באנגלית אומרים every cloud has a silver lining....שזה נשמע כל כך רומנטי...
ובשפה ה"סאטית" באמת לכל מצב יש כמה זוויות שניתן להסתכל עליו, אין רק דרך אחת.
העוזרת שלי חולה - היא לא הגיעה בשבוע שעבר ועכשיו הודיעה שגם השבוע היא לא תגיע.
בשבוע הבא אנחנו כבר בחו"ל...
זה אומר שבכל אפריל היא לא תגיע.
מצד אחד - באסה. ואצטרך לנקות מעבר למה שאני ממילא עוברת ברגיל....
מצד שני - אני חוסכת חודש שלם של משכורת 😜
החיילת שלנו היתה אמורה לישון כאן היום, והודיעה שזה לא מסתדר לה. היא תבוא כבר ביום ששי.
מצד אחד - באסה. חשוב לי שהיא תרגיש שזה בית, שיש לאן ואל מי לבוא כשהיא יוצאת מהבסיס.
מצד שני - נחמד לי שיש לה אופציות אחרות (בית החייל, החבר...) והיא מגיעה רק כשבאמת בא לה.
כידוע יש לי תקלה בבלוג בישרא שלא מאפשרת לי לקבל את המסך של "קטעים קודמים".
מצד אחד - באסה. אין לי גישה לטיוטות שכבר כתבתי ואין לי מה לכתוב ולשמור טיוטות עד שזה ייפתר.
מצד שני - זה הביא אותי להתכתבות עם מאריאט, שמנסה לעזור (שלחתי לה צילומי מסכים טכניים שהיא ביקשה ממני), זה הביא אותי לנסות לפתוח בלוג באתר בלוגים חדש ולמדתי המון דברים חדשים תוך כדי ההתנסות הזאת.
מהתגובות הבנתי שמצד אחד אתם, קוראיי היקרים, מעדיפים שאשאר שם, אבל מצד שני רבים מכם הצהרתם, שתמשיכו לקרוא אצלי, גם אם אעבור לאתר אחר - ובכך חיממתם את לבי פעמיים, וחלקכם כבר נרשמו שם כמנויים ☺
וגם אם אמשיך לכתוב בישרא, האתר החדש יכול לשמש לטיוטות (ששם הן נשמרות אוטומטיות עד כמה שהבנתי, עד שאני לוחצת על "פרסום").
עדיין לא התקשרו אלי שתי המתאמנות החדשות שהיפנו אלי.
מצד אחד - מאכזב, כמובן, יש כבר ציפיה להתחיל עם מתאמנות חדשות.
מצד שני - ממילא אני נוסעת בשבוע הבא לחו"ל ועדיף להתחיל אימון שיהיה ברצף....ואולי גם הן חושבות שעוד מעט פסח ועדיף להתקשר אחרי....
בקיצור - אם אשב מספיק זמן אני בטוחה שאמצא עוד כמה וכמה נקודות כאלה, וכמעט לכל אחת מהן אוכל להתאים לקוץ את האליה שלה...
מי אמר פוליאנה ולא קיבל?
בזמן הקריאה אמרתי לעצמי שכשאגיע לסוף הפוסט אכתוב שם משהו על פוליאנה, ואז הגעתי לסוף וראיתי שאת בעצמך כתבת עליה, אז לא נשאר לי מה להגיד :)
השבמחקגם אני רוצה לברוח לחו"ל בפסח
השבמחקובקשר לישראבלוג, אין לי את הבעיה שאת מדווחת עליה אבל משום מה אני לא מקבלת הודעות במייל על תשובות לתגובות שלי,
האתר המסכן הזה מתפורר לאט לאט, נורא חבל
סילבר ליינינג בעברית זה לצבוע בורוד, לא? זו לפחות הבחירה של התרגום לעברית של <a target=_blank href="https://www.youtube.com/watch?v=C_i2QjW863Y">הקטע הזה, (וסליחה אם כבר ראית אותו בלינקים שהוספתי לפוסט שלי הבוקר. נתקלתי בו לא מזמן והוא חמוד מאוד בעיני). אבל זה באמת נכון: לכל מצב יש חצי כוס מלאה שמשלימה את חצי הכוס הריקה. וזו שאלה של גישה, מה בוחרים להדגיש ולראות. ורק ליישם את זה בעצמי: התקלה שלא אפשרה לי להעלות תמונות הסתדרה לי :) לא יודעת מה זה היה, כי זה קרה לי רק במחשב בבית ולא באוניברסיטה. ועכשיו המצב חזר לקדמותו. מאוד מקווה שתמשיכי כאן, למרות שלכאורה מה אכפת לי ואני כמובן אמשיך ללוות אותך בכל מקום. אבל ראיתי מה קורה עם בלוגרים שעזבו לפלטפורמות אחרות. לא עם כולם זה נשאר אותו דבר. יש משהו בבמה שמשפיע גם על התוכן.
השבמחקהתזמון של הפוסט הזה לא יכול להיות טוב יותר בשבילי. הוא תפס אותי עצובה ועגומה, כואבת על משהו שאי אפשר לשנות, ודרבן אותי לנסות גם.
השבמחקאיכשהו זה באמת מעודד. מפתיע, כי אני זוכרת במעורפל את דמותה של פוליאנה ככזו שמאוד לא אהבתי כשקראתי את הספר כילדה. היה בה משהו מרגיז, לא?
אשמח אם הבעיה של הטיוטות תיפתר (היא קיימת גם אצלי) וכמובן, שתמשיכי לכתוב כאן. איכשהו האתרים האחרים לא נוחים לי כמו זה, מבחינת התגובות והאופן בו הדברים מסודרים. ואולי זה כי כבר התרגלנו.
