שוב בוקר, אביב אביך קמעה, אבל נעים והציפורים עדיין מצייצות בגינה....
שקט
שקט שהופרע לכמה דקות הבוקר כי האזעקה שלנו החליטה לצפצף....ללא סיבה נראית לעין.
זה כבר היה אחרי שבע אבל בכל זאת חג....לא נעים 
את הימים האחרונים בילינו בהכנות רגועות לליל הסדר.
כל יום T בישל משהו קטן, ואני שטפתי כלים...ובין לבין המשכנו את סדר יומנו הקבוע.
ממילא הסכמנו, בפעם הראשונה בהיסטוריה של משפחת אמפי, שכל אחד יביא משהו - כך שלא היו לנו המון הכנות.
כך גם כל אחד הביא את מנת הדגל שלו.
גיסתי הכינה בשר נהדר וגם שניצלים כשרים לפסח (עם קמח מצות), אחותה הכינה פרגיות טעימות ובעלה הכין שני סלטים מעולים,
אמא של גיסתי הכינה כבד קצוץ (למרות שגם T הכין, אז ניתן היה להשוות בין הגירסא הרומנית שלו לבין הגירסא הפולנית שלה),
וחתני הכין אורז - כנציג אוכלי הקטניות מבינינו (ומשום שאף אחד מהנכדים שלנו לא אוכל תפוחי אדמה....)
אז T היה ממונה על המרק, הגפילטע פיש (לא מתוק!) והחזרת (חריפה וטעימה!!!) וגם על הקינוחים: קראמפל תפוחים כשר לפסח (מקמח תפוחי אדמה) וקרם ברולה (כי אומנם כשר לפסח אבל אין פה בעייה של חלבי אחרי בשרי).
לתוספות T הכין תפוחי אדמה, בטטות, דלעת ערמונים (כל זה בתנור), שעועית ירוקה (מוקפצת עם שום בווק) ו...לשם המסורת, צימס (גזרים גמדיים ושזיפים מיובשים...תוספת אשכנזית מתוקה).
למותר לציין שהכל היה טעים מאד.
קנינו פרחים וערכנו את השולחן (צלחות הפלסטיק הן עבור חכמוד ונשמותק כמובן )
הספקנו אפילו לישון קצת אחר הצהריים, אבל אז עובדת לשעבר של T התקשרה לומר חג שמח והעירה אותנו..... 
בכל אופן היה נחמד מאד. קראנו את ההגדה בתורות, שרנו כל משפט שמישהו זיהה שיש עליו שיר, שתינו וצחקנו וצחקנו וצחקנו ...ובעיקר נהנינו מהנכדים, ומההרכב המשפחתי... היה מוצלח.
המשכנו את ההגדה אחרי האוכל, כמו שנהגנו תמיד לעשות במשפחה שלנו, ופתאום גילינו קטעים שלמים שלא הכרנו, כי חמי ז"ל היה ממלמל אותם מהר מהר כדי לסיים....
בסוף כולם הלכו, שבעים ושמחים וטובי לב, וסחוטים מרוב צחוקים... ואז T ואני סיימנו לנקות (הכל פרט לריצפה, שאת זה השארנו לבוקר).
כך נראה השולחן עכשיו...
הבוקר חתני כבר התקשר לומר כמה כיף היה ומתי רואים אותנו שוב.....בתי עדיין ישנה.
איזו נחת!
ועדכון לגבי הבאדי שלי....
בשבת קבלתי whatapp מאחת משתתפות הקורס שלי, שהיא זקוקה ל-clearway ביום ראשון בבוקר. קבעתי איתה לשמונה וחצי בבוקר, והודעתי לבאדי שלי (כאילו זה משנה לו 
) שאני עסוקה בשעה "שלנו", האם הוא מעדיף שאתקשר אליו לפני כן או אחרי כן.
הוא ענה (כמובן) "הילדים בבית, עדיף אחרי".
כאשר התקשרתי אליו הוא כמובן לא ענה.
ואז קיבלתי ממנו הודעה "עשר דקות מתקשר". יפה, לא?
ובאמת הוא התקשר. שמחה וששון. דיברנו חמש דקות כנדרש, ואז שאלתי אותו "אשמע ממך הערב?" והוא אמר "בטח, בתשע וחצי" ואז הוא הוסיף (ביוזמתו) "אחרי החג נחזור לשיגרה" ולא אמרתי לו שמעולם לא הצלחנו לפתח שיגרה עדיין....
