוא בתרגילי התעמלות שנתן לי פיסיותרפיסט מעולה. כבר 6 שנים אני עושה את התרגילים באדיקות ואין לי בעיות כמעט כל עוד אני מקפידה עליהם. הרעיון הוא לשמן את המפרק, לחזק את כל השרירים מסביב...
השבמחקגם T מקפיד על התרגילים שקיבל בפיסיותרפיה ובזכות זה טווח התנועה שלו מצוין יחסית למצב. אבל הכאבים....כנראה רק ניתוח אולי יעזור. אולי גדול מאד.
לגבי הפייסבוק - בהתחלה חשבתי להמנע טוטאלית מלייקים....ועכשיו החלטתי שלא אכפת לי. מי שלא רוצה לראות בפיד שלו מה אני אוהבת מוזמן להפסיק לעקוב אחרי, אין לי בעייה עם זה :)
כן, זה ממש קבוע בתחילת דצמבר, וכמה שאני נשמרת ומתלבשת בהתאם ולמרות החיסון נגד שפעת....זה אף פעם לא פוסח עלי!
השבמחקתודה קיימן
אמרה להתייעץ עם אורטופד...
השבמחקבהצלחה
השבמחקנראה לה שיש לי זמן לרדוף אחרי האורטופדים עם התורים הבלתי אפשריים שלהם?
השבמחק120 שקלים ב״מושלם״ - ויש תור לאורטופד מומחה תוך כמה ימים, בקליניקה פרטית.
השבמחקאז אולי לא כדאי להתחסן?...
השבמחקמקוה שתמצאו משהו שעוזר. פציעות גידים זה באמת כואב ומאוד.
השבמחקאני בטוחה שאת מעולה בזה, קודם כל כי אכפת לך.
לא יודעת אם כבר עברת את זה אבל יש לי בדיוק דלקת עקשנית שחזרה באוזן ועברתי את הניקוי כמה פעמים לאחרונה בגללה, קצת מפחיד בגלל הרעש אבל לא כואב בכלל ואח"כ יש הקלה גדולה.
השבמחקהייתי אצל הרופא והוא לא היה יכול לנקות כי העסק נמצא באוזן התיכונה ,הוא נתן לי כדורים שאני מקווה שיעזרו,זה מאוד מציק כשלא שומעים טוב,תודה
השבמחקאני יודעת, שולינקה, אבל מצאתי פטנט לעניין הזה. אפשרות א היא לא לקבוע תור אצל אורטופד. אפשרות ב היא לקבוע תור לעוד חודשיים-שלושה (מה שיוצא), לסמן אותו ביומן (עם תזכורת כמה ימים קודם לכן) ולשכוח מזה. התחושה היא כמו (א) - כאילו לא קבעת תור בכלל. והמשכת את החיים שלך כרגיל. פתאום, בלי ששמת לב, עברו חודשיים שלושה וראית תזכורת ביומן שבעוד כמה ימים יש לך תור אצל אורטופד....
השבמחקשאלתי את עצמי את השאלה הזאת הרבה פעמים, ובאמת כל השנים התנגדתי לחיסון, והתחלתי להתחסן רק לפני כ-3 שנים. בכל מקרה כיון שהחיסון היה מזמן אין קשר ישיר בין החיסון לבין הצטננות כרגע. חוץ מזה - זו הצטננות. לא שפעת. אין לי חום, אין לי צמרמורות, לא כואב לי כל הגוף. אני פשוט מאד מצוננת. אין חיסון נגד זה. יש מי שיגיד שבעקבות החיסון המחלות קלות יותר - אין לי באמת מספיק ניסיון כדי להגיד אם זה נכון לגבי. בשנה שעברה הייתי חולה בתחילת דצמבר שבועיים. אבל אם אינני טועה לא חליתי אחרי כן כל החורף. בשנים קודמות חליתי כמה פעמים. לא יודעת אם זה אומר משהו. הייתי מאד רוצה שימציאו משהו אמיתי נגד צינון - כי כל מה שניסיתי עד כה (ויטמין C, ספירולינה, אכינציאה, פרופוליס ונגזרותיהם בפרוטק וכו) עזרו בעיקר לחברות שמייצרות אותם - הכניסו להם כסף - אבל לא עשו שום דבר עבורי!
השבמחק120 שקלים לחודש? באיזו קופה?
השבמחקולמה "ללא שם"?
ומאז שהתחלת לקחת את הכדורים יש הקלה כלשהי?
השבמחקתקשיב, לא רוצה להפחיד אף אחד אבל חברה שלי מקבוצת המנטורינג היתה חולה כל השבוע - חום וגרון ואוזניים - ושלשום אצל הרופא הוציאו לה עכביש מהאוזן שהתיישב לו שם בתוך הדלקת! עוברת לי צמרמורת בכל פעם שאני נזכרת בזה!
תודה יקירה. באמת אכפת לי
השבמחקעדיין - לאמן זה לא כמו לשבת ולהקשיב לחברה טובה
יש ערך מוסף לאימון עצמו - לרמות הקשבה השונות, למתן תשומת הלב לגוף ולנשימה של המתאמן, לשאלות נוקבות שנשאלות עם הרבה חמלה - שגורמות לו לחשוב מזווית שלא היתה לו גישה אליה קודם, לאפשר לו שהיות של שקט - להיות עם התחושות - במקום להמנע מהן - ואז באמת עולים דברים שאחרת אין להם מקום.
כמובן! אני בטוחה שזה נעשה במקצועיות(חברות לרוב מחפשות בעיקר הסכמה, לא? אין לי ממש חברות אז אני לא יודעת), אבל עצם הרצון לעזור ולקדם נראה לי בסיס מצויין . אני בכלל חושבת שדרישה בסיסית ביותר מעובד בכל תחום זה שהלב שלו יהיה בתוך מה שהוא עושה, זה מה שנותן את התקדמות.
השבמחקדווקא הצינון הפסיק מאז התחלתי לקחת את הכדורים,אוזן ימין משתפרת ובאוזן שמאל אם יש שיפור אז הוא איטי יותר אבל יש לי עוד 3 ימים של כדורים. עכבישים אין לי באוזן:-)
השבמחקטוב, בהצלחה טליק
השבמחקאולי גם לי כדאי לקחת סינופד
והכי חשוב שאין לו תופעות לוואי .
השבמחקתרגיש טוב טליק! אצלי זה בתעלת האוזן - טיפות, טיפות, טיפות(כבר נמאס לי לשכב על הצד..).
השבמחקזהירות ממקלוני-אוזניים ! הזהירו אותי שאפשר לנקב עם זה את עור התוף ואז חבל על הזמן, וגם גורם לדלקות כי זה דוחף את הלכלוך פנימה ופוצע את האוזן.
ואו! לא ידעתי אם לשקשק או לצחוק, חחח...
השבמחק1. היכן ראית שכתוב "לחודש"? אפשר כמה התייעצויות עם "רופא מומחה" בשנה - בהשתתפות עצמית של 120 שקלים. מדובר ברופאים בכירים. אפשר לנצל זאת, כמובן, ל - SECOND OPINION בנושאים חשובים, ואפשר לנצל גם סתם, כשמאד כואב והתור הבא לאורטופד נמצא מעבר להרי החושך.
השבמחק2. אם יש ביטוח רפואי פרטי - גם שָם ישנה האופציה הזו, לעיתים בהחזר כספי מלא.
3. אם כתבתי "במושלם" - פירושו ב"כללית". כי בקופות אחרות, יש לזה שמות שונים, כמו "מכבי מגן זהב". אני משוכנע, שהאופציה הזו קיימת בכל הביטוחים המשלימים.
4. "ללא שם", כי זה לא נראה באמת חשוב. וגם: מעצבן לכתוב במיטה בטאבלט, ללא מקלדת אמיתית. התגובות הופכות להיות קצרות...
5. הכל בסדר? עניתי תשובות מלאות?
נשמע לי שהתקדמת בתור מאמנת
השבמחקזה טוב, כי זה משהו שאת רוצה לעסוק בו
ובעצם את רוצה שT יכין לך סוג של כרטיס ביקור אינטרנטי
את יכולה גם שיהיה לך פרופיל בלינקדין, שזה לא רע, כי תמיד מוצאים את זה בתוצאות חיפוש של גוגל
יש גם אתרים באינטרנט שאפשר לעשות איתם סוג של כרטיס ביקור אישי כמו
<a href=https://branded.me/https://branded.me/<br />ככה שלא צריך להקים אתר מאפס
אלה סתם רעיונות....
אגב, אחד הדברים שאני נושמת לרווחה, זה שהבחורה הזאת מהעבודה שלי, שהיא מאמנת אבל בשיטה של תות, כבר לא מטרידה אותי יותר עם בקשות שהיא תאמן אותי ותשנה לי את החיים
התפיסה שלי לגבי אימונים אישיים זה שהבן אדם עצמו צריך לבוא אלייך ולא שאת תבואי אליו ותנסי לשכנע אותו כמה זה טוב בשבילו
שתהיה לך וגם לT החלמה מהירה
אצלי איך שמתחיל כאב גרון אני לוקחת למוסין
השבמחקאלה טבליות מציצה הכי יעילות שאי פעם השתמשתי בהן, והן באמת מעבירות את כאב הגרון
ולא אחת מנעו צינון קל מלהתפתח למשהו יותר רציני
אני גם לוקחת ויטמין C כל החורף, בדיוק עכשיו התחלתי כי יש לי איזה צינון קל שמציק לי
אבל אני מזמינה את זה מחו"ל, בארץ כל הויטמינים שמוכרים הם נורא יקרים
תודה יקירה,תרגישי טוב
השבמחקלגמרי !
