משהו קורה לו
משהו עובר עליו
העסק לא מצליח
השותף שלו לא זמין מזה כמה חודשים בגלל מחלתה של בתו
משהו כנראה מזדחל מזה זמן מה ופתאם נחת עליו בבת אחת
הוא בדכאון
הוא חושש שייכנס להפסדים, שאולי יהיה צורך לסגור את העסק
האם זה נכון אובייקטיבית ?
מאיפה זה בא לו פתאם?
הלחצים מבעל הבניין לגבי הגדלת תשלומי השכירות על העסק?
הלחצים מצד הבת לסיוע כספי?
שכר הלימוד הגבוה הצפוי אצל הבן?
ואצלי?
העובדה שאני לא עובדת?
העובדה שאינו מצליח במכירות כמו שהשותף שלו בדרך כלל מצליח,
ושהעובד הכי בכיר שלו מוכר בהפסד רק משום שאינו מצליח לקרוא נכון את טיב הלקוחות?
מה בדיוק קרה ומדוע עכשיו?
ומה יהיה באמת אם ייכנס להפסדים או יצטרך לסגור את העסק?
האם אצטרך לחזור לעבוד? איפה? במה? קיוויתי שלא אצטרך לחשוב על זה בכלל..
קיויתי שסוף סוף אוכל להסתמך עליו ורק עליו....
אולי זה שיעור? אולי אני אמורה להבין מזה משהו?
אולי הזדרזתי לעזוב את העבודה?
ואולי הזדרזתי לקחת על עצמי משהו שהוא בינתיים רק שלו.......?
כבר אמרתי לך שיש הרבה דברים דומים בינינו, והנה עוד אחד. המשברים התקופתיים האלה מוכרים לי היטב. מכירה את המועקה, את חוסר האונים, את החרדה מפני הנפילה, ובעיקר מהדיכאון האורב.
השבמחקאין לי עצות. יש לי חיבוק גדול עבורך בלי אייקון, כי זה חיבוק תומך, כזה שאומר שצר לי שאת צריכה לעבור את זה, אבל שאני מעריכה מאוד את הגישה שלך שרואה בניסיונות האלה שיעורים. מקווה מאוד שתצאו מזה יחד, מחוזקים, עוד יותר מבעבר.
אני ממעטת להיות כאן, ולא ממש עוקבת. אבל הדבר הראשון שחשבתי כשקראתי, האם, אולי , יש קשר בין החופש שלך, השינויים שעןברים עלייך והתחושות שלו.... מעבר לבעיות האמיתיות. מחבקת אותך ומאחלת לך שהכל יחזור לרוגע ולשלווה.
השבמחקאולי זה סתם תקופה רעה. אולי קשה כרגע אבל בקרוב הכל יתסדר.
השבמחקאבל גם אם לא, אני בטוחה שביחד תצליחו להתמודד.
את לא צריכה לחשוב על זה שאולי לא היית צריכה לעזוב את העבודה. את עשית משהו שהיה נכון לך.
והילדים? לפי איך שאני מכירה אותך, נראה לי שאת חינכת אותם מספיק טוב שיצליחו להסתדר ויבינו אותכם.
חלק מהדברים כל כך מוכרים לי
השבמחקאני לא חושפת בבלוג כי בני משפחתי קוראים גם כן
והלוואי והמועקה תחלוף והכל יסתדר לטובה
חיבוק ואמפטיה
קשה לתת עצות, ובטח כשלא מכירים את כל העניין.
השבמחקואולי זו סתם תקופה כזו של דאון והיא תעבור הלוואי במהרה.
לפעמים גם שרשרת חזקה תלויה בחוליה בודדת שכרגע נחלשה.
הבת של השותך תבריא והכל יחזור על מקומו בשלום.
החלטות הן תמיד נכונות, לא חוכמה בדיעבד לראות שהייתה טעות.
מה שהחלטת החלטת ובנקודה ההיא זו הייתה ההחלטה הכי נכונה.
מאחל שיעבור מהר ותתחזקו ביחד ולחוד.
יש מקומות שאפשר להתייעץ לגבי קושי בהובלת עסקים,אני בטוח שיתנו לו את מלוא התמיכה שהוא צריך וישיאו לו עצות מועילות
השבמחקתציעי לו את זה,אין מה להתבייש ורצוי לעשות זאת שעה אחת קודם
זו תקופה קשה מבחינה כלכלית לכולם, אני מאחלת לך שהמצב יתבהר ותוכלי להמשיך ללכת בדרך שלך ולא תיאלצי לחזור ולמשוך בעול.
השבמחקאת השאלה שבשורה האחרונה לא הבנתי - אבל אני מניחה שהערפל יתפזר אם תמצאו דרך לדבר על זה ביניכם. אם כי אני יודעת היטב שיש אנשים שלא אוהבים לדבר על המועקות שלהם.
השבמחקהלוואי שתתפזר המועקה בהקדם.
מסכימה עם עצתו של טליק, ומחזיקה אצבעות.
השבמחקתודה תרופה, החיבוק עשה לי טוב, טוב מאד.
השבמחקשלחתי לו הרבה אנרגיות טובות ואוהבות בשעות שבהן היה בעבודה, וכבר כשהוא חזר הביתה ראיתי שהן הגיעו אליו (אנחנו מתקשרים היטב ברמה של "נשמה לנשמה") - ומקווה לטוב - גם אובייקטיבית וגם במצב רוח...
הי יעלה@, התגעגעתי אלייך
השבמחקגם אני ישר שאלתי את עצמי אם החופש שלי וכל התהליכים שאני עוברת לא עוררו אצלו משהו שהקצין את התגובה שלו למצב האובייקטיבי....
זה אחד הדברים שאנסה, בזהירות ובעדינות, לגשש ולגלות
כאשר חזר הביתה אתמול הצעתי את עזרתי בעסק שלו - ונראה שהוא שמח על הכוונה אבל פסל אותה על הסף (זה לא בשבילך, אמר).
הוא לא מאלה ששוקעים ב-down, ממש לא - וכבר הגלגלים בראש מסתובבים סביב דרכי פעולה ופתרונות אפשריים....נראה אם זה יצליח, ונראה מה ניאלץ לעשות אם לא...
מקבלת בברכה ובאהבה רבה את החיבוק והאמתפיה. תודה לך
השבמחקמקווה לטוב
תודה מתוקה
השבמחקאין לי ספק שנצליח להתמודד יחד עם כל מצב, כבר עשינו זאת לא פעם בעבר - רק קיויתי שתקופות כאלה כבר מאחורינו
לגבי הסיוע הכלכלי לילדים - זה לא עניין של "יבינו" - יש הבטחות שקיימנו כמו תמיכה בכל סוג של לימודים, או השלמת הכנסה בתקופת התמחות (שקשורה ללימודים) שאותם בכל מקרה אנחנו נעשה הכל כדי לקיים. ברור שבשאר תחומי החיים הם ילדים גדולים (ואכן חינכנו היטב) ויסתדרו .....
היו לנו הרבה תקופות כאלה בעבר, אבל תמיד הייתי הסלע האיתן - שעליו ניתן להשען בשעת סערה. עכשיו....אני לא כל כך סלע....
תודה קיימן
השבמחקתקופות קשות תמיד באו והלכו, והוא לא נוטה ל"דאון" סתם, ולכן מייד נכנסתי למועקה - הבנתי שמדובר במשהו ממשי....
מצד שני ייתכן כמו שאמרו לי כאן למעלה בתגובות, שהוא מגיב קשה יותר כי אני לעומתו פתאם חופשיה ומאושרת - והעדרו של השותף שלו מעיק יותר מאשר חוסר בידיים עובדות - היחסים ביניהם הם כמעט כמו בני זוג, מאד זקוקים זה לזה ותומכים זה בזה (ורבים כמו אש) - אני מניחה שגם זה כבר שוחק אותו מאד בחודשים האחרונים....הכי חשוב באמת שבתו של השותף תבריא - ואת זה ימים יגידו. הסיפור הזה התחיל בסוף נובמבר ונראה מתי ייגמר וכיצד...
תודה טליק
השבמחקבכלל אין מה להתבייש בקבלת ייעוץ בתחום העסקים, ובכל תחום (לדעתי), ונראה לי שהוא באמת עם אצבע על הדופק.
הדבר שהכי צריך להימנע ממנו הוא להיכנס להפסדים, כי מזה לא ניתן לצאת. כרגע השאיפה היא להיות מאוזן, גם אם לא מרוויחים - כדי למשוך עד שהתקופה תשתפר, ולמצוא דרכים לקדם את העסק. אתמול הוא דיבר על לסגור את העסק אם נראה שעומדים להיכנס להפסדים...וזה נורא הלחיץ אותי...
אחרי כן הוא בא הביתה עם כל מיני רעיונות קידום, וגם הצעתי את עזרתי (הצעה שהתקבלה בחיוך אך נפסלה על הסף :) )
קצת נעלמתי. היו ימים קשים במרפאה. אכתוב לך בקרוב, שבוע טוב ורגוע.
השבמחקאני סומכת עלייך, על שיקול הדעת שלך, על הרגישות שלך, על האופטימיות שבך, על היכולות שלך.
השבמחקלפי מה שאת כותבת כאן: אתם צוות לעיניין. תקופה קשה? אתם עוברים אותה יחד. תני לזמן לדבר, תמשיכי כרגיל, ואם וכשיהיה צורך לערוך שינויים (ואולי לא יהיה) את תדעי לעשות את מה שצריך.
תודה יקירה, זו אכן תקופה קשה באופן אובייקטיבי כללי ואפילו גלובלי - אבל אנחנו באמת לא אנשים שנוטים להרים ידיים ולהיכנס לדיכאון - וכבר דיברנו מאז כמובן הרבה על הנושא - נראה לי שנצליח גם הפעם...
השבמחקתודה יקירה
השבמחקבשאלה שבשורה התחתונה הסתכלתי על עצמי פתאם מהצד, ושאלתי את עצמי האם אני לוקחת על עצמי משהו שהוא עדיין בגדר מצב רוח אצלו, ולא מצב אמיתי משברי ששנינו צריכים להתייחס אליו
לפעמים אדם מוצא את עצמו בגלל אוסף של כל מיני דברים - נכנס לDOWN פתאומי בלי שיהיה לזה בהכרח קשר למצב אמיתי שצריך להתמודד עימו
בעלי לא נוטה למצבי רוח כאלה, ולכן לא סביר שזה היה המקרה - אבל בסוף הפוסט פתאם שאלתי את עצמי האם לא עדיף קודם לחכות לראות מה קורה אצלו - להקשיב לו אבל לא לענות, לא לנסות לפתור, לא למהר לפעול - פשוט לתת לו להיות במה שעובר עליו.....כי זה בינתיים שלו.
תודה יקירתי
השבמחקזה הכיוון באמת
כן, יש תקופות כאלה
השבמחקאשמח לשמוע ממך (וגם לקבוע להיפגש.....)
את מיטיבה להכיר אותי /אותנו כבר, שזה דבר מדהים בפני עצמו - בכל פעם מחדש אני מתמלאת פליאה ומברכת על הבלוגיה הזו, שהעניקה לי חברים, וירטואליים ככל שיהיו - שכבר מכירים אותי ממש, ואני אותם, בדרך שלא קיימת אפילו בחלק ממערכות היחסים ה"אמיתיים" שלי.
השבמחקוכמובן את צודקת - אנחנו צוות לעניין, ונתמודד יחד עם כל מה שיעלה.....כמו שעשינו בעבר
אי אפשר שלא להזדהות עם מחשבותייך ורגשותייך, ואומר מספר דברים:
השבמחקא. לפי הפתגם הידוע, אין בוכים על חלב שנשפך. ההחלטה שלך להפסיק לעבוד הייתה צורך שלך ובוודאי שאין להצטער לאחר שנעשו הדברים.
ב. לא נראה לי שמה שעובר עליו קשור בחופש שלך עצמו. נראה סביר שכשעבדת, היית את מעין חגורת ביטחון למקרה שהעסק ימעד.
ג. אין מקום לרגשות אשמה, הרי היו תקופות שאת זו שתמכת בו.
ד. יתכן שהמצב אינו כל כך גרוע כפי שאת מרגישה.
ה. אולי כדאי שתשוחחי איתו ללא חשש ותציגי את הרגשותייך שאת מתארת כאן.
מאחל שתצאו מהר מהעננה הזו.
תודה קנקן, בעיקר על ההזדהות ובכלל על התגובה
השבמחקכמו שאומרים - כל התשובות נכונות (א-ה) וברור ששוחחנו כאשר חזר באותו ערב מהעבודה וגם למחרת וגם ביום שאחריו....
ואני מאמינה שיהיה בסדר - אפילו בסדר גמור. וגם אם יצטרך באמת לסגור את העסק, יהיה בסדר (מקווה שלא יצטרך)