כמובן שהוא לא התקשר בערב. וגם לא סימס כדי להתנצל או להסביר למה.....
עכשיו חג אבל מחר יום רגיל, אתקשר אליו בשמונה וחצי בבוקר....והמשך יבוא 
נשמע שהיה לכם חביב ביותר,גם את כל ה ערב שלנו עאפשר לתאר הכי טוב כסדר על מי מנוחות,לאף אחד לא בער כלום,קראנו כרגיל את ההגדה עד האוכל
השבמחקהאוכל כמו אצלכם נעשה על ידי כמה מבני המשפחה והיה חביב וטעים
אחכ פרשנו לספות ושרנו משירי ההגדה ,שום דבר לכתוב עליו הבייתה
הייתה בעיה אם הגפילטא והאשמתי את מגה לא בדין,אנחנו אשמים שהגפילטא התקלקל
אבל זה כבר לפוסט משלי
חג שמח
התמונה היפנית ברקע ממש מקסימה.
השבמחקואתם קוראים גם אחרי האוכל, כבוד
נשמע נהדר. פרט לגפילטע...אופס.
השבמחקחג שמח
נשמע שהיה נהדר! גם היה נחמד, גם טעים, גם נעים וגם לא ממש התעייפתם מעבר לכוחות. נכון?
השבמחקיפה אצלכם!
חג שמח!
השולחן נראה טוב, גם לפני וגם אחרי.
השבמחקחג שמח
השולחן נראה נהדר, וגם תאור האוכל. ויפה שהבחור התקשר, אפילו שזה פעם כן ופעם לא. חג שמח!
השבמחקחדר האוכל שלכם נראה מקסים, חם ומזמין. אני אוהבת את התאורה הנעימה, ואת ההדפס על הקיר. בחדר כזה חייב להיות סדר נעים, אבל נראה לי שהכי כיף זה הטלפון שקיבלת בבקר מחתנך.
השבמחקשיהיה לכם המשך חג שמח!
את צודקת. היה כיף גדול אבל שום דבר לא משתווה לנחת שחשתי כשדיברתי עם חתני הבוקר.
השבמחקתודה.
השבמחקלגבי הבאדי, טכנית הוא החזיר צלצול אחרי שלא ענה לי...
תכל’ס עד היום הוא עדיין לא עמד אפילו םעם אחת בחלקו במשימה: להתקשר אלי בערב.
תודה תודה
השבמחקאכן חשוב לי האחרי לא פחות מהלפני
כמו שבטח הבנת...
התעייפנו אבל את הכוחות אנחנו מחזירים היום :-)
השבמחקהשולחן נראה מאוד יפה, עם ובלי אוכל, ואני אוהבת את הפרח ההוא על הקיר.
השבמחקחג שמח!
השולחן! השולחן! השולחן!
השבמחקאין לי מילים. חשבתי בהתחלה שזה צילום אילוסטרציה בנושא אירוח. נשבע לך. הייתי צריך לקרוא את הטקסט כדי לוודא שאכן מדובר במשהו אמיתי מבית אמיתי בערב חג אמיתי. פשוט מדהים.
כל הכבוד לכם על העיצוב וכמובן על האוכל שנשמע מעולה (אז איזה כבד קצוץ יותר טעים לדעתך?)
אני לא אומר מילה על הבאדי הזה. אמרתי את הכל בפוסט האחרון. אני שותק בקול רם ומתרגל נשימות כפי שלמדתי מהבלוג שלך.
יופי של סדר :)
השבמחקהשולחן, הציור והכל -נהדר!!
אנחנו התארחנו הפעם אצל בתי ושתינו טרחנו להכין מאכלים
והחלטנו שבשנה הבאה נכין פחות, אך כפי שאני מכירה את עצמנו שוב נכין ויישאר לכל השבוע ;)
( אצלנו זה הפוך אני מכינה את התבשילים ובעלי שוטף את הכלים ...)
המשך חג שמח!
תודה, התמונה באמת אהובה עלינו. קנינו את הקובץ באינטרנט והדפסנו על קאנבס. בינתיים T חזר לצייר אז אולי בקרוב אעלה כמה תמונות שלו תוצרת עצמית (אחת מהן גם היא בסגנון יפני)...
