אז תודה לכל המגיבים, אני באמת מרגישה יותר טוב.
לא יודעת אם זה כי אני עדיין תחת השפעת הכדור (כי הוא גם אנטי דלקתי וגם משכך כאבים) אבל איכות חיי חזרה למסלול.
אני עדיין לא מעזה להתעמל או לסחוב לבד בסופר...אבל אני ישנה היטב בלילה (yippy!!) ומסוגלת לתפקד בבית, לנהוג, לשבת בנוחות....ללא כאב.
היום אני נוסעת לבקר אצל הנכדים - בתי לא ממש תרשה לי לאסוף אותם לבד מהגן כרגיל, נראה לי, אלא אם אני מתחייבת לא להרים אף אחד מהם (עכשיו שגם נשמותק הולך, לא צריך להיות איתו כל הזמן על הידיים...) אבל אני רוצה לבלות איתם קצת זמן איכות בכל מקרה.
אולי גם T יעבור אצלם אחרי העבודה. הם ממש ישמחו אם כן, הוא כמעט לא מבקר אצלם בבית.
אתמול ניצלתי את ההקלה בהרגשה, יחד עם העובדה שלא יצאתי מהבית, לסדר שתיים ממגירות המטבח שהציקו לי לאחרונה (קמח, אורז, פתיתים וכו' באחת ואבקת אפייה, סודה לשתיה, פופקורן, בורגול וכו בשנייה) . הנה הן בגאווה רבה...


בשאר הזמן ראיתי טלוויזיה או קראתי.....וכאן אני חייבת להעלות משהו שקשור לקריאה שלי.
הספר שאני קוראת עכשיו נקרא "50 גוונים של אפור" ואני קוראת אותו במקור (באנגלית) שבה לשם יש משמעות כפולה "50 shades of grey" על שם גיבור הסיפור ששמו קריסטיאן גריי. בעברית משחק המלים של הכותרת הלך לאיבוד. לא נורא.
ראיתי את הספר הזה על המדף הרבה זמן לפני שהחלטתי לקנות אותו, והבנתי שהוא כנראה רב מכר, וזאת בלי לקרוא עליו לפני כן ובלי לדעת על מה מדובר. אולי זאת היתה טעות.
סביר להניח שלו ביררתי על זה קודם, לא הייתי קונה. לא כי אני פוריטנית חלילה, רחוק מזה, אבל הייתי מבינה שמדובר ברומן ארוטי בכיוון הסאדו/מאזו מסוג רדוד למדי, ונראה לי שהייתי מוותרת.
כאשר התחלתי לקרוא (ועדיין כאב לי נורא המותן) ועדיין לא החלו תיאורי המין המפורטים הרגשתי מייד שמבחינת רמת הכתיבה מדובר ברומן "למשרתות" כמו שאמא שלי היתה אומרת. מסוג הספרים שכמעט לגמרי הצלחתי לפספס עד כה ברשימת הקריאה המפוארת שלי.
אבל משום מה המשכתי לקרוא, אולי כי זה היה קל וקריא.... ואז גיליתי בעצם במה מדובר אבל בשלב זה כבר לא יכלתי לעזוב את זה.
יש משהו בתיאור מפורט כל כך של יחסי מין, ובמיוחד כאשר הם מהולים בסכנה ואלימות - שמצד אחד מושך נורא ומצד שני דוחה נורא.
ועכשיו נראה שאני אקרא אותו עד הסוף. לא יודעת לגבי שני הספרים הבאים בטרילוגיה (עכשיו הבנתי שזו טרילוגיה) אבל את הספר הזה כנראה לא אפסיק באמצע. מעבר לסקרנות של "מה יהיה אחר כך?" (שעכשיו שהבנתי שזו טרילוגיה אז היא מתחילה להתפוגג, כי כנראה שברור שמערכת היחסים מתפתחת וממשיכה מעבר לספר הנוכחי) הספר מגרה ברמות!
בלי בדיחות על חשבוני (לקרוא רומן ארוטי סאדו/מאזו תוך כדי כאבי תופת במותן....חה חה ) בבקשה, אבל מעניין אותי לדעת אם עוד מישהו קרא את זה ומה דעתכם.
טוב, אני יודעת שזה מבלבל הקפיצות האלה מסבתאות לגריאטריה רפואית לאסטרולוגיה ואימון ולסקס סאדו/מאזו....אבל זו אני וזה היומן שלי ואין מה לעשות נגד זה. בריאות שלמה לכולם
שמחה שיותר טוב לך.
