אני אוהבת את הביטוי הזה, את התקופה הזאת - ולאו דווקא מבחינת הכוונה המקורית שלה, ההתכוננות ליום כיפור, החרטה וחשבון הנפש....
אני - שבפועל עושה חשבון נפש כל השנה כבר הרבה שנים - לא מייעדת דווקא את התקופה הזו לכך.
אבל תמיד היתה לי חיבה מיוחדת בלב לימים האלה שבין ראש השנה ליום כיפור....
הלכתי לאופטומטריסט(ית) כאן ביישוב כדי לבדוק את הראייה החדשה שלי ולהחליט מה לעשות בנושא המשקפיים.
עברו 5 שבועות מאז ניתוח הקאטאראקט שלי וחשבתי שהגיע הזמן....
אז מרכיבים על האף "משקפיים" כאלה שבהם עין אחת מכוסה, ומול העין השנייה מרכיבים עדשות שונות במספרים שונים ודרגות צילינדר שונות (יש לי אסטיגמציה שלא תוקנה על ידי ניתוח הקאטאראקט באף אחת מעיני) ושואלים : מתי את רואה טוב יותר? בלי העדשה, עם העדשה או עם העדשה לאחר שהפכו אותה? זהו תהליך שהופך מייגע די מהר....ולאחר דקות ארוכות של בדיקת עדשות שונות החלטנו יחד - האופטומטריסטית ואני - שהעין טרם התייצבה ולא ניתן לדעת באמת איך אני רואה דרכה.
לא הצלחתי באופן ברור ועקבי להחליט עם איזו עדשה אני רואה טוב יותר.
למרות שהעדשות שהושתלו לי בניתוחי הקאטאראקט הביאו אותי למצב של מספר 6/6, בגלל האסטיגמציה בפועל אני עדיין רואה מטושטש (אני רואה "צל" - האותיות עולות זו על זו ומקשות על פענוחן) - ובגלל שהראייה בעין המנותחת הטריה עדיין לא התייצבה, עוד מוקדם להתאים לה עדשה חדשה.
אבל כבר די ברור לי שאחזור למשקפי מולטי-פוקל (כי גם יש לי צילינדר שדורש כנראה עדשה לראייה למרחוק וגם יש לי לפחות מספר 1.5 לצורך קריאה ועבודה על המחשב).....
אנשים מתלהבים לראות אותי בשבועות האחרונים ללא משקפיים - אבל אני די התרגלתי למשקפיים שלי ואני לא באמת מצרה כל כך על הצורך לחזור אליהן...ובאמת אולי לא אצטרך להרכיב אותן כל הזמן....
בכל מקרה קבעתי עם האופטומטריסטית החביבה (שלא לקחה גרוש על הבדיקה המקיפה) שאגיע שוב בעוד שבועיים-שלושה לבדיקה חוזרת.
אתמול T עבד כל היום (היה אירוע במסעדה שהוא ושותפו ע' מייעצים להם, והוא בפועל בישל והוציא את האירוע) ושוב מצאתי את עצמי לבד בבית.
לאחר שסיימתי לכתוב את דו"ח האימון (המתאמן שלי הגיע ביום רביעי אחר הצהריים), לקפל כביסה ולגהץ החלטתי שמתאים לי להשלים חוסרים בכמה סדרות טלוויזיה שאני רואה (ושמזמן לא ישבתי לצפות בהן). זה דווקא היה נחמד.
אחר הצהריים נפגשתי עם חברתי מ' - חברה מהתיכון איתה חידשתי את הקשר לאחרונה וממש כיף לי שאנחנו שוב נפגשות.
אתמול דיברתי ארוכות בסקייפ עם בני, שכבר הספיק להצטנן שם בבוסטון ההפכפכה (מבחינת מזג אוויר) ולקח לעצמו יום מנוחה בבית...
הערב יבואו הורי, יחד עם אחי וגיסתי (ואחייניתי) לארוחת ערב. גיסתי (מורה בתיכון ורכזת מגמה) הודיעה שלא תספיק לארגן ארוחת ששי והציעה שנזמין מקומות במסעדה. האמת - לי זה לא כיף לשבת במסעדה בשולחן של יותר מ-4 אנשים. לא באמת אפשר להיות עם כולם, לא באמת אפשר לנהל שיחה...אז החלטנו לבשל ולהזמין את כולם אלינו.
התברר שבתי והמשפחה מוזמנים לחמותה, אז את הנסיכים הקטנים לא נזכה לראות הפעם - אבל לפחות נשב בשלווה ובנחת כאן בבית, ואחרי הארוחה נעבור לשבת יחד בסלון - ונוכל באמת לדבר יחד בכיף.
כבר יומיים שאנחנו מצליחים לשבת כמה שעות בבוקר וכמה שעות בערב ללא מזגן. שמעתי ששוב עומד להתחמם - אבל בינתיים אני נהנית מהשקט והציוץ של הציפורים והאוויר הצח.....
שבת שלום
ופתאום למילים בין כסה לעשור יש משמעות כמעט מילולית, הכיסוי (קטרקט) של העין והגילוי אחרי הניתוח.
השבמחקאחרי ניתוח ובכלל צריך לתת לגוף זמן להתאושש.
שבת שלום אמפי, ושתהיה ארוחה משפחתית נעימה וטעימה.
איזה יופי, לא חשבתי על זה :)
השבמחקתודה מניפה
צרה צרורה זה הקטע עם המשקפיים והבדיקה הזאת,עברתי אותה כעשיתי את המשקפיים האחרונות,לזוגתי אבדו המשקפיים כשהיינו בטיול במחנה יהודה והיא צריכה לעשות חדשים כי הישנים מלאי שריטות ,בקיצור לא כיף בסוגיה הזאת,שיהיה לכם ערב נעים וסוף שבוע מהנה
השבמחקכל הפוסט שלך נשמע כמו מנוחה ועונג אחד ארוך. לא יודע למה, אבל זאת התחושה שאתה שנשארתי בסיום הקריאה. אגב, הארוע ש T היה אחראי לו הצליח? הוא יצא ממנו עם תחושה טובה?
השבמחקכתיבה וחתימה טובה כנהוג לברך בימים אלה
השבמחקושבעית העין תפתר !
תודה על האיחולים וההזדהות (עם המשקפיים)
השבמחקהאמת שכן, מנוחה ועונג אחד ארוך, בהחלט.
השבמחקאני אוהבת איך שאתה דואג ל-T גם כשהוא לא הנושא העיקרי ("רק על עצמי לספר ידעתי" בדרך כלל). האירוע היה הצלחה גדולה. המקום הזה הוא מסעדה שהיתה נחשבת לטובה מאד ובזמן האחרון מתדרדרת. הם פנו אל T ו-ע’ לפני כמה חודשים לייעוץ להפוך אותה למקום לאירועים אבל מאז היו כל כך הרבה תהפוכות ושינויים שכבר חשבנו ששום דבר לא ייצא מזה. אחרי האירוע של אתמול נראה שהם הבינו עם מי יש להם עסק ורוצים להמשיך ולהעסיק אותם למטרה זו. T חזר מפורק אומנם, הוא לא רגיל כבר לעבוד ככה (מזל שיש להם טבחים ומלצרים מצוינים ובשפע שעזרו לו) אבל מבסוט עד הגג
גמר חתימה טובה גם לך נ*גה
השבמחקהעין כבר לא בגדר בעייה, אבל בהחלט עוד דרושה לה החלמה
והשלמתי עם העובדה שאחזור להרכיב משקפי מולטי פוקל - ממילא משקפי קריאה (להרכיב, להסיר, להרכיב, להסיר) זה ממש אבל ממש לא נוח לי
את משרה שלווה. וזה כזה כייף.
השבמחקזהו, זה מה שקיוויתי לשמוע. שהוא יצא מבסוט. עם תחושה של סיפוק. שהוא התמלא בחיוניות של מצליחנים.