מה שכן, אני שמה לב שבימים האחרונים האתר קצת איטי. אולי זה רק אצלי?
חחחח יפה
השבמחקפשוט גנבתי לך את פוליאנה......
יש כאן עוד מישהי שסיפרה לי שיש לה את אותה הבעייה שיש לי...זה לא נורא קריטי כי זה בעיקר כדי להגיע לפוסטים שעדיין בטיוטות (לשאר הקטעים הקודמים אני יכולה להגיע בדרכים אחרות, דרך הרשימות וכו) - אז אפשר לכתוב את הטיוטה בוורד (או באתר החדש) וכשאני מוכנה לפרסם לכתוב ומייד לפרסם. אבל יש כאן עוד מגבלות שעם הזמן....מתחילות להערם. הבטיחו שיעשו משהו עם ישרא, זה התמסמס לו...בינתיים אני אכתוב במקביל כאן ושם.
השבמחקלברוח לחו"ל בפסח....אנחנו עושים זאת פעם בכמה שנים, זה ממש נהדר
טוב, אז קודם כל תודה !!!! על הקטע הזה, מקסים! לא ראיתי אותו הבוקר. לא הייתי מתרגמת את silver lining דווקא כ"לצבוע בוורוד" כי הענן השחור הכבד עדיין נשאר שחור וכבד, רק יש לו שוליים כסופים, כלומר יש משהו טוב בכל דבר רע. הביטוי אליה וקוץ בה הוא ההיפך - בכל אליה (משהו טוב) עלול להתגלות קוץ (משהו רע). לא משנה. יש בישרא תקלות שונות, ויש גם תכונות שאינן תקלות שלא ממש נוח איתן, אבל אני בדרך כלל זרמתי עם כל מה שיש....לא יודעת מה גרם לי להחליט לנסות פלטפורמה חדשה. בינתיים אני גם כאן, וגם שם. וזה נכון שיש אנשים שיהיה קשה להם לעבור איתי לשם...וגם את זה אני מביאה בחשבון
השבמחקשמחה שבאתי לך בזמן טוב, ג’יין. אני חושבת שאני יודעת מה לא אהבת בפוליאנה. היא תמיד ראתה את הטוב ואת החיובי גם באנשים ובמצבים הכי קשים ומעצבנים, ולא תמיד זה מה שאנחנו זקוקים לו כשקשה לנו. לפעמים העזרה הכי טובה היא שמישהו מקשיב לנו, רואה אותנו, אולי מבין אותנו כי עבר משהו דומה...(כמו "עצבות" ב"הקול בראש", אם ראית את הסרט, ואם לא: מומלץ!). והכי מעצבן היה כשהיא נפלה מהעץ ונשארה משותקת, פתאום היא כבר לא ראתה משהו טוב בסיטואציה, ואחרים ניסו לשכנע אותה לשווא. אז היתה גם צביעות... אבל כן בהחלט ביום יום אני מוצאת שאין כל כך בעייה לראות משהו טוב בכל דבר רע. השלב הבא שהייתי רוצה להגיע אליו הוא שבכלל לא יהיה טוב ורע מבחינתי. יהיה מה שיהיה, ואגיב כמו שארצה להגיב. משהו בודהיסטי שכזה אגב כתבת למאריאט לגבי התקלה שלך?
השבמחקיש מספיק פוליאנה לכולם :)
השבמחקאולי כבר ניסית אבל מציעה לנסות לעבוד עם דפדפן אחר. אני נטשתי את האקספלורר אחרי שנים בגלל שגם היו לי בעיות בישראבלוג וגיליתי שעם דפדפן אחר הן נעלמו.
השבמחקממקומי כ"זבוב על הקיר" אעיר רק שאני מעדיפה שתשארי כאן. כי אני לא מנויה וספק אם במקום אחר אגיע בכלל לפוסטים. מסכימה שיש משהו בבמה הזו, למרות מגרעותיה, שהופך דווקא אותה למשהו אחר- מעין קהילה שלא נראה לי שקיימת במקומות אחרים. אמנם אין לי בלוג ( היה לי בלוג כאן בישרא לפני יותר מעשר שנים) אבל הקשיים הטכניים קיימים גם למגיבים לפעמים.
השבמחקלמרות שאין לי בלוג ישרא הוא כן חלק מהחיים שלי. מדי פעם משתעשעת ברעיון לפתוח שוב בלוג. לא נראה לי שיקרה בקרוב, אבל אם כן זה יהיה כאן.
ואותך אני מאוד נהנית לקרוא, למרות שמגיבה לעתים רחוקות.
מסתבר שכן 😇
השבמחקשנים שאני עובדת עם כרום, וכשהתקלה החלה ניסית לבדוק אם היא חוזרת גם בדפדפנים אחרים.. בכל זאת אשת מחשבים לשעבר 😉... אבל כתבתי למאריאט והיא בטוב ליבה ענתה שזה בטיפול
השבמחקאת לגמרי צודקת, פרי, שיש כאן סוג של קהילה שמהרגע הראשון חיבקה ועודדה ולכן העדיפות הראשונה שלי היא כאן. מאריאט אמרה שהיא מטפלת בתקלה, אני מניחה שזה עניין של ימים ספורים. אני באמת שמחה בכל פעם שאת מבקרת כאן. ועכשיו אני מבינה שאת מגיעה מהעמוד הראשי. פוסטים חמים או עודכנו לאחרונה... משהו כזה? העמוד הזה כל כך משובש ולא מתוחזק כמעט שאני כמעט לא נכנסת אליו. עצוב. קיויתי שנשדרג את ישרא, הייתי מוכנה לתרום כשדