חכמודי יודע שעכשיו החופש הגדול. למזלנו אין לו חופש גדול באמת, אבל זה החופש הגדול שלו - שלושה שבועות שלמים באוגוסט.
שעליהם משלמים חודש מלא כמובן (כן , כן, שמענו שבעצם התשלום הוא שנתי ומחולק ל-12 ולא באמת משלמים על אוגוסט 
)...
חכמודי גם ידע שיש לאבא שלו יום הולדת והוא בן....חצי ושלוש. טוב, הוא ידע 33, והוא ידע שהוא בן שנתיים וחצי ....ועשה קצת מיש מש בתשובה. לא נורא.
הוא עזר לבתי לאפות לו עוגה, לנפח בלונים, לעשות שמח. מאד שמח.
נכון, חכמודי בגיל מאד בעייתי, בודק גבולות ללא הרף , ממש terrible twos קלאסי אבל....הוא חכמודי, הוא מקסים והוא גאון. (של סבתא...)
הוא יושב על השיש אצלם במטבח וקורא לעצמו "ממש טבח".
הוא שואל: "סבתא את רוצה קפה?" ומראה לי ש"זה הקפה של אבא (שחור) וזה הקפה של אמא (נס מגורען): איזה את רוצה?"
ולוחץ על כפתור ה"אדים" בתמי-בר, ושם בספל שלי כפית קפה, ממלא אותו במים (אלוהים ישמור - אלה מים רותחים ! אבל הוא זהיר ומדוייק!)..."תביאי חלב מהמקרר סבתא" הוא מצווה.
הכל הוא יודע.
גם אצלי בבית הוא מבקש לשבת על השיש. אני מכינה לו שוקו. הוא פותח את פקק קרטון החלב ובסיום סוגר אותו. "שימי בחזרה במקרר" אומר לי.
אני נמסה ממנו. הוא רק בן שנתיים וחצי אני מזכירה לעצמי.
שמנדובון מתוק כתמיד אבל עדיין חולה.
התברר בדיעבד שהוא שילב אדמדמת יחד עם דלקת באוזניים. צריך כישרון מיוחד בשביל זה.
ארבעה ימי חום גבוה ואז החום ירד והגוף התכסה בפריחה האופיינית.....ובמקביל בכי וקושי לישון שהתגלו כדלקת אוזניים. עבור זה הוא היה חייב לקחת אנטיביוטיבה....אז הוא גם חלשלוש....אבל עדיין מחייך, פשוט יותר מתמסר מהרגיל.....
הורי נחתו ביום ששי ובערב הוזמנו כולנו לאחי לארוחת ערב. למרות המחלה של השמנדוב היה כיף גדול, להיפגש כולנו יחד - הורי ובני, משפחתו של אחי, משפחתה של בתי ואנחנו. כיף גדול.
מאז בכל יום אנחנו בפעילות כלשהי - או עם הורי, או עם בני, או עם בתי והנכדים - או שילוב כזה או אחר של כולם.
היינו יחד בבריכה שלשום, אתמול הם היו אצלי....כל יום משהו. חגיגה משפחתית אמיתית.
היום אחי וגיסתי לקחו את הורי לטיול בירושלים. מקווה שנהנו ולא היה חם מדי. אין את הלחות המעיקה של מישור החוף.....
מחר כולם אצלנו לארוחת ערב....כבר הגיע שוב יום ששי.
כשבתי היתה בפעוטון היא למדה שיר שהולך משהו כמו
"החופש הגדול, החופש הגדול, החופש הגדול הגיע
החול קורא, החול קורא, הים הים מריע
עם כדור ועם גלגל, בשמחה נתפוס כל גל" משהו כזה
מישהו מכיר את השיר הזה? לא נתקלתי בו בשום מקום אחר!
תמיד שמלמים על משהו שלא מקבלים. פטנט ישראלי?
השבמחקנשמע מוכשר אם הוא יודע להכין קפה ויודע איזה קפה לכל אחד
חופש גדול עם מחלות ילדות...אבל עדיף כמה שיותר מוקדם ולגמור עם זה.
שיהיה בריא ותמשיכי להנות מהנכדים.
חכמוד אכן נשמע ממיס. בריאות לאחיו הצעיר, וחופש נעים לכם!
השבמחק(לא מכירה את השיר. חיפשתי בגוגל והגעתי לפוסט שלך )
החכמוד ממש גאון! יש לו יכולות מוטוריות וקוגניטיביות של ילדים הרבה יותר בוגרים.
השבמחקהחלמה מהירה לשמנדובון. לוקח זמן עד שהמערכת החיסונית של הקטנטנים האלו מתפתחת, ובינתיים הם סובלים וכל המשפחה יחד איתם. מקווה שהמחלות לא יהרסו לכם את התוכניות.
אני לא מכירה את השיר. אולי הגננת בפעוטון כתבה אותו?