השבמחקואצלי זה מחובר ביחד. אמפי ו T קשורים זה בזה והאושר שלהם קשור. כלומר, כדי להבין באמת באמת מה אמפי כתבה ומה אמפי מרגישה צריך גם את החלק הזה של התמונה בו מופיע T. ותוסיפי לזה את העובדה שהאדם שמצטייר מהסיפורים שלך נשמע כאדם כלבבי, אדם שהיה זוכה בכבוד שלי גם אילו פגשתי אותו מחוץ לפוסטים של אמפי.
בדיקות העיניים האלה עושות לי כאב ראש נורא. אבל מולטי פוקל נוח לי מאד. אני פשוט לא מורידה את המשקפיים בכלל חוץ מבשינה ובמקלחת...
השבמחקגם אני מעדיפה להזמין אנשים הביתה במקום במסעדה. כך עשיתי ביום ההולדת הזו כשישבנו כולנו במרפסת והיה מעגל שיחה. איפה אפשר לעשות דבר כזה במסעדה ששם אוכלים ומפטפטים קמעה עם אלה שיושבים משני הצדדים שלך.
ושהתקופה של עשרת הימים האלה תעבור בנעימות...
נכון שכבר מתחילים להרגיש סתיו?
השבמחקתענוג גדול, גמר חתימה טובה ושנה טובה לך
ואני תהיתי: איזה סדרות טלוויזיה את רואה?
השבמחקובעניין אחר: אני פחות מתלהב מהעניין הזה של מסעדות מאשר פעם. בעיקר, משום שהאוכל בבית יותר טוב. זה נכון, אישתי מבשלת מצוין. אבל זה לא רק זה. לפעמים, כל מה שצריך, זה חומרי גלם טובים. סטייק טוב לא צריך כמעט כלום חוץ מבשר משובח. השניצל בבית לעולם יהיה יותר חם ויותר טעים ויותר עסיסי מאשר זה שבמסעדה בארצנו. דגים? אנחנו ממעטים לאכול דגים, אבל בפעם האחרונה קנינו דגי לברק כל כך משובחים ויפים וגדולים - שמעולם, באף מסעדה, לא קיבלנו דגים כאלה. אישתי הכינה אותם שלמים, בתנור, והאמת שזה די פשוט. הדגים נוקו היטב כבר בחנות, וכל מה שהיה צריך זה לתבל אותם היטב (שמן זית, פרוסות לימון, מלח, ענפי טימין, וכו’) ולשים אותם בתנור. והכי חשוב: להוציא אותם מהתנור בזמן, לפני שהדגים מתייבשים. היה נפלא. לעומת זאת, רשימת האכזבות במסעדות - רק הולכת ומתארכת...
חתימה טובה!
אה, ובעניין המשקפיים והתייצבות מצב העין לאחר הניתוח - אני רק יכול להגיד "אמרתי לך!".
השבמחקכן, ילדותי מצידי, אבל מה לעשות: אני אוהב להגיד "אמרתי לך!"...
מאד מעניין לראות את הזווית שלך. חיוניות של מצליחנים....אהבתי
השבמחקT כבר לא ילד ומנוסה מאד בתחום הזה של האירועים ובכל זאת נהנה מאד מהתוצר שיוצא לו בכל פעם מחדש, ונהנה עוד יותר מההנאה של האנשים שאוכלים את מה שהוא הכין. "הכל נגמר" אומר שזה היה כל כך טעים שכל מה שהוא הכין נאכל. אכן סיפוק אמיתי. מה שכן, מה שהביא אותו (אותנו) למצבנו היום, הוא לא רק יכולת הביצוע והבישול המעולים שלו. ברגע שהוא התחיל לחשוב גם כמו איש עסקים - לשים לב לצד העסקי - ביושר אבל גם באופן מאד מפוכח - רק אז התחלנו לעבור ממצב של השרדות (בו נמצאים רובנו) למצב של צמיחה...
תודה יקירתי
השבמחקנכון שמריחים אתהסתיו?
השבמחקאמנם עדיין חם, אבל כבר יש ניצנים של מזג אויר סביר.
כבר שני לילות שהמזגן לא דולק אצלי כל הלילה. הקלה אמיתית.
ומשקפיים, שנים הלכתי עם עדשות מגע, כי שנאתי משקפיים, עד שפיתחתי אליהן אלרגיה כזו או אחרת.
מאז אני עם משקפיים (אני לא רואה כלום בלי משקפיים) והתרגלתי איהן ככה שאני נראית לעצמי מוזר בלעדיהן.
מסעדות זה נחמד לפעמים - דווקא הכי פשוטות בדרך כלל לא מאכזבות. לעיתים רחוקות יש מסעדה שבאמת עושה וואו....אבל הרבה פעמים אנחנו יוצאים פשוט כי
השבמחקבבית יש את כל המסביב - ההכנות, הניקיונות שאחרי...ולא תמיד יש לנו כוח לזה
גם אני הייתי ככה עם המולטי פוקל - הורדתי בשינה ובמקלחת. עכשיו לא נראה לי שאצטרך להרכיב אותם כשאני יושבת עם אנשים סתם לפטפט - אבל נראה.
מאחלת גם לך שעשרת הימים האלה תעבורנה בנחת...
אולי אצלכם בצפון מתחילים להרגיש סתיו.....הלוואי עלינו. כאן בשרון יש פשוט הקלת מה בחום המעיק של הקיץ.....
השבמחקואמרו ששוב יתחמם לקראת כיפור....אוף.
מקווה שהחום הגדול כבר מאחורינו אבל יש לי הרגשה שטרם....
תרגישו טוב וגמר חתימה טובה
יש מסעדות טובות בארץ - אבל באמת מניסיוננו עד כה דווקא הכי פשוטות לא מאכזבות. כל הפלצניות עם שמות של שפים מפורסמים - לא תמיד עומדות בציפיות. אנחנו אוהבים לאכול במסעדות אבל זה נכון שבבית האוכל הכי טעים. אז מגוונים - פעם ככה פעם ככה. הרי גם לנו מגיע לפעמים לא לקצץ, לחתוך, לטגן, לבשל, לאפות, לצלות, לשטוף, לנקות, לאפסן......
השבמחקלגבי סדרות הרשימה ארוכה. לאחרונה אני מוצאת עצמי נהנית יותר מסדרות מאשר מסרטים. לא יודעת אם אובייקטיבית עושים סדרות הרבה יותר טובות מאשר פעם...או סרטים פחות טובים או שזה הטעם שלי שמשתנה....אבל לא נראה לי שאספיק בחלון תגובות לרשום שמות סדרות - אולי אקדיש לכך פוסט שיתעדכן מידי פעם...
גם צופה כתבה שהיא מריחה את הסתיו. לא יודעת איפה את גרה אבל כאן בשרון ובמרכז זה ממש קיץ עדיין - פשוט פחות מעיק מאשר קודם. אתמול החזקנו מעמד עד 11:00 בבוקר בלי מזגן (ואז התחלנו לבשל אז כשאני עובדת מייד נהיה לי חם). בלילות אנחנו עדיין עם מזגן (הבית שלנו מאד מבודד מפני חום/קור אבל עדיין חדר השינה שלנו חם יותר מאשר הסלון...)
השבמחקאני מעולם לא הסתדרתי עם עדשות מגע - עין יבשה או שמנונית או משהו כזה. אז היו לי משקפיים ללא מסגרת, וזה היה די ללכת עם ולהרגיש בלי (וגם די להיראות בלי). לא יפריע לי לחזור לזה. אבל אומרים שאני נראית טוב יותר, אולי צעירה יותר, בלעדיהן...לא נורא. צעירה כבר לא אהיה, ואין לי בעייה עם זה
אין חוקים. "מֶסָה" של אביב משה היא עם שם של שף מפורסם - והיא מצוינת. אכלנו שם כמה פעמים, והיא מצוינת באופן עקבי. מהניסיון האישי שלי - היא הטובה מכולן. לעומת זאת, סטייקיות עלובות בתחנות דלק - לא מתביישות לגבות מחירים מפולפלים. אמנם הן מגישות הרבה יותר אוכל, לפעמים אפילו לא רע, אבל אין להן שום סיכוי להתחרות בחוויה ש"מסה" מספקת.
השבמחקלגבי הסדרות והסרטים:
גם אני מוצא עצמי בדיוק באותו המצב. וכן, אני חושב שעושים סדרות טובות מאי פעם, ובמקביל עושים סרטים שהם ממש לא משהו. אני חושב שהתחושה שלך איננה סובייקטיבית בלבד: יותר ויותר כוכבים, יותר ויותר יוצרים מוכשרים, יותר ויותר כסף - כולם מושקעים דווקא בסדרות. בעוד שבקולנוע מנסים לייצר יותר כסף - המשכונים לסרטים שכבר הצליחו - דווקא בסדרות מגלים נועזות, יצירתיות, והמון כיף טהור.
בדיוק השבוע אחד מידידי סיפר לי שהוא צריך עכשיו משקפיים גם למרחוק
השבמחקושכששאלתי אותו אם הוא קנה מולטיפוקאל הוא אמר לי שלא
הוא יסתובב עם 2 זוגות משקפיים (מעניין כמה זמן הוא יחזיק עם זה)
המזג אוויר הזה קצת מתיש
המזגן אצלי בימים חמים לא ממש עומד בעומס החום והוא מצליח לקרר את הבית רק עד 28 מעלות
ובלילה, טוב בלילות האחרונים אני באמת מצליחה לישון בלי המזגן
אבל היו כמה לילות שהיו MUST מהבחינה הזאת
ואני שונאת לישון עם מזגן
אני יודעת שסתיו בגלל שהאלרגיות שלי התחילו
זה לא כל כך נורא, אבל קצת מציק
זה מוזר לראות מישהו שבדר"כ מרכיב משקפיים פתאום בלי
בשבת בשש וחצי יצאתי לרכיבה ומזג האוויר היה תענוג, חשבתי גם אני הנה הסתיו מגיע. שעתיים אחרי זה לקראת סיום התחמם והבנתי שזה עוד לא כאן ויום הכיפורים הולך להיות חם...
השבמחקגם אני אוהב את הביטוי הזה בין כסה לעשור. יש בו דברים יותר מאשר משמעות דתית, כל אחד מוצא את הדברים שלו בביטוי.
ענייני עיניים זה לא פשוט וצריך לתת לעין שתתרגל למצב החדש שלה ולאט לאט לחזור לשגרה.
אני איתך בעניין יותר מארבעה אנשים במסעדה בטח כשזה נהייה המוני.
מעניין שדווקא המסעדה היחידה שציינת כאן היא אחת שלא הייתי בה מעולם. שמחה לשמוע שבאופן עקבי אתם נהנים שם, ובהזדמנות כנראה שבסוף גם אני אלך. הבנתי שהוא פתח עוד מסעדה בבניין ליד - בעלת אופי איטלקי - כבר אכלתם שם?
השבמחקאני שמחה לשמוע שהתחושה שלי לגבי איכות הסדרות לעומת סרטים היא לא לגמרי סובייקטיבית.
האמת שהטעם שלי בסרטים וסדרות בדומה לטעם שלי בספרים הוא מאד מגוון - יש מעט מאד דברים שאני לא אוהבת - אבל אני מבחינה בין "חוטר" (ספרים/סדרות/סרטים להעביר את הזמן) לבין איכות. באמת אנסה להתחיל רשימה .....
רגע אני רוצה להבין - לידיד שלך יש כבר משקפיים לקריאה ועכשיו הוא צריך לרחוק? בדרך כלל זה הפוך. לצעירים יש בדרך כלל רק בעיות של ראייה מרחוק. ועם הגיל נוספת בעיית הקריאה מקרוב. לא כל אחד מסתדר עם מולטיפוקל ואני עדיין לא סגורה על הסיבה. האם זה באמת שלא כל אחד מסתדר או שזה קשור לאופטומטריסט - שיודע לבצע את המדידות המדויקות כך שכל אזור של העדשה יותאם למרחק המתאים (קרוב - קריאה, ביניים - מחשב - רחוק - נהיגה/סרטים/טלוויזיה)...
השבמחקכל הדיון על מזג האוויר התייתר כבר, חם בטירוף!
סתיו סתיו סתיו - ממש לא עכשיו! חם בטירוף. נראה לי שייקח עוד זמן!!!
השבמחקבדרך כלל יש לי סבלנות עם העיניים - אמתין עוד קצת ואז נתאים מולטיפוקל שוב כנראה
היה ממש כיף אצלנו בששי בערב (בסוף היינו ששה: הורי, אחי עם גיסתי ו-T ואני) וטעים בטירוף וגם לא הרגשנו שעבדנו קשה מדי. הרבה יותר עדיף מללכת למסעדה...
תראי, "מסה" - עבורנו, לפחות - איננה מסעדה של יום-יום. בילינו שם כמה פעמים לציון ימי הולדת וכאלו דברים. תמיד הקפדנו לטעום מכל המנות שהגיעו לשולחן במין ארוחת שיתוף כזו - ואף מנה לא היתה "נפילה". סוג האוכל, הרטבים, העידון הכללי - זה אוכל שלא אוכלים בבית. במסעדה החדשה של השף, "קוואטרו" (שהבנתי שהיא ממוקמת מעל "מסה") - טרם היינו. כעיקרון, אני פחות נלהב ממסעדות איטלקיות, תמיד האוכל שם נראה לי יותר מדי פשוט ובסיסי - לא משהו שהייתי הולך למסעדה כדי לאכול. מצד שני, "טוטו" של ירון שלו מוגדרת "איטלקית" - והיא מצוינת. המסעדה הכי יקרה והכי פלצנית שאכלתי בה בארצנו היא "מול ים", שנשרפה לאחרונה. לא רק שהמחירים שערורייתיים לחלוטין - האוכל גם לא היה כזה טעים. אולי אני לא מספיק אנין טעם, לא יודע להבחין בין דג שיובא מקצהו השני של העולם לסתם דג. אם אפשר לקרוא לזה סוג של מתמטיקה, אז ארוחה ב"מסה" (יקרה ככל שהיא) עולה חצי מארוחה ב"מול ים" - וטעימה כפליים...
השבמחקבנוגע לסרטים, סדרות, וספרים:
השבמחקגם אני "אוכל כל". בניגוד גמור לאישתי, שמוכנה לראות כל סרט - בתנאי שהוא לא סרט מלחמה, לא מתח, לא אימה, לא קומדיה, לא אנימציה, לא מחזמר, לא מד"ב, לא פעולה, בעיקר "לא". מבחינתה, הסרט האידאלי הוא דרמה קורעת לב, רצוי עם ילדים אומללים ומאותגרים...
כשאנו צריכים לבחור סרט לצפייה משותפת - זה לא פשוט.
טעמה התרבותי של אישתי מזכיר לי בדיחה ישנה:
המלך בארץ רחוקה החליט להתנכל ליהודים. פנה אליהם וקבע, שעליהם להביא לו מנחה: סוס אציל. אלא שדרישה נוספת לו: אסור שהסוס יהיה לבן, או חום, או שחור, או אדמוני, או מנומר, וכו’ וכו’. היהודים נבהלו מאד, כיצד יביאו למלך סוס שאינו קיים? אמר הרבי, "אני אלך למלך". כשהגיע אליו אמר: "אדוני המלך, סוס כמו שביקשת - אכן מחכה לך באורווה שלנו. אך, אנא, שלח את המשרתים שלך לקחתו - רק לא ביום ראשון, לא ביום שני, לא ביום שלישי", וכך מנה את כל ימות השבוע והציל את היהודים.
הפוסט שלך מזכיר לי לנשום. גורם לי לנשום. באמצע יום עמוס ומלא משימות, השרדות כמו שכתבת למעלה, זה כיף גדול לנשום פתאום.
השבמחקגם אני מריחה את הסתיו, וזה נעים לי. נפלו עלי לפתע כמה תיקים שהלחיצו אותי ומחלקם נפטרתי כבר, אבל אז הרימו את ראשם התיקים הידועים ואני עובדת עליהם. בתחילת אוקטובר אנחנו נוסעות לכנס (אני ושותפתי במעבדה) ושתינו מאוד לחוצות...