השבמחקהי קוץ, לא ידעתי כמובן שזה אתה :)
השבמחק1. לא ראיתי שכתוב "לחודש" וגם לא "לשנה" או "חד פעמי" או כלום, לכן שאלתי ;). אצלנו בלאומית (ועוד, זהב, פלטינום - מי זוכר) אפשר ללכת לכל מומחה פרטי ולקבל החזר של 70 % לדעתי 3 פעמים בשנה. ניצלנו זאת עבור מומחה הכאב עבור T כי מרפאת כאב נתנה תור לעוד חצי שנה
2. יש לנו גם פרטי. באמת ניצלתי עבור ניתוחי הקטרקט
3. אין לי מושג איך קוראים לביטוחי הבריאות השונים בקופות השונות
4. חשוב זה לא, אבל גם אם לא בא לך להכניס כינוי וסיסמא, אפשר בהתחלת המלים להגיד "הי זה קוץ" ;) שאדע עם מי אני מדברת
5. ילד טוב, עניתי תשובות מלאות ויפות :)
אצלי מזמן זה לא התיישב ממש בגרון. זה יותר בלוע - בדרך לאף....
השבמחקבשנים שהיו לי ממש דלקות בגרון הייתי חייבת אנטיביוטיקה. תודה לאל זה מזמן לא היה (טפו חמסה עיגולים).
אני לוקחת את הויטמין C של אלטמן שהוא בחומציות מופחתת (בגלל הרפלוקס שלי) , ויש גם של הדס בשחרור מושהה...אין כאלה בחו"ל עד כמה שחיפשתי. אבל עד היום זה לא הוכיח את עצמו מבחינתי
T בונה אתרים נהדרים בחינם דרך WIX - יש לו כבר ניסיון והוא ממש טוב בזה ואוהב את זה. יש לנו כרגע חילוקי דעות לגבי התוכן אז זה בינתיים מתעכב קצת
השבמחקאחרי שהוא קרא מה שרציתי לכתוב, הוא חיפש עוד אתרים של מאמני סאטיה, והוא קובל על זה שכולם מדברים על התהליך, הטרנספורמציה, העבודה עם הגוף והנשימה...אבל אף אחד לא מדבר על תוצאות, על מה ניתן להשיג כתוצאה מהאימון הזה. הוא טוען שאף אחד לא ירצה לבוא להתאמן בלי שיגידו לו מה זה פותר. אני טוענת שהשיטה באמת לא מדברת על תוצאות, יעדים ומטרות - אלא על הווייה. על יחסים לפני תוצאות. עובדים על התגובות שלנו, על היחסים שלנו - והתוצאות מגיעות לבד. ועכשיו אני תקועה עם זה - אולי אכתוב על זה פוסט, או אתייעץ עם חבריי המאמנים....
אני קונה את זה:
השבמחק<a href=http://il.iherb.com/Nature-s-Bounty-Ester-C-1000-mg-120-Veggie-Coated-Tablets/32274http://il.iherb.com/Nature-s-Bounty-Ester-C-1000-mg-120-Veggie-Coated-Tablets/32274<br />זו החברה שהמציאה במקור את ה-Ester-C
אמא שלי שנים לוקחת ויטמין C ובדר"כ היא לא חולה בחורף
אני החלטתי לקחת השנה, בגלל שאין לי זמן/כוח/חשק להיות חולה
זה נכון
השבמחקגם כשמתאמן בא אלייך לפתור בעיה מסויימת
הרי תוך כדי אימון צצות עוד בעיות ונושאים שצריך לטפל בהם
הרי אי אפשר לטפל רק בדבר נקודתי מבלי לדעת מה גורם לו
אני גם לא חושבת שצריך לכתוב מה משיגים כתוצאה מהאימון
אני לא חושבת שקראתי אצל אף מאמן שכתוב את זה
הדברים היחידים שכתובים (אם בכלל) זה המלצות של מתאמנים
הם היחידים שיכולים לכתוב בצורה מהימנה מה זה עשה עבורם
תודה. אבדוק את זה
השבמחקזה נכון, אולי אנסה להשיג מהמתאמנים שלי כמה מלים...
השבמחק