כבר כשבוע אנחנו מתחבטים עם סכנת הסגירה של ישראבלוג ועם הדרכים השונות להציל את האתר שלנו, את הבית שלנו - כפי שרבים מאיתנו מתייחסים אליו - ותוך כדי התהליך קרה משהו....
אנשים הפסיקו לכתוב.
לתחושתי, לפחות, פרט לפוסטים מסוג זה, שנועדו לבטא את תמיכתנו במציאת פתרון למשבר, חלק ניכר מבלוגריי הקבועים לא כתב השבוע. וחבל.
אולי אני טועה אבל כך זה נדמה לי.
משהו במצב הרוח, אולי..."אם עומדים לסגור אז מה הטעם"?
ואני חושבת שבנוסף להתגייסות להצלת הבית, כדאי לנסות ולהמשיך לחיות בו ולהחיות אותו ולהצביע ברגליים (או במקלדת...)
אז חתמתי על העצומה ואענה על השאלון...והגבתי אצל חברי הבלוגרים...
אני יחסית חדשה כאן, פחות משנתיים, אבל מהר מאד איפשרתם לי להרגיש שזה בית. אתם מכירים אותי בדרך שחלק מחבריי ומשפחתי לא מכירים, למרות שאני אנונימית. או בגלל האנונימיות והחיבוק החם שקיבלתי מכם, הצלחתי סוף סוף לכתוב ולהיפתח אחרי שנים ש"המבקר הפנימי" בתוכי צינזר כל חלקה טובה....
והקריאה בבלוגים שלכם....זו פתחה בפני עולם של אנשים איכותיים וטובי לב, עולם של אנשים שחייהם שונים משלי בכל כך הרבה תחומים ובכל זאת היום אני מרגישה שכולנו מחוברים איכשהו...
אני מאד מקווה שישראבלוג יינצל מסכנת הסגירה...
אבל אם לא ניתן יהיה להמשיך במתכונת הנוכחית, הייתי רוצה להאמין, שננסה כולנו יחד לעבור כקהילה לאתר חלופי.
אני יודעת שהמשפט האחרון יקפיץ את חלקכם, הוא לא פטריוטי והוא כבר מביא בחשבון שנכשלנו במשימתנו....אבל כך אני מרגישה. תמיד הקפדתי להיות כנה כאן, ולא אשנה ממנהגי כעת. איני רוצה להרגיז או לפגוע במי מכם, אבל אני מציאותית ואני יודעת שהחיים הם כאלה, ואנשים מפוטרים, ומקומות נסגרים...והחיים והצורך לכתוב ולשתף יכולים לשרוד את האובדן של פלטפורמה זו או אחרת. ישראבלוג הוא בעיקר קהילה (או הרבה קהילות מקבילות ומשורגות זו בזו) של אנשים. וסגירת האתר, עצובה ומרגיזה ומקוממת ככל שתהיה, לא סוגרת את העובדה הזאת. ואנו, האנשים, בקבוצות או בבודדים, ודאי נרצה להמשיך....
טוב, כבר מדמיינת את התגובות הנזעמות שמחכות לי אבל מתוך אהבה אני כותבת. אעשה כל שביכולתי לסייע לשמר את ישראבלוג כפי שהוא...או אף טוב יותר. אבל אם דינו נחרץ, ארצה להמשיך לכתוב באתר אחר ואשמח אם גם אתם תביאו בחשבון אופציה כזו - שתהפוך את המעבר, אם יהפוך לכורח המציאות, לחוויה הרבה פחות טראומטית והרבה יותר חיובית.
אני עוד מקווה ומאמינה. וכותבת. ומציירת. אל יאוש. תחזיקי אצבעות!
השבמחקזה מהנייד. סוף סוף אייפון. זו. רותי קוטלר
השבמחקברוכה הבאה למאה ה-21 רותי
השבמחקגם אני, בעוונותי, כתבתי את הפוסט מהאנדרויד שלי, כי נפל האינטרנט בבית....אבל הנה הוא חזר (לרגע?) ואיפשר לי לשפץ קצת את שגיאות הדפוס בפוסט ולענות על תגובתך....