סליחה שזה היה "רק על עצמי לספר ידעתי".
השבמחקמאוד שמחתי לקרוא על האירוע המוצלח של T ואת ההתייחסות היפה לזה בתגובות.
כיף לקרוא אותך יקירתי.
וגם אני סקרנית לשמוע אלו סדרות את אוהבת, כי גם אני מאוד אוהבת סדרות אבל אין לי זמן להתחבר לאחת ראויה לאחרונה. אשמח לקבל המלצות!
השבמחקאתה צודק בגדול לגבי מסעדות איטלקיות ואתה לגמרי צודק לגבי טוטו. היא בדרך כלל המסעדה שם אנחנו הולכים לחגוג משהו מיוחד. לא היינו ב"מול ים" ואנחנו ממעטים ללכת למסעדות "פלצניות" (למרות שלפעמים כ’ חברתנו "סוחבת" אותנו למקום ה"אין"-י הנוכחי), בארץ לפחות. בחו"ל T מתייחס לארוחה במסעדה משובחת כסיור מקצועי לכל דבר, ושם היינו בכמה ממש טובות (איטליה, צרפת...) אבל גם בחו"ל תן לנו מסעדת פועלים טובה או לחם שחור עם גבינות טובות מהסופר....
השבמחקעכשיו ממש עשית לי חשק לאכול ב"מסה"....
כל דבר שמזכיר לך לנשום - מצויין מבחינתי
השבמחקהיום היה לי יום מתיש (גם כי היה חם בטירוף וגם כי התרוצצנו עם משימות ואחר כך עוד היינו עם הנכדים - בילוי מהנה אך מעייף ללא ספק) ונשמתי המון.
גם העיניים מציקות - הן מתעייפות יותר, נראה לי בגלל שאני מתאמצת (כנראה בגלל הצילינדר....)
בהצלחה עם כל התיקים ועם הכנס. אתן מציגות שם וצריכות להכין פרזנטציה או שאתן רק משתתפות?
מבקשת לא לבקש ממני סליחה על דברים כאלה
השבמחקהכל בסדר (כמו שאומר כל הזמן נסים אמון, התחלתי לשמוע אותו קצת ב"רדיו מהות החיים")
לפעמים פוסט מעורר טריגר לגבי משהו שלך - ואני תמיד שמחה לשמוע על כך.
בסדר, התחלתי לסדר את הרשימה של הסדרות. שמתי לב שגם בסדרות (כמו בפוליטיקה) האינסטינקט שלי הוא להמנע מלומר "זה טוב, זה מצוין" אפילו שזו רק דעתי. אבל אתגבר על זה כמובן ...אולי אצליח לכתוב מחר בבוקר (היום אני גמורה)
השבמחקחחחח אהבתי את הסיפור
השבמחקמעניין שאם יש ממש התעללות בילדים (פיסית או רגשית) או בחיות אז אני נמנעת מלצפות בסרט - קשה לי מדי. ה"לאו"ים שלי הם בעיקר אימה (סתם אימה לא עושה לי את זה, עם אלימות אין לי בעייה) וסרטים מתוסבכים ודכאוניים (כמו שאמא שלי אוהבת). כל השאר כמעט הולך. מאד אוהבת מד"ב (בעיקר שקשור במדע, פחות קטע של חייזרים אבל גם הולך), דרמות טובות, אקשן מהנה...יש לי פחות סבלנות לקומדיות בשנים האחרונות אבל בעיקרון אוהבת קומדיה שנונה. אחי למשל מת על family guy ולמרות שאני מסוגלת להעריך את ההומור, אין לי סבלנות לזה. אני עורכת את הרשימה שלי...בקרוב אפרסם
שקט, ציוץ צפרים. נפלא.
השבמחקאני לא מסתדרת עם העיניים שלי בכלל. אולי גם אני צריכה לטפל בזה...
המון פעילויות יש לך, יקירה!
מה קורה עם העינים שלך רותי? בדקת לאחרונה?
השבמחק