השבמחקאיזה סדר במגרות!!!!!!!!!מקנאה!!!!!!!!!!
קראתי שני פרקים מהספר שהתפרסמו בעיתון, הם באמת רדודים ובאמת מגרים. לא היה לי חשק (חחח) לקרוא את הכל...לא קניתי, למרות שזו תופעה מעניינת ספרותית חברתית ותרבותית. את רואה, אפילו ספר זימה כזה אני הופכת למשהו שכדאי וראוי אולי לקרוא וללמוד אותו...(:
תודה
השבמחקאני אכן מאד גאה במגירותיי....רובן מסודרות כל הזמן אבל המגירות האלה כל הזמן מתבלגנות (בעיקר כאשר T עובד במטבח) וכבר הרבה זמן בא לי לכסח אותן כבר!
יש לי גם מגירת תבלינים שאגיע אליה בפעם הבאה....
לגבי הספר: אני לא קוראת עיתונים ואני בדרך כלל לא קוראת ביקורות, אפילו לא באינטרנט - וקצת בכוונה, כי אני אוהבת לא לדעת במה מדובר ואוהבת את הגילוי ההדרגתי תוך כדי קריאה (או צפייה בסרט, כנ"ל)...אבל אולי את צודקת וגם ספר כזה הוא משהו ראוי שניתן ללמוד ממנו. לפחות מבחינה פסיכולוגית חברתית....
לפעמים טוב להיות בבית ולסדר דברים, את מזכירה לי את זוגתי. כשהיא לוקחת חופש או מחלה, הארונות מסודרים אחרת, המקרר, המגירות הכל "על גלגלים" וקשה למצוא דברים אח"כ אבל הכל מסודר.
השבמחקיש לך קופסאות מיוחדות לאורז קמח וכו’ או שאת "ממחזרת" קופסאות של גלידה וכאלו?
האמת שיש לי גם הרבה קופסאות ש-T מביא איתן אוכל מהעסק ואני שוטפת וממחזרת וגם קופסאות מיוחדות. לפני שנים רבות קניתי כמה קופסאות של tupperware שהיו יקרות אבל מחזיקות מעמד יופי. על זה הוספתי עם הזמן קופסאות של איקאה (זבל! לא לקנות! גם לא נוח לשימוש וגם לא נכנס קילו שלם של קמח בקופסא!) והרכש האחרון הוא של חברה בשם xeonic שהגודל בדיוק מתאים לאריזות של הקמח, סוכר, אורז וכו. הן גם אטומות לגמרי ונסגרות כמו lock&lock אבל הרבה יותר זולות...
השבמחקאם היית קוראת את הזבלון הזה בעברית היית מעיפה אותו לכל הרוחות אחרי פרק אחד.
השבמחקהשמועה אומרת שהתרגום נחות במיוחד ומצליח להוריד את הספר בעוד כמה רמות
לא מושך אותי לקרוא את 50 גוונים,קראתי ביקורות ורובן היו איומות ואין לי עניין להתחיל ספר כזה
השבמחקשמח שאת מרגישה טוב יותר
אגב במט ראשון בתמונות חשבתי שאלה קופסאות כאלה ששמים בהם כדורים לפי ימים :-)
וואלה, נראה לי שאת צודקת
השבמחקגם ככה לא ברור לי איך אני ממשיכה לקרוא...
חה חה, אמנם אני כרגע גריאטרית קמעה אבל עדיין ללא כדורים לפי ימים
השבמחקבאמת קשה לאמוד את הגודל מזווית הצילום הזאת
אבל אלה כולן קופסאות שמכילות בין ליטר ל-3 ליטר..
הגיוני שאחרי קריאת ביקורת החלטת לא לקרוא
זה מה שקורה כאשר לא קוראים ביקורת
אבל כמו שכתבתי....משהו מונע ממני להפסיק לקרוא...
לא קראתי את הספר (אחת מבנותי קראה...)
השבמחקאם הוא יגיע במקרה אלי לא בטוח שאקרא , לפי כל הביקורות.
אני סדרתי שני מדפים בארון של בתי -חורף/קיץ- הזדמנות שאני בבית שלה ובבקרים הילדים לא בבית .
ויופי שאת חשה יותר טוב! מקוה שתחלימי לגמרי !
הבנות שלי עשו לי הפתעה וקנו לי את שלושתם. הראשון עבר איכשהו...אפילו נהניתי לקראת הסוף...השני פשוט שיעמוםםםםםםםם וחוזר עלך עצמו...אחרי מספר עמודים הפסקתי. ראי "הוזהרת"...לא לקנות בשום אופן!!!
השבמחקאיזה תענוג לראות כך את המגירות. עכשיו ’בגללך’ אני הולכת לסדר מגירה אחת נוראית במטבח חחח...
חברה שלי נמצאת בסדנת "מגירות"...משהו רוחני...כל שבוע מישהי מהמשתתפות מביאה מגירה מהבית ו’מנתחים’ את תכולתה ... ההמלצה שם בכל שבוע לסדר מגירה אחת או מדף אחד בבית באופן יסודי...עושה משהו לנשמה...
שמחה לשמוע שיותר טוב לך
השבמחקוהמגירות שלך... הלוואי שבבית של ההורים שלי היה מסודר ככה
אצל אמא שלי במטבח תמיד יש אנדרלמוסיה
וכשהיא מבשלת (והיא מבשלת מעולה) זה נראה כאילו עברה סופה במטבח
לגבי הספר
הסיפור הזה התחיל בתור פאן פיק לדימדומים
כך שיצא לי לקרוא אי שם מזמן כמה וכמה פרקים ממנו
לא התלהבתי, לא נפלתי
והסיבה היחידה שהספר הזה נמכר, נו טוב סקס
רוב מי שאני מכירה שקרא אותו (נשים וגברים, בעברית ובאנגלית) אמר לי שזה בזבוז של זמן
נראה לי שהתגובה המתבקשת לפוסט המגוון הזה היא -
השבמחקאמפי, תעשי לי מגירה!!!
(עכשיו שהמותן שלך השתחרר אני ממליצה לך על פילאטיס. אני מתרגלת פילאטיס מכשירים כבר שש שנים, ובתקופה הזו כמות ותכיפות כאבי הגב שלי צנחה פלאים. מבחינתי פילאטיס זה תרופה)
חה חה, איזו הפתעה, ועוד מבנותייך! טוב, לא היה להן מושג, כנראה.
השבמחקבהחלט לא אקנה את ההמשך...מספיק שאני משום מה (לא ברור לי עדיין למה! ) ממשיכה לקרוא את הראשון עד הסוף...
לגבי המגירות בהחלט סיפוק רב, ואני באמת דוגלת בסידור מגירה אחת בכל פעם (או מדף אחד בארון הבגדים, לחילופין). זה גם לא גוזל הרבה זמן ואנרגיה, זה נותן סיפוק עצום, ובסך הכל רוב הזמן מסודר....
תודה, אני באמת משתפרת : אתמול הייתי עם הנכדים והיום גם עשיתי סופר/ירקן וגם העמדתי סיר של מרק....צריכה רק להיזהר לא להגזים (ואני עדיין עם הכדורים אז לא ברור מה באמת המצב).
השבמחקפעם האמנתי שלו רק T היה חי בבית אז כל המטבח היה מבולגן כל הזמן, המגירות היו בבלגן ואי אפשר היה לדעת איפה נמצא מה ואיזה מוצרים יש בבית, שלא לדבר על הניקיון...אבל נראה לי שהוא פשוט סומך עלי ובצדק. הוא מבשל מעולה ובבלגן גדול, אבל אני תמיד מנקה אחריו. אצלו בעסק המטבח מבריק, ולכן אני מאמינה שאם האחריות היתה עליו, גם כאן זה היה ככה...
המשך
בזכותך למדתי מילה חדשה "פאן פיק", וכיוון שלא ראיתי אף סרט "דמדומים" אין לי מושג מה המקור.
השבמחקאין לי ספק שסקס מוכר....לא היה לי מושג עד כמה.
בכל מקרה אני בשלבי סיום של הספר הראשון ולא מתכוונת להמשיך לקנות את הבאים בסידרה....
חה חה, עד שבעלי לא המליץ למישהו (לא זוכרת מי, אולי הבת שלנו) להתייעץ איתי בתור מומחית לסידור ארונות, לא ידעתי שאני כזאת.