איזה נכד חמוד ומקסים יש לך
השבמחקרק בריאות ושמחה לכולם.
שומעים את ההנאה שלך מהכל, ואני מאשרת שהחכמוד אכן גאון. לא רק של סבתא, הוא באמת מאוד מפותח.
השבמחקמקווה שגם ההורים שלך נהנים מהנינים.
אני מבין מזה זמן שנכדים הם חוויה אחרת לגמרי ואצלך בכלל רואים אור בעיניים כשאת מדברת עליהם
השבמחקשירגישו טוב
איזה תענוג, שיהיה הרבה נחת.
השבמחקלא מספיק שרק על גנים בתי מוציאה 6000 ש"ח בחודש (עבור 2 הילדים) גם משלמים על אוגוסט מחיר מלא!
השבמחקתודה
השבמחקבאמת הגעת מהגוגל לפוסט שלי? מצחיק.
בכל אופן "גיגלתי" את השיר הזה המון ולא מצאתי כלום. מוזר.
תודה תודה, אני כמובן לא אובייקטיבית!
השבמחקהשמנדובון מחלים בהדרגה וכבר אתמול היה שיפור גם בשינה וגם באוכל.
גם החבכמוד היה חולה המון בגיל הזה אבל הוא הצליח להתגבר בדרך כלל ללא אנטיביוטיקה. בגלל האוזניים השמנדוב כבר לקחת 3 פעמים וזה ממש חבל!
בכל מקרה הוא כזה "זורם" אפילו בשעת מחלה, שזה לא מקלקל כלום! אוח תינוק אהוב שלי!
לגבי השיר זו ממש תעלומה. ייתכן שהגננת חיברה אותו....בתי כל כך אהבה אותו בתור פעוטה (מעולם לא שמעתי אף אחד אחר כחוץ ממנה שר אותו כך שאין לי מושג אם אלה באמת המלים וזו המנגינה...)
תודה תודה וסופשבוע נהדר!
השבמחקתודה תודה
השבמחקהורי בינתיים נהנים "מהצד" - הם לא היו עם הנינים מספיק זמן לבד כדי להיכנס באמת לעניינים, אבל זה עוד יקרה. החכמוד מכיר אותם מהביקורים הקודמים ומהסקייפ (תודה לאל שהמציאו סקייפ) אבל בכל זאת לוקח לו זמן ל"התחמם". השמנדוב לא זוכר אותם כמובן (הם היו כאן כשהוא נולד) אבל כאשר אינו חולה הוא מתרפק על כל אחד שנותן לו צומי. כרגע זה עדיין רק הוריו ואני... מעניין שהחכמוד כן נקשר מאד לבני (הדוד שלו, שהוא גם בוחר לקרוא לו "דוד" למרות שכבר יודע את שמו) ולקח לו בדיוק דקה להתחבר אליו מחדש כאשר הגיע.
תודה טליק. אכן אנשים רבים מדווחים ש"אילו ידעו שנכדים זה כזה כיף היו עושים אותם קודם, לפני הילדים"
השבמחקאבל אני מצהירה שאני לא מוותרת על ילדיי המתוקים והנכדים זה פשוט בונוס.
גם הורי, שמתים על הנכדים שלהם (ועכשיו על הנינים) מצהירים שהם אוהבים אותנו (ילדיהם) בראש ובראשונה.
כך שזה מאד אינדיוידואלי....
תודה רבה
השבמחקהביקור הזה (גם של בני וגם של הורי) הוא בינתיים נחת צרופה.
וגם החופש עם הנכדים בינתיים סבבה. חשבתי שכבר אפול מהרגליים אבל בינתיים הכל במידה.....
העיקר הבריאות:-) כייף לכם!
השבמחקבישבילי שחור חזק, בלי סוכר. תודה
השבמחקאו שרק לסבתא מגיע ? :-)
איזו מתיקות! אני ממש מדמיינת את הדיאלוג בינכם.
השבמחקהזכרת לי את התקופה שהייתי מושיבה את הגור על השיש (-: הוא היה שובב גדול והיה צריך לעמוד לידו ולמנוע ממנו לטפס הלאה, לתוך הארון, על הארון...
בריאות לכולם!
כבר בודקת איתו......אולי יסכים להכין לך גם
השבמחקתודה ! אצלי הלב היה צונח בכל פעם שראיתי שבתי שמה את החכמוד על השיש - מגיל מאד צעיר ...אבל הוא כזה זהיר ואחראי ו"חששני" שמהר מאד הבנתי שהיא יודעת מה היא עושה והוא מעולם לא נפל ולחילופין מעולם לא המשיך לטפס למחוזות אסורים.....
השבמחקאת השמנדוב, למשל, לא נראה לי שניתן להושיב ככה - הוא ישר מחפש במה להיתלות, על מה לטפס, ובעיקר את מה לפרק.....