אני מחזיקה אצבעות חזק, ומשתתפת במאמץ לשמר את הבית
שלא יהיה לך ספק לרגע
אני כותב וכתבתי מאז ההודעה על הסגירה, אני לא חושב שצריך להפסיק ולכתוב, מה שיהיה יהיה אני מאמין שהכל ישאר אותו הדבר, אולי קצת שונה אבל ישראבלוג ישרוד בגלל האנשים.
השבמחקאהבתי את המשפט שלך "הקריאה בבלוגים שלכם פתחה בפני עולם של אנשים איכותיים..." אין ספק שהמקום הזה מיוחד במינו מכל מה שהכרתי עד שהגעתי. נמשיך לכתוב כי זה משהו שאי אפשר להפסיק או כמילות השיר "מוכרחים להמשיך לנגן, מוכרחים להמשיך..."
נכון, אתה דוגמא למישהו שממשיך לכתוב כל העת....גם שסכנת הסגירה מרחפת ממעל.
השבמחקאתה גם זה שהתחלת לקרוא אצלי כאשר רק התחלתי, והמלצת עלי לחבריך הבלוגרים - לעולם לא אשכח זאת, קיימן!
הכל בכייף, למרות שקראו לי בפוסט האחרון מגלומן...אני מסתפק בתודה
השבמחקחחח, חזרתי לפוסט האחרון שלך כדי להבין באיזה הקשר קראו לך מגלומן!
השבמחקהבנתי שיש אנשים, שכאשר הם קוראים אותך מספר על עצמך בגאווה דברים טובים, זה מעלה להם תחושות קשות בגוף (חחח השתמשתי בשיטת האימון שאני לומדת עכשיו במשפט האחרון )...
בקיצור, כשאתה גאה בהתנהלותך, ביחסיך, בהשגיך - זה לוחץ לחלק מהאנשים על כפתורים - שלגמרי שייכים להם.
הם צריכים לשאול את עצמם מה זה עושה להם? מאיפה הם מרגישים את התחושה הזו (מעברם, מילדותם)...למה לא נוח להם עם דרך ההתבטאות שלך...
זה לא קשור אליך. זה לא שאתה לא צנוע, זה שאתה מאד מעריך את כל מה שהישגת בחייך בתחומים השונים, בעיקר להבדיל מהדרך בה גדלת אתה כילד...
אני חושב שאנשים שקוראים יכולים לקחת לעצמם דברים או לחשוב למה אני לא עושה את זה? גם אני יכול! אני לוקח כל יום משהו חדש גם מאנשים צעירים ממני. חלק מתאים לי וחלק לא, אבל אני משתדל ללמוד כל יום משהו חדש, אני נהנה מזה.
השבמחקבדיוק :-)
השבמחקגם אני מרגישה את העניין של אנשים לא כותבים על שום דבר חוץ מאשר על הסגירה שאולי תהיה ואולי לא. אצלי לפחות אני מרגישה אוירה של כמו במלחמה, נופלים טילים אז מה פתאום אנחנו מדברים על דברים אחרים, עכשיו הזמן לכתוב רק על ישראבלוג ואיך מצילים אותו, כל השאר זה בזבוז זמן.
השבמחקנקווה שזה יעבור בקרוב.
ודרך אגב, אני לגמרי בעד הרעיון שלך, במקרה שיסגרו. בשונה מהתקופה שבה פתחו את ישרא, היום יש פלטפורמות בלוגים אחרות ואני מכירה מספר בלוגים מפה שפשוט מצאו בית אחר. אין שום מניעה למצוא מקום נוח ולהזמין אליו את רשימת האנשים שאת אוהבת.
יופי, אני שמחה שאת תומכת ברעיון של מקום חלופי, אם וכאשר יעלה הצורך. ואולי זה הכל תיאורטי ולא יהיה צורך.
השבמחקבכל אופן יותר מעניין אותי כרגע איך את לקראת החתונה (או שכבר היתה????!!!!!)....
♥
למה תגובות נזעמות? אני חושבת שזה רעיון מצוין.
השבמחקכבר בעבר הייתה פנייה מטעם מישהו מתפוז, אם אני לא טועה, שפנה באופן אישי לבלוגרים ספציפיים. אני מניחה שבמידה וישראבלוג ייסגר כמה בלוגיות אחרות "יקפצו" עלינו בהצעות. אבל אני לא מאמינה שישארבלוג ייסגר, ככל הנראה יימכר לידיים אחרות.
אני מניחה שאנשים כותבים על הנושא כי יש להם רגשות עזים כלפיו.
איזה כיף לי, בינתיים קיבלתי תגובות ממש לא נזעמות!!
השבמחקואני מעריכה במיוחד שאת קוראת ומגיבה למרות שאת בתקופה הלחוצה של השנה
ניסיתי את תפוז לפני כמה שנים וממש לא מצאתי את עצמי או את דרכי שם, אבל מצאתי אתר חדש שנראה לי מאד חמוד ומזמין בשם bloger.co.il - לא חקרתי עדיין מי ומה אבל הוא בהחלט נראה על פניו כמו אופציה.
מאד מאד מאד מאד מקווה שלא נצטרך לעשות את המעבר הזה, אבל אם כן - חשבתי שיהיה נחמד אם נעשה אותו ביחד....
ודרך אגב אין לי דבר לגבי הפוסטים הנרגשים המתגייסים להצלה ותמיכה בישראבלוג.....נהיה לי רק עצוב כאשר , לתחושתי, לא כתבו על דברים אחרים או לא כתבו בכלל....כאילו כבר ויתרו על הבית
לא חושב שהפוסט הזה יעורר או יש לו סיבה לעורר תגובות נזעמות. הוא אמיתי ונכון. זאת אופציה, משהו שעלול לקרות והידיעה שגם אם הגרוע ביותר יקרה זה עדיין לא הסוף ויש מה לעשות כדי לשמר אם לא את המקום, אז את הגרעין האנושי בו, לי לפחות, חשובה ומעודדת.
השבמחקמילאתי את השאלון, חתמנו (אנג’ ואני) על העצומה, הצעתי את כישוריי בגרפיקה ממוחשבת ופספתי את אפשרות שליחת התמונה מהבית ולכן לא צירפתי את שלנו. אבל אני לא יכול לכתוב. גם להגיב אני מתקשה כי אני מרגיש שהורידו לי את השלטר. השוויתי את הכתיבה בישרא כרגע ללהתנות אהבים עם אהוב גוסס (או לירייה בברך). אני לא יודע איך אפשר להתרווח על כיסא בידיעה שעוד רגע יגיעו אנשי הוצל"פ וישלפו אותו מתחתיך. כנראה אני לא חזק בלשחק "עסקים כרגיל", כל אחד והפאקים שלו.
לא תגובות זועמות ולא נעליים
השבמחקמהיכן באה המחשבה על תגובות נזעמות?
להפך
אני משבח את המחשבה על כך שבמידת הצורך את וקוראייך יעברו לפלטפורמה אחרת (מה שאני מקווה בכל מאודי שלא יתרחש)
בכל מקרה באם יתעורר הצורך לעבור אני בטוח שתשאירי קישור למקום החדש
לדעתי , הפסקנו לכתוב כי כרגע הבית בסכנת סגירה וזה יותר חשוב לנו מלפרוק
השבמחקהמקום שפרקנו בו את חיינו עומד להסגר
ואומנם אנחנו כוח ואנחנו אוכלוסייה שלמה שנרתמת למען המטרה וכל אחד תורם את חלקו - אבל העננה מרחפת מעלינו
נותר רק לקוות שהתרומה הקטנה של כל בלוגר אפילו אם זה רק לחתום על העצומה- תצליח להפיח תקווה שתתממש בסופו של דבר
ושנציל את הבית.
אל תתנצלי שאת ריאלית
רק תקווי, ותהיי אופטימית
אני גם כותבת
השבמחקושמתי לב שיש פחות תנועה
למרות שמבחינת כניסת יש יחסית הרבה
פחות מגיבים
אני מאוד מקווה שעניינים ישתנו לטובה מבחינת ישראבלוג
יש נכונות עצומה של הקהילה לעזור, בכל מיני תחומים
כל מי שיכול בתחום שלו
וזה חשוב וגם מחמם את הלב לראות את זה
שיש פה אנשים שאכפת להם מהמקום הזה
זה מה שהופך את זה ללא סתם עוד אתר אינטרנט
זו ממש קהילה
זה בסדר גמור לבטא את מה שאת מרגישה, אני מבין את מה שאת אומרת, אני נמצא במקום אחר בסיטואציה,, את צודקת שלא כתבתי השבוע , בעיקר בגלל שהתגייסתי בכל כוחי למציאת פתרונות שישאירו את ישרא באוויר בצורה כזאת או אחרת, אני לא איש תוכן, אין לי מושג במושגים של מה צריך לעשות כדי שישרא ימשיך להתקיים אבל אני טוב בארגון והפקה ועשיתי דבר או שניים גם כאלה שנראו בלתי אפשריים לעשיה מבחינת מציאת אנשים מתאימים למשימה כזאת או אחרת , חיבור בין אנשים שיכולים לעזור ולא היו נפגשים בנקודת הזמן הזאת דווקא וזה מה שעשיתי בימים האחרונים ואני מאמין , שזה לא פחות חשוב, היום כתבתי פוסט חדש שמערב תחושות של עבר והווה והעיקר שלא כתבתי רקוויאם .
השבמחקכן, מהתגובות שאני מקבלת אני באמת מתרשמת שכאשר האדמה רועדת מתחת לרגלינו, לרוב האנשים קשה לכתוב "כרגיל". אז באמת הכי טוב להמשיך לכתוב לטובת הצלת ישראבלוג - לכתוב כמה הוא חשוב לנו, לכתוב הצעות כיצד להציל אותו, לכתוב על זכרונות מהימים הראשונים של האתר - כמו שטליק כותב למשל - אבל העיקר שמי שמאיים לסגור, יראה שיש כאן פעילות ויש אנשים ויש אכפתיות ואי אפשר סתם לסגור את הדלת, לכבות את החשמל, וללכת....
השבמחקתודה רון
השבמחקבאמת תגובה מחממת את הלב
גם אני מקווה שהתרחיש של המעבר לאתר אחר לא יצטרך להתממש בסוף.
אעשה כל מה שביכולתי (המוגבלת) לסייע בכך
לגבי קישור למקום החדש - מי שיש לי את המייל שלו בוודאי יקבל דוא"ל ממני עם קישור למקום החדש, אם וכאשר יהיה
אותך למשל אין לי דרך למצוא - אין לך אתר (שידוע לי) ואין לי את כתובת המייל שלך.....
אז אם אתה רוצה, אתה מוזמן לשלוח לי אותה ל-<a href=mailto:empiarti@gmail.comempiarti@gmail.com</div>
הו שלום לך,מכרים ותיקים אנחנו,תבואי לבקר ,או מה שפעם היו אומרים,מוזמנת לבלוגי.
השבמחקקראתי את תגובתך שוב ושוב, ג’יין, ואת ממש צודקת.
השבמחקכרגע המאמץ המשפחתי הבלוגרי מופנה להצלת האתר, ואני לגמרי יכולה להבין ולהזדהות עם על מי שכותב על כך, פועל בכיוון, עושה כמיטב יכולתו לעזור במשימת ההצלה.
אני אופטימית מטבעי, למרות שאני מציאותית.
יש לי תחושה שניתן להציל את ישראבלוג, ולו גם במחיר של לקנות אותו מנענע10 באיזושהי צורה....או לשכנע אותם להכניס פירסומות ומנויי פרו כדי לייצר הכנסות...
אני ממשיכה לקוות!!!
בטח התתכוונת אלי שאמרת שיהיו תגובות נזעמות אה?
השבמחקאת חברה ומבטאת את מה שאת מרגישה אז למה לכעוס? ,
אם יש לי כעס על מישהו (עברתי מהגלאקסי למחשב ,יותר קל לכתוב ככה ) זה על אנשים שמנסים לחבל במהלך ותאמיני לי שלא חסרים כאלה ,כאה שהאגו שלהם מטשטש להם את המציאות ,על אלה אני כועס
זו לגמרי קהילה, אין לי ספק שיחד יש לנו כוח להשפיע ולהוציא לפועל כל תכנית שנרצה.
השבמחקפשוט היה לי עצוב לראות שאנשים כאילו הפסיקו לכתוב - אבל עכשיו יותר ברור לי שאנשים מרכזים את האנרגיות שלהם בפעילות הצלת האתר - וכל המרבה הרי זה משובח.
והיה אם לא יצליח לנו להציל את האתר, הייתי באמת רוצה לחשוב שנוכל לעבור לאתר אחר יחד, כקהילה.
תודה על ההבנה, טליק. לגביך היה לי ברור שכל האנרגיות והמאמצים שלך הולכים השבוע לכיוון של פעילות להצלת האתר. קראתי את הפוסט שכתבת היום ודווקא הוא גרם לי לחשוב שאין סיכוי שלא נציל את ישראבלוג - הרי הוא לא נולד בנענע10, ולכן לא אמורה להיות בעייה להעביר אותו בשלמותו למישהו או מישהם אחר/ים (דוגמת הקואופ שהזכרתם בשאלון או יזם אחר שיהיה מוכן להכניס פרסומות ומנויי פרו).
השבמחקעוד מוקדם לכתוב רקוויאם - ובכלל נראה לי באמת שאם לא נצליח לשמר את ישראבלוג כפי שהוא, המשמעות לא חייבת להיות שנתפזר כקהילה לארבע רוחות שמיים. זה מה שהיה בעיקר חשוב לי לומר.
חחח, אולי קצת חששתי מהתגובות שלך, טליק, באמת. אבל לא היה לי מושג (עד שלא קראתי בפוסט שלך היום) שיש אנשים שממש מנסים לחבל בתהליך ההצלה והשימור!
השבמחקבכל מקרה תודה על התמיכה ועל הפירגון - אני באמת מחשיבה אותך ואת בלוגיי הקבועים וקוראיי לחברים - גם אם וירטואליים - וככאלה לא הייתי רוצה בשום אופן לאבד עמכם את הקשר, גם אם המשמעות היא "לעבור דירה" לצורך כך.
חן חן
השבמחקשלחתי לך מייל ואני כולי תקווה שלא יהיה לך בעתיד צורך להשתמש בכתובת הדוא"ל ממנו הוא הגיע
התכוונת אלי או אל ג’אסט?
השבמחקלג’אסט
השבמחקאני איתך יקירתי, שום תגובה נזעמת...:-) אם נצטרך נעבור, אך בואי נקווה יחד שלא...ואני בטוחה שמי שקורא אותך, או כל בלוג אחר לצורך העניין, באדיקות כמה חודשים או שנים, לא ינטוש בלוג רק כי הכתובת שונה, אני יודעת שאני לא...:-)
השבמחקאני מבולבלת. כאן אתה מזמין אותי לבלוגך אבל כשאני נענית ובאה לבקר אני רואה שאתה מזמין את כל הספקנים להסתלק.
השבמחקהאם הזמנת אותי רק על מנת שתוכל לסלק אותי בבושת פנים?
מרושע.
מה פתאום היתה, הרי אני מדווחת על כל צעד ושעל בדרך אליה, לא יתכן שככה היא תחלוף.
השבמחקעדכונים יגיעו בהקדם: )
לאאא את ספקנית נחמדה , את לא בקטגוריה של הרעים:-)
השבמחקנרגעתי. תודה. ממתינה להמשך העדכונים
השבמחקתודה יקירה. מקווה שזה הכל בתיאוריה ונמשיך כאן יחד עוד שנים רבות ♥♥♥
השבמחקמה פתאום תגובות נזעמות? טבעי לגמרי בעיניי שצריך להתכונן למצבים בעייתיים ולחפש להם פתרון, והאופציה של בלוג במקום אחר היא מאוד ריאלית. במשך השנים פתחתי בלוגים בשתי בלוגיות אחרות כדי לראות איך זה מבחינה טכנית, ולמדתי איך להפעיל אותם. בינתיים הם פחות או יותר ריקים, אבל אם יהיה צורך, אעבור לאחד מהם. אני מקווה שבעיית ישרא תיפתר, אבל אם לא - תמיד אפשר לשמור על קשר,לבקר (ביקורים וירטואליים) אלה אצל אלה ולהשאיר כתובות וקישורים. ובכל מקרה, לא חשוב באיזו פלטפורמה נכתוב, המרחק בינינו יהיה פשוט מרחק של לינק: קליק שמאלי על העכבר, ומגיעים.
השבמחקלמה תגובות נזעמות?
השבמחקאני כאן 10 שנים. 7 ראשונות היו מאוד אינטנסיביות, היום הרבה פחות. מאוד קשה לי לחשוב על מציאות בה לא יהיה ישרא (למרות שעבורי ישרא כבר מזמן לא מה שהיה, ובכל זאת). אז בנתיים לא חושבת על זה.
האמת שגם לי לא היה חשק לכתוב כלום, דווקא עברו עלי תהפוכות רבות השבוע אבל אני לחוצה מכדי לספר עליהם בבלוג.
השבמחקכל הזמן מרגישה שהאדמה רועדת לי מתחת לרגלים.
לעבור יחד זה רעיון נהדר, אם כי יש לקוות שלא נאלץ לבצע זאת, אני שונאת לעבור דירה.
ומה שחשוב בבלוגיאדה זה הדפים המשותפים שכולם קוראים וככה נוצרת תחושת קהילה. אם יהיה את זה באתר אחר נצליח לשמור על תחושת הקהילה והבית שיש לנו פה.
אני רואה שבאמת התגובות לפוסט הזה די חיוביות
השבמחקחששתי קצת
שמעת על אתר בלוגים בשם bloger.co.il?
נראה מאד נעים
מעניין אם ישרא הוא כבר לא מה שהיה או שאת כבר במקום אחר
השבמחקמי שכותב פה כל כך הרבה שנים טבעי שעם הזמן הדברים משתנים
אין לי מושג מה יהיה בעוד 10 שנים....איפה אני אהיה? מי אהיה? מה ארצה לעשות עם עצמי?
וואי עצוב לי לשמוע שדברים מטלטלים אותך ולמרות שהיית כותבת ומשחררת את זה בדרך כלל, כרגע את נמנעת מלעשות זאת
השבמחקמעניין שאת תחושת הקהילה את מצאת דווקא בדפים המשותפים. אני הולכת לאיבוד שם. אני מרגישה את הקהילה בתגובות של אותם אנשים שאני קוראת בבלוגים של אותם אנשים שאני קוראת, וכמובן אצלי
לא הכרתי את זה.
השבמחקהאתרים שמעניינים אותי הם Blogger של גוגל ו-Wordpress.
Blogger קל מאוד לתפעול: ברגע שיש לך חשבון ג’ימייל את יכולה לפתוח בלוג באופן אוטומטי - זה אחד המוצרים החינמיים הנלווים לג’ימייל.
Wordpress היא, למיטב ידיעתי, הבלוגיה המובילה היום, אולי בעולם כולו, אבל היא קצת יותר מסובכת ומחייבת יותר אקרובטיקה.
נראה לי שרעיון הקואופרטיב הוא רעיון מצויין. הלוואי ויצליח להתגשם!
השבמחקתודה עדה. את הבלוג של גוגל אני מכירה, אפילו כתבתי שם קצת לפני חמש-שש שנים אבל אז עוד הייתי בשלב שהכתיבה עדיין צונזרה אצלי ע"י המבקר הפנימי המעצבן שלי. את wordpress אני לא מכירה כבלוג אלא ככלי לבניית אתרים. ואינני יודעת לעבוד איתו. מעניין לראות את הבלוגיה של זה.
השבמחקBloger.co.il נראה מאד דומה לישראבלוג מהרבה בחינות גם במראה וגם בקלות פתיחת בלוג. אבל אין לי מושג כמובן לגבי הקהילה שם.
אני לא ממש מבינה את הרעיון עד הסוף. אנחנו קונים את האתר ומנהלים אותו בעצמנו? איך זה עובד?
השבמחקישרא זו קהילה, או ליתר דיוק שרשרת של קהילות. הקהילה הספציפית שהייתי בה די התפרקה, ולכן זה לא אותו דבר. בלי קשר ברור שאני השתנתי. לפעמים אני מסתכלת על פוסטים מלפני 10-8 שנים ואני נראית לעצמי מישהי אחרת לגמרי.
השבמחקגם אני לא מבינה, אבל הרעיון בכללותו נראה לי. האם קיבלת במייל שאלון למלא? הם שואלים מי מעונייין באופן עקרוני. את הפרטים כנראה שנדע בהמשך. טליק הוא אחד המארגנים וממנו אפשר כנראה לקבל פרטים.
השבמחקאת יודעת, זה ממש נכון. כל אחד מאיתנו בסופו של דבר קורא x בחוגים קבועים בדרך כלל ויש לו קוראים די קבועים...וזו הקהילה שלו בתוך הקהילה הגדולה. ובמשך השנים הבנתי כבר שחלק ניכר מהאנשים נשר לו...ומי שאת קוראת/קורא אותך כרגע זה כבר לאו דווקא אותם אנשים...הקשר כבר לא אותו קשר והיחס שלך כבר לא יכול להישאר אותו יחס...
השבמחקיש בזה גם רענון כלשהו וגילוי של חברים וירטואליים חדשים אבל זה גם מאבד משהו בדרך...
ב-wordpress.com אפשר לפתוח בקלות יחסית בלוג חינמי. יש להם המון. למיטב ידיעתי, רוב הבלוגים החשובים בארץ נמצאים שם, והאמת היא שאני קוראת שם די הרבה בלוגים, נוסף על אלה שבישרא. זו לא קהילה, כמובן: איש איש לנפשו. הבלוגיה שלהם קצת פחות גמישה וידידותית מזו של גוגל, אבל אפשר להתרגל אליה. אני חושבת שמה שמפרנס אותם הוא העובדה שכל כך הרבה אנשים משלמים שם עבור האתרים שהם בונים אצלם, שוורדפרס יכולה להרשות לעצמה לתת שירותים טובים גם לטרמפיסטים כמונו.
השבמחקהאמת שלא חשבתי על מעבר למקום אחר
השבמחקנוח לי במקום הזה!
והנה הגעתי רק כעת וכבר יש בשורה ( אצל טליק)
שישרא נשאר!!!
אמפי, כל מילה בסלע. כולן.
השבמחקאת אומרת שאת קוראת לא מעט ב-wordpress...את לא מגיבה שם? רק קוראת? זה לא הולך כמו פה?
השבמחקומה קורה בגוגל? יש בלוגים בעברית?
קיבלתי את השאלון אבל הוא לא ממש ברור
השבמחקאבקש מטליק שיסביר לי
תודה
וואי תודה יקירתי, תודה לך מקרב לב
השבמחקועכשיו התבשרתי בתגובות על ידי נ*גה שישרא יישאר על כנו למרות הכל!
אלך להתעדכן אצל טליק
חיבוק חזק חזק לך
באמת? זו ממש בשורה טריה מהתנור!
השבמחקעכשיו הגעתי הביתה...
איזה יופי!!!
אני מגיבה שם לפעמים, וגם בלוגרים משם מגיבים לפעמים אצלי, אבל זה הרבה פחות "קהילתי" מאשר כאן. כשיוצאים לשם מבינים פתאום שיש אוקיינוס שלם של בלוגים ואין שום אפשרות טכנית לקרוא הכול ולהגיב בכל מקום.
השבמחקיש בהחלט בלוגים בעברית גם בגוגל וגם בוורדפרס. בגוגל אני מכירה פחות, אבל קוראת קצת גם שם.
ובינתיים - בעית ישרא נפתרה, לא צריך לעבור לשום מקום :)
כן בדיוק גיליתי שישרא נשאר בשלום על כנו
השבמחקאיזו הקלה!!!
טוב הגעתי אחרי שכבר הגיעה הבשורה הטובה שנכון לעכשיו לפחות סכנת הסגירה חלפה אז בדיון על מקום חילופי כן או לא כבר לא רלוונטית, אבל בדבר הראשון שכתבת מאוד צדקת, ההודעה על הסגירה הצפויה תפסה אותי בתחושה של "היי, אני רק עושה את צעדי החזרה הראשונים וככה עושים לי?" וזה הוציא לי את כל הרוח מהמפרשים.
השבמחקזו בדיוק היתה התחושה.
השבמחקמזל שהכל נשאר והצורך במעבר לא רלוונטי... וטוב שננקטים כעת צעדים בכל זאת להבטיח שישרא יוכל לעמוד עצמאי על רגליו (ואולי גם יעבור איזה שידרוגון קטן, לא יזיק)....
אבל הצורך שלך בכתיבה - גם אם נדמת במשך כמה זמן - הוא תמידי ואמיתי, ואני די בטוחה שלו היה ישרא נסגר לא היית מוותרת על הכתיבה...