השבמחקגם בעבודה הייתי אלופת התיעוד והתיוקים ועד היום הם נהנים שם במשרד מהשיטות שלי. וזה ממשיך גם בבית. בדרך כלל אפשר לשאול אותי "איפה זה וזה ?" ואני אדע. מה שמניע אותי הוא בדיוק זה: לדעת מה יש, איפה זה נמצא, מתי פג תוקף...מתי צריך לקנות שוב...הבונוס הוא כמובן כמה שזה נראה יפה. אבל זה רק בונוס.
את לא הראשונה שממליצה לי על פילאטיס, ומעניין שבכל פעם שהעליתי את זה מול האוסתיאופט וכעת גם הרופאה הסינית (הרופאה לא סינית, רק הרפואה) הם שניהם נהמו בבוז. מוזר. יש פילאטיס בקאנטרי שאני מנויה בו אבל בשעות של הכי-פקקים-בעולם-להגיע-לשם, אז ממש לא עושה לי חשק. יש גם פילאטיס (מכשירים וקרקע) לא רחוק מהבית, אולי אעשה שיעור ניסיון..
אגב, דמדמומים במקור זו סדרת ספרים
השבמחקרק לאחר מכן יצאו הסרטים על זה
ואם הזכרנו סרטים
אם אני זוכרת נכון הולכים לעשות/עושים סרט על הספר שאת קוראת
וואלה. ראית את הסרטים / קראת את הספרים "דמדומים"? שווה? זה לא על ערפדים או משהו?
השבמחקולגבי הסרט "50 גוונים"...אין שום סיכוי שאראה אותו...
לא... זה רחוק שנות אור מסגנונות הקריאה שאני אוהבת
השבמחקאף פעם לא עשה לי את זה הקטע של הערפדים שהיה לפי כמה שנים
(חוץ מזה אם אני זוכרת נכון זה יותר ספרים לנוער ופחות למבוגרים)
אבל את יודעת איך זה בקריאת ספרים אין חוקים (לדוגמא טובה אפשר לראות את הספרים של הארי פוטר)
בדיוק! ספרי/סרטי/סדרות הערפדים מעולם לא משכו אותי
השבמחקאבל את ספרי (ואחר כך גם סרטי) הארי פוטר בלעתי בשנייה שיצאו לדפוס.
העיקר שאת מרגישה יותר טוב.
השבמחקלא קראתי, ולא מתכוונת לקרוא, ובלי קשר הנושא ממש לא מעניין אותי.
מתפלאת על תגובת המטפלים שלך - פילטיס זו ההתעמלות מס. 1 לבעיות שרירים ושלדת הגוף. ממליצה בחום. (אבל צריך סבלנות, השינוי לא בא אחרי מספר שיעורים בודדים)
טוב, בזכותך קבעתי שיעור היכרות בסטודיו ליד הבית שלי, פילאטיס מכשירים.
השבמחקאדווח בהמשך...
טוב הספרים של הארי פוטר היו כתובים אחרת
השבמחקקודם כל בהתחלה התרגום לא היה מונגש רק לילדים (לדעתי התרגום לעברית גרוע רק בספרים השישי והשביעי)
וגם באנגלית, הוא לא כתוב כמו ספרי ילדים או נוער
ובכלל זה משהו שונה לגמרי
כי הוא הצליח לסחוף מבוגרים בכל העולם
עד כדי כך שיצאו ספרים בעטיפה שמתאימה יותר למבוגרים (יש לי את כל הסדרה בבית באנגלית בריטית, ואחד מהספרים הגיע אלי ב-adult edition)
עלי והצליחי!
השבמחקספר- תמיד אפשר לעשות מנוי לספרייה ולקרוא מה שבא לך ואם יש ספר שאהבת במיוחד, רק אז לקנות אותו
השבמחקנכדים- חשבת לקנות "להם" במתנה את האופניים האלה של הילדים הקטנים עם המוט הזה מאחורה? ככה תוכלי לקחת אותם מהגן בלי להרים אותם וגם הם יהנו מעצם הנסיעה. אני כל הזמן רואה הורים אוספים ככה את הילדים ומסיעים אותם ביד אחת וביד השנייה סוחבים סל קניות
חוץ מזה גם מאוד רציתי להגיד לך שבמקור כתבתי לך את מה שכתבתי בחמישי. כתבתי לך ובשנייה האחרונה שלפני SEND התחרטתי, שיניתי כמה שורות והעברתי לבלוג. למרבה האירוניה את גם כנראה היחידה שהספיקה לקרוא את זה
אין ספק שספרי הארי פוטר כתובים, ברובם, ברמה גבוהה, שפה יפה (באנגלית, לפחות, לא קראתי את התרגומים) עם רבדים - כמו ספרות ילדים נכונה. מי שמבין את הלטינית שבכישופים, למשל, מי שמבין את המסרים החברתיים והמוסריים...בקיצור, נסחפתי ונהניתי מכל רגע (למרות שבכרך האחרון כבר רציתי שייגמר... ובכלל מהאמצע הסידרה היתה גם מועקה כבדה שליוותה אותי במהלך הקריאה). מה זה adult edition? זה כלל דברים שלא נכללו בגרסא הרגילה?
