קבלתי השראה מהאזרחית קיין לפוסט רשימות קצרצר, והפעם הוא נוגע לשירותים (זה ממש לא קשור לאזרחית כמובן).
עד גיל מבוגר (לפחות 40, לדעתי) כל הקונספט הזה של לשבת בשירותים ולהעסיק את עצמי בפעולות שונות היה זר לי.
לא היה לי זמן או סבלנות וכל איתות של הבטן שהגיע הזמן לבקר שם הכניס אותי לעצבים.
כן כן, יש לי חילוף חומרים נוראי. מאז הילדות.
הכי גרוע היה כאשר הבטן היתה מתחילה את תרגיליה לפנות בוקר כאשר אני מנסה ליהנות משעות אחרונות של שינה מתוקה.
בגלל עצלות בני מעי זה לא היה קורה כל יום.
אכן עצובה היסטורית השירותים שלי ועדיף לא להתעמק בה יתר על המידה.
באיזשהו שלב הייתי אצל דיאטנית מתוקה בשם ענת, שטיפלה בשיטת דיקור באוזן ותפריטים המפרידים בין חלבונים לפחמימות.
היא היתה הראשונה שהסבה את תשומת לבי לכך שעלי להתיישב יום יום בשירותים ולהמתין בסבלנות שמשהו יקרה.
היא אפילו המליצה על תה טיבטי ודומיו, העיקר שהעסק הזה יעבוד לפחות פעם אחת ביממה.
הייתי המומה, ועוד יותר הייתי המומה מכך שאיש לא דיבר איתי על זה עד אז. הייתי באמת בת מעל ל-40.
אני בחורה צייתנית מטבעי ולקחתי את העניין כפרוייקט.
אז הנה השתלשלות (לא תרתי משמע) הפעילויות השונות שבהן עסקתי מאז ועד היום בעודי יושבת בסבלנות ובנחישות בעת מילוי מצוותה של ענת:
1. בשנים הראשונות פשוט קראתי את כותרות העיתון בבוקר, אחרי ששתיתי את ספל הקפה הראשון של הבוקר, לפני העבודה.
2. מתישהו עברתי לשתות את הקפה (סילחו לי) בשירותים תוך כדי.
3. אחרי כמה שנים התחלתי לפתור את התשבצים בעיתון, וכשהתחיל הסודוקו הפכתי למשתתפת נלהבת.
4. באיזשהו שלב התחלתי לקנות חוברות סודוקו ותשבצים כי מה שהיה בעיתון כבר לא הספיק לי.
5. כאשר גיליתי את נפלאות משחקי הטלפון (עדיין דור 2 לדעתי) הפסקתי לבזבז נייר עיתונים וחוברות ועברתי לסוליטרים סלולריים למיניהם
6. עם המעבר לבלקברי הוספתי על משחקי הטלפון גם קריאת מיילים.....
7. לפני כשנה כשגיליתי את נפלאות האנדרויד בדקתי משחקים שונים כמו angry birds או move it, וגם התחלתי להתכתב עם בני מעבר לים תוך כדי ציורי draw something אבל זנחתי את כל אלה לטובת כמה משחקי סוליטר מצויינים שלעולם לא נמאסים עלי.
8. במקום draw something אני עכשיו משחקת עם בני וחברתו words with friends. לא ממש מלהיב, האמת. בטלפון יש גם תשבצים וסודוקו אם ממש בא לי.
9. עדיין לוקחת איתי את ספל הקפה הראשון של הבוקר לשירותים.
10. בשנה האחרונה בנוסף לקריאת מיילים אני לפעמים קוראת שם גם את הפוסטים שלכם....ניסיתי פעם או פעמיים גם להגיב אבל מהסלולרי זה יותר לא מצליח מאשר מצליח.
11. כמובן שאת כל זה אני עושה גם כאשר אני יושבת בקופת חולים או במשרד הפנים או בכל מקום אחר בו יש תור אינסופי ומשעמם...
אז מה אתם עושים בשירותים (מעבר לברור מאליו כמובן)?
הגיע הזמן שתעברי למשחק קנדי-קראש
השבמחקזה יעביר לך בכיף את הזמן בשרותים (רק אל תתמכרי למשחק...)
פותרת תשבצים ...
השבמחקנראה לי שהתכוונת לקשר לפוסט ה’מה עושות האיילות בלילות’ עם דברים שאני עושה בלילה אבל טוב שקישרת לחדש. ההוא היה קצת סוטה ;)
השבמחקכמו שעניתי לך אצלי, שירותים מבחינתי זה רק תשבצי היגיון (וזריז, כי את לא יכולה להרשות לעצמך "מותרות" של רביצה בשירותים כשיש לך נסיכה פעלתנית כמו שלי...)