השבמחקו..כן. אנחנו קוראים את ההגדה עד הסוף, שרים את כל מה שאחרי (כי לו נאה, כי לעולם חסדו, ויהי בחצי הלילה ןכמובן אחד מי יודע, חד גדיא ועוד אחרים)
תודה
השבמחקחג שמח (ומצב רוח טוב )
חח, כן זה העיצוב של T במיטבו (כולל בחירת התמונה). הוא האמן מבין שנינו. אולי בקרוב אעלה כאן חלק מהתמונות שהוא צייר או צילם
השבמחקלא טעמתי מהכבד הפולני, אבל בני המשפחה אהבו גם את זה וגם את זה, וזה העיקר.
חח גם על הנשימות (להרגע, להרגע). אמרתי לך שהבאדי הזה הוא ניסוי בבני אדם, וככזה אני מתייחסת אליו בצורה מאד מדעית.
ולכן ממש לא מתעצבנת.
רק סקרנית לראות כיצד זה יתפתח בהמשך
חג שמח
תודה, תודה. באמת צריכה לעשות כאן "תערוכה" של חלק מהציורים והצילומים של T....
השבמחקדווקא הציור הזה הוא קנוי. כלומר קנינו את הקובץ באינטרנט, והדפסנו על קאנבס. ו-T הדביק כמה אבני swarovski פה ושם...
אנחנו הפעם דווקא הכנו בדיוק את הכמות הנדרשת, לליל הסדר ולימים שאחריו בשביל עצמנו. אבל מה שקרה שלא חשבנו עליו, זה שמפני שהאורחים הביאו את המנות העיקריות, הם גם לקחו את השאריות הביתה ונותרנו רק עם המנות הראשונות, הקינוחים והתוספות. בלי מנות בשריות.
לא נורא.
מקסים, אמפי! לפני, אחרי ותוך כדי.
השבמחקתודה
השבמחקשכחתי לספר על האפיקומן...חכמוד היה מאד לחוץ מזה שלא יצליח למצוא אותו....אז T עשה הכל לאט ותוך הסברים כדי שהוא יבין איפה זה הוסתר...ובסוף כשמצא הוא היה כח כך מאושר ששכח לבקש מתנה תמורת החזרתו...
ברור שגם הוא וגם נשמותק קיבלו מתנות
חג שמח
:-) ווואואואו! איזה שולחן! הייתי מצרפת לך תמונה של השולחן האקלקטי שהיה פה... זה היה יכול להיות משעשע:-)
השבמחקולגבי הבאדי.... יש כאלה שלוקחים את הלימודים בפחות רצינות (אני יודעת כי הייתי כזו...בחיי) אין מה להתעצבן עליהם רק להבין שהם שונים. זו דעתי הכנה... אבל אולי אני צצריכה לקרוא את הפוסט שאני מבינה שפיספסתי בכדי להבין יותר (יש פה אירוח מתגלגל של שלושה שבועות רצופים ושלושה ילדים בחופשה...)
הייתי שמחה לראות את השולחן שלכם :-)
השבמחקלגבי הבאדי איי באמת לא מתעצבנת. זה משעשע וגם גורם למחשבה. לאתגר. עד סוף הקורס אני אמורה לגרום לו "להתיישר"???
בפוסט שפספסת יש הסבר איך נבחר לכל אחד הבאדי...ולדעתי בדיוק שייכו לי את ההופכי שלי
תסלחי לי שאני מדלגת על הפוסט(וכן קראתי!) אבל אני חייבת להגיד שהשולחן ובכלל כל פינת האוכל(?) מקסימה! ממש יצאה מקטלוג
השבמחקתמיד תהיתי אייך אנשים מעצבים את השולחן ככה? איפה שמים את האוכל? אייך מתפעלים את זה? יש מלצרים?
אצלינו אפשר בקושי להכניס מלחיה בין כל הצלחות והקערות!
מסקרן אותי גם איזו מן "אשת פסח" את חחח
אמא שלי מתנהגת כמו הארנב הממהר מאליס על סטרואידים והטירוף שלה לכשרות מוכפל אם לא משולש!
סלחתי, ברור שסלחתי
השבמחקתקשיבי, בגדול אצלנו התפקידים קצת התהפכו - T הוא המעצב, זה שמבין באיך הדברים אמורים להראות, ואני זאת שרק אכפת לי מהנוחיות, הפראקטיות, קלות הניקיון והתחזוקה. אז עיצוב הבית באופן כללי הוא בעיקר הקטע של T. ספציפית את השולחן לסדר אני ערכתי (הוא בישל, אני שטפתי כלים) אבל הוא קישט (פרחים, חלוקי זכוכית...)...ברור שאין מלצרים אבל השולחן רחב וארוך ויש מקום להכל, המטבח קרוב וגם הוא גדול כך שזו לא ממש בעייה - ההגשה והפינוי. אז אני לא "אשת פסח" מסוג כלשהו. אין כשרות (על השולחן הכל כשר לפסח אבל המטבח שלי לא כשר ואני לא מכשירה לקראת פסח) ועל הניקיון היסודי אני מקפידה כל השנה כך שאין לחץ מיוחד לקראת החג.....אז קנינו הכל ביום חמישי ועשינו השלמות ביום ראשון, ו-T בישל בנחת בראשון ושני...וזהו.
איזה באדי זה!
השבמחקלא יודעת למה, סיפור הבאדי לגמרי לוחץ לי על איזו נקודה. אולי כי הוא כ"כ מרשה לעצמו. אולי בגלל הקטע החוזר עם הילדים (שבבית, ברור).
אסיים בקריאה נרגשת:
באדי, תעשה לי ילד!
בתמונה הראשונה חשבתי שאת מצלמת מסעדה יפנית בגלל הרקע...אני בטוח שעבר עליכם סדר מעולה. מועדים לשמחה.
השבמחקתודה קיימן
השבמחקחזרת או שאתה כותב מחו"ל?
חחחחח
השבמחקתעשה לי ילד! עם הרקורד שלו רוב הסיכויים שהוא יעשה לך ילדה (יש לו 3 בנות)!
במחשבה שנייה, אולי זה רעיון לא רע (מאחר ויש לך רק את גור..... )
סתאאאם
זה טוב שזה לוחץ לך על איזו נקודה. אלה בדיוק ההזדמנויות שהחיים מזמנים לנו כדי להתבונן בתגובות שלנו, להבין מה זה עושה לנו, לנסות להבין מאיפה זה מגיע (מי עשה לנו את זה בילדותנו? מי עושה לנו את זה עדיין?) לנשום לתוך זה ולפרק את זה....
בכל מקרה בינתיים הוא נסע לחו"ל (בלי ליידע אותי) ורק אחרי שכתבתי לו איזה וואטסאפ הוא ענה לי שהוא מחוץ לארץ.....
חזרתי לפנות בוקר ואחרי שינה קצה אני "מתנפל" על כל הבלוגים שעודכנו וטרם הספיקותי לקרוא ולהגיב...
השבמחקאיך הכל יפה! אני עשיתי בסך הכל סדר בסקייפ עם המשפחה בבית, ובזמן שהם טחנו אוכל טעים של סדר אכלתי ארוחת בוקר במקום, אבל לקרוא על הסדרים של כולם עדיין עושה לי קצת געגועים.
השבמחקיש משהו מאד רגוע בלחיות רחוק מכל זה, ומצד שני ישנם רגעים שהגעגוע בכל זאת צף ועולה....
השבמחקהורי חיים בסן חוזה (לא רחוק ממך) כבר יותר מעשרים שנה, ואני רואה את הגעגועים שלהם מצד אחד, אבל את הסירוב המוחלט לחזור ארצה, מצד שני, למרות שאבי כבר לא עובד 5 שנים ולכאורה אין להם סיבה אובייקטיבית להמשיך להישאר שם...
איזה שולחן מרשים! והחדר כולו נראה יפיפה.
השבמחקאני מנסה "להשלים פערים" כי המון זמן לא ביקרתי אזחלק אני מנחשת אבל מה שברור לי לגמרי שהיה לכם יופי של סדר(תרתי משמע!) וכשמתחלקים בעבודה הכל הרבה יותר נחמד וקל.
המשך חג שמח!
תודה תודה.
השבמחקבאמת נחמד כשכל אחד מביא משהו, גם כי זה מקל קצת על מלאכת הארוח אבל גם כי כל אחד מביא את "מנת הדגל" שלו, וכולם מרוויחים.
אני קוראת אצלך שיש עיסוק רק בחרות לעומת עבדות, והתפלספות נהדרת לגבי הקשר בין הבחירות שבחרנו לבין חירותנו היחסית.....
מרתק!
אני לגמרי מבינה אותם. אני חושבת שלי היה קצת יותר קל אם היה קצת יותר קרוב או זול להגיע לבקר יותר, אבל קשה לי לדמיין לגור בארץ שוב.
השבמחקלא הגבתי??? מוזר מאוד.
השבמחקהשולחן נראה מהמם!!
נראה לי שהגבת בפייסבוק
השבמחקתודה ♥