השבמחקאני נהניתי מאוד עד הספר החמישי (כולל) אחר כך זה נעשה ארוך מדיי ומסובך מדיי וגם לא תמיד מעניין
השבמחקהגרסה למבוגרים
ובכן כל הספרים האלה יצאו בכריכה קשה, והעטיפה של הכריכה לא צבעונית אלא שחורה עם תמונה של איזה חפץ קשור על זה.
הגרסא הרגילה (הבריטית כמובן) היא כפי שאת בטח יודעת מאוד צבעונית (וקצת ילדותית)
והכריכה האמריקאית שונה כמעט בכל הספרים מהכריכה הבריטית
הכריכה של התרגום בעברית יצאה לפי הכריכה האמריקאית
(לדעתי הבריטית יותר יפה)
חוץ מזה שקראתי באנגלית בריטית
ולדעתי באנגלית האמריקאית חלק מהקסם נעלם (כי זה המילים והניואנסים של האנגלית הבריטית שחסרים)
תודה
השבמחקכן, משום מה הספקתי לפני שנים עם ספריות...קצב הקריאה שלי כל כך לא יציב..לפעמים מסיימת ספר תוך יומיים ולפעמים מושכת המון זמן...לא מתאים לספריה. גם כיום הספרים כל כך זולים ...
השבמחקיש לי זוג אופניים כאלה עבור הנכדים (קנינו גם להם, שיהיה להם בבית, וגם לנו) ובאמת כאן השתמשתי בזה המון כאשר לקחתי את החכמוד לטיול או גן שעשועים...במקום עגלה. זה רעיון. אבל זה רק מהגן לרכב ומהרכב לבית...והנשמותק כבר הולך...אז זו פחות בעייה כבר..
ידעתי שאני הדודה הדימיונית! הרגשתי את זה. חבל ששינית כמה שורות וחבל שלא שלחת לי. קראתי אמנם אבל לא מספיק לקרוא פעם אחת כדי להפנים ולזכור הכל ועכשיו משום מה מרגישה ייסורי מצפון.....
את כל כך צודקת. את רוב הספרים קניתי דרך אמאזון אז יש לי כנראה לצערי את הגרסא האמריקאית שלהם...אבל ספר אחד הביאו לי מאנגליה (נדמה לי שזה היה השלישי). בכל מקרה את כולם קראתי באנגלית...
השבמחקלא הייתי פה הרבה זמן ואני שמחה לשמוע שאת מרגישה טוב והספקת להתאושש כבר.
השבמחקנכון שאין על הסיפוק שאחרי השתלטות על בלגן מורכב??? ונכון שכמו מפגרת פתחת שוב ושוב את שתי המגירות כדי להתמוגג מכמה שהצלחת? ;) (או שזו רק אני והשריטות שלי...?)
שוב, ברוכה השבה. אם כי עלייך לדעת שאני לא מצפה ממך לקרוא כאן, רק אם בא וכמה שבא לך
השבמחקאכן יש שיפור במצבי (לפחות בקטע האקוטי של שבוע שעבר) ואני מקווה שאמשיך להשתפר.
אצלי מעולם לא היה "בלגן מורכב" ממש, הכל יחסי - את יודעת. מספיק שיש כמה שקיות במקום קופסאות מסומנות וזה כבר נחשב בלגן...אז לא, אין לי שריטות כאלה (להיפך - השריטה היא שמסודר רוב הזמן ) בגלל יש לנו OCD במשפחה, והבת שלי הפסיכולוגית משתמשת בזה כתירוץ מדוע אצלה כל הזמן מבולגן ברמות , כאילו כדי למנוע את זה מלהתפתח אצל הילדים (הגדול מראה סימנים.....)