מצטרפת לרון להמלצה על קנדי קראש, רק בזהירות, הא? אגב, עם כל ההתעסקות בנייד שם, הוא אף פעם לא נפל לך לאסלה?
חתיכת נושא, אמפי :)
השבמחקמכל העניין אני אומר רק שזה מאוד מסתדר לי עם הדמות שלך שרק בגיל 40 ’גילית’ עובדת חיים אלמנטרית כזו. ובשיטה האופיינית לך את ניגשת לבעיה ופותרת אותה ביסודיות.
בהצלחה (ואני בהחלט בסדר עם זה שתקראי את הבלוג שם. יתרון הוירטואליות :))
ספרים כמובן, והנושא הזה ממש מקורי
השבמחקמתרגלת צעדים ומתפללת שאף אחד לא ינסה לפתוח את הדלת (מסדרון עם 10 בנות ומנעול שלא תמיד עובד)
השבמחקחחחחח אני חייבת להגיד שהצחקת אותי במיוחד עם התור בקופת חולים
לפעמים, לזריז, בלי כלום ולפעמים עם הסלולרי. פעם ניסיתי לשבת עם הטאבלט...לא היה מוצלח במיוחד
השבמחקמה שאני זוכר מהילדות, אבא שלי היה מעשן שם בזמן העיסוק הטבעי, והמקום היה מסריח מסיגריות יותר מאשר ממה שהוא צריך להיות באמת...
אצלי - רק עיתונים. מאז ולתמיד.
השבמחקבדרך כלל אני קוראת תוויות. קודים על נייר טואלט. זה עדיף מאשר להתפלץ מכמות האבק שנמצאת מאחורי האסלה.
השבמחקלפעמים אני קוראת ספר או עיתון, אבל רק אם זכרתי להשאיר שם ספר או עיתון.
מסתכל בתמונות באינסטגראם,קורא בפייסבוק ומתעדכן במיילים,הכל דרך הסמרטפון כמובן
השבמחקזה המקום להתאהבות ראשונית בספרים חדשים. אלה דקות החסד שלהם.
השבמחקאם נצלח את המפגש הזה אח"כ אקרא אותם הלאה.
מזדהה עם המעקב אחרי כמויות האבק, והכתמים של האצבעות על הראי, ועל הדלת, ומעקב אחרי כתמי המים על הברז...
השבמחקאהמממ. אני כנראה הרבה יותר מרובעת מקובעת וביישנית ממה שחשבתי. (:
השבמחקכמו שאני מכירה את עצמי אני לא אתחיל עם קנדי-קראש עד שכולם כבר ישכחו ממנו. אני לא נתפסת לטרנדים ואם בכלל אני מגיעה אליהם אז זה באיחור. אפילו עם הרי פוטר (שבסוף התמכרתי קשות, קראתי את כל הספרים במקור באנגלית וראיתי את כל הסרטים לפחות פעם אחת) בהתחלה סרבתי לקרוא בגלל הפופולריות העצומה שלו. בסוף חברה הביאה לי במתנה את הספר הראשון (באנגלית) ומייד קניתי את השניים הבאים שכבר הספיקו לצאת והשאר היסטוריה...
השבמחקעט או עיפרון עם מחק?
השבמחקהתכוונתי לקשר אל הבלוג שלך באופן כללי למקרה (הבלתי אפשרי) שמישהו שקורא אצלי לא יודע מי זאת האזרחית קיין
השבמחקאז באמת כאשר הילדים שלי היו בגילאים של ילדייך אפילו לא ידעתי כמה זה חשוב לשבת שם ולתת לטבע לעשות את שלו....תמיד רצתי רצתי רצתי...בהחלט לא בריא!
הנייד מעולם לא נפל לי לאסלה אבל פעם אחת (עוד עם הבלקברי) הוא נפל לגיגית של הפדיקור באחת הפעמים הנדירות שהרשיתי לעצמי את הפינוק הזה...פאדיחה!!
כמו שעניתי לרון, בטח אגיע לקנדי קראש (אם בכלל) כאשר לכולם כבר יימאס ממנ...ו
כן, את באמת כבר מכירה אותי כנראה...
השבמחקאה ברור, גם ספרים
השבמחקאיך שכחתי את זה
פשוט בבית זה כבר כמעט לא קורה (אלא אם אני בחלק מותח של הספר ופשוט לוקחת אותו איתי להמשיך לקרוא בשירותים)
אלא בטיולים, בתי מלון. שם בדרך כלל אני קוראת בספר התורן שהבאתי איתי ולא משחקת בסלולרי....
מתרגלת צעדים? בריקוד כאילו?
השבמחקטוב אני חייבת לכתוב לך מייל - אין לי מושג מה קורה איתך בתקופה האחרונה...מסדרון עם 10 בנות?????
טוב, אם כבר הוצאת אותנו (הנשים) מהארון, ועכשיו כולם יודעים שגם בנות מחרבנות... הבנתי עוד בתקופת הצבא שצריך להזהר מעצירויות ולא נתתי לזה לקרות לי למרות שהייתי אנורקסית במצב די רע. כנראה שתזונה דלה אבל עשירה בירקות ופירות עשתה את העבודה. ועכשיו כשהקטנה הולכת אחרי לכל מקום פשוט ניהלתי שיחה צפופה עם הגוף שלי והבהרתי לו שיש לו בדיוק שלוש דקות, לפחות כשאני לבד איתה...
השבמחקלי נפל פעם טלפון לשירותים כשניקיתי אותם. אקונומיקה מול שיירי פדיקור, בואי נחשוב מה יותר גרוע ;)
אוי העישון בשירותים! אין נורא מזה, באמת!!!
השבמחקעישון בכלל, האמת.
אבל רבים אומרים שהוא עוזר להם דווקא בתחום השירותים. לך תבין.
נזכרתי פתאם שכאשר ביקרנו את הבת שלנו בהודו במהלך הטיול-אחרי-צבא שלה, הגיעה אלינו לביקור למלון בת של בן דוד של בעלי שגם טיילה בהודו באותה התקופה וכאשר היא נכנסה אלינו לשירותים היא ביקשה רשות לעשן שם...
בצער אך בתקיפות אמרנו שבשום אופן לא.
בעלי יושב לפעמים עם הטאבלט בשירותים - האמת שאין סיבה שלא...
קלאסי
השבמחקגם אני קוראת כל מה שכתוב על כל קופסא (דגני בוקר, נייר טואלט וכו) ...ושמתי לב בביקור האחרון שגם אמא שלי.
השבמחקיש לי עדיין בשירותי האורחים מתקן עיתונים יפה שבו בזמנו הייתי שמה חוברות, עיתונים, תשבצים ועפרונות ... היום הוא עומד מיותם.
אין הסמארטפון חובק-כל. יש בו כל מה שצריך
השבמחקוואלה לא חשבתי להתחיל שם ספרים חדשים....בדרך כלל (שכחתי באמת לרשום את זה ברשימה) אני לוקחת לשם ספר כאשר אני כבר באמצע ולא בא לי להפסיק.....
השבמחקאימצתי את הרעיון, ברשותך!
לא נורא.
השבמחקאולי אני מצליחה לכתוב על <a title="בשירותים" href="שירותים   Target=_BLANK class=msg>http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=13933634">שירותים וגם <a title="שיפור השינה בעזרת קפה" href="כאן   Target=_BLANK class=msg>http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=13590744">כאן אבל עדיין לא מצליחה להיפתח יותר לגבי נושאים יותר אינטימיים כמו <a title="קיין וקיימן זה בשבילכם" href="זה http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=13636105">זה </a>, שהיה בינתיים די חד פעמי.
חשבתי שאוכל לכתוב את כל מה שעובר עלי כי אף אחד לא מכיר אותי אבל זה יותר קשה ממש שחשבתי. אפילו לכתוב לעצמי את עצמי זה לא פשוט...
ה "זה" ריתק אותי אז כשכתבת וגם עכשיו כשהזכרת. כן, זה קשה לכתוב כאן, ובאמת קשה גם להודות לעצמנו בהרבה דברים. אני מסכימה מאוד.
השבמחקלגבי אבק וכתמי אצבעות אני אוטומטית עוברת על הכל בכל ביקור בשירותים/כיור....זה לא דורש הרבה ממני וכך אני רגועה ולא מנג’סת לאחרים
השבמחקנשים גם מפליצות.....אם מישהו עדיין לא ידע זאת....וגם תוקעות גרעפסים....סליחה על ניפוץ הבועה של מישהו.
השבמחקכאשר אני עם הנכדים אני באמת בבעייה, למרות שאם אני רק עם אחד מהם אז אני פשוט מביאה אותו איתי לשירותים והם משחקים/מפטפטים איתי תוך כדי. הגדול גם מנצל את ההזדמנות לשבת במקביל אלי על הסיר. או להיפך - כאשר הוא הולך הוא שואל אותי אם יש לי ואם בא לי להצטרף אליו. גם בתי תמיד רצתה שתהיינה שתי אסלות בשירותים כדי שיהיה עם מי לדבר. בתכל’ס למדתי ממנה שצריך פשוט לשבת ולתת לדברים לקרות...
לגבי נפילת הסלולרי - מים זה מים זה מים. כך או כך הוא הלך. תארי לעצמך שבמקום אקונומיקה היה שם משהו אחר?????
כן, בזמן האחרון אני לומדת יותר מדי ולא מגיעה ל10000 צעדים ביום, אז אני משלימה חלק בשירותים במהלך היום וחלק בהליכה לפני השינה.
השבמחק10 בנות במסדרון=מעונות הסטודנטים המפוארים של האוניברסיטה העברית, וזה בסדר כי בקומה התחתונה יש 20 בנות ;)
כן!!! תיקנתי כבר את המחשב וסתם אין לי מה לכתוב והאמת היא שרציתי לכתוב הרבה פעמים...
סורי יקירתי, נודים זה לא הצד החזק שלי אבל גרעפסים לעומת זאת...
השבמחקשמעי, יש לי בעיה רצינית עם נוכחות אנושית יחד איתי בשירותים. אני יכולה לקחת אותה איתי לפיפי אבל לא מעבר לזה. חייבת את הפרטיות שלי :)
אבל אין ספק שזה מעודד את הקטנטנים לחקות ונשמע הרבה יותר נעים ו...ריחני
עם עט ( מזמן עזבתי את העפרון והמחק ) , מעדיפה להתרכז בתשבצי הגיון ( לא של ידיעות אחרונות)- האמת אני גם קוראת ספר שם....
השבמחקהאמת שאני מבקרת בשירותים יותר מדיי לטעמי
השבמחקעד לפני שנה זה היה בסביבות 15-20 פעמים ביום (לעניינים כבדים)
ואז גיליתי שיש לי רגישות לגלוטן והפסקתי לאכול את זה והמצב השתפר
היום זה עומד על סביבות 5-6 פעמים ביום (לעניינים כבדים)
בבית אני באה ועושה מה שהתכוונתי לעשות ויוצאת
כשאני בעבודה לפעמים אני משחקת בקנדי קראש, לפעמים קוראת בטוויטר ולפעמים מסתכלת בתמונות באינסטגרם
וזה רק בגלל ש(א)נשים נכנסים ויוצאים ועושים רעש משלהם
חה חה
השבמחקאצלי בבית עוד מהתקופה שהילדים שלי היו קטנים הבנתי שפרטיות בשירותים זו פריווילגיה....והתרגלתי לוותר מראש
צריך להביא בחשבון שיש לי גם חתולים וגם הם שונאים כשהדלת סגורה (עומדים מחוץ לדלת ומייללים כאילו משהו נורא קורה להם)....
ולגבי החיקוי והשיתוף זה בהחלט נכון! לדוגמא: בשבת בתי היתה כאן עם הבעל והילדים וכמעט לכל דבר שהחכמוד רצה הוא פנה לאחד מהוריו פרט לשני דברים: כאשר הוא רצה שנכין (ביחד) שוקו וכאשר היה לו פיפי...עבור שניהם הוא פנה רק אלי
וואו, זה באמת יותר מדי. את אוכלת מוצרי חלב? נדמה לי שקראתי אצלך שלא. לבת שלי אובחן מעי רגיז ומאז היא מאד נזהרת מה היא אוכלת ומה לא. את אמנם צעירה אבל עם כמות יציאות כזו אולי כדאי שתעשי קולונוסקופיה ותוודאי שהכל שם בסדר....
השבמחקבכל אופן קנדי קראש, טוויטור, אינסטגרם....הכל לגיטימי
הרגישות לגלוטן גרמה ל20 פעם ביום
השבמחקמאז שהפסקתי זה ירד
ולאחרונה שיניתי את התזונה וזה ירד עוד קצת
הרופא שלי כמובן יודע מזה
והוא לא היה מודאג יותר מדיי
בין 3 ל-6 פעמים ביום זה נורמלי אצל חלק לא קטן מהאנשים
זוכרת שפעם קראתי לך מרי פופינס? אז עכשיו נשמע שפיפינס יותר מתאים ;)
השבמחקוברצינות, את יודעת שאת משהו מיוחד עבור הילדים כשהם מעדיפים אותך על פני ההורים
סבבה. הרגעת אותי.
השבמחקמה הקשר?
השבמחקמה הקשר למה?
השבמחקבהשראתך התחלתי לקרוא בשירותים את "הפרדס של עקיבא" של יוכי ברנדיס וזה תפס אותי.....לא יכולה להוריד אותו מהידים
השבמחקכתבתי לך מייל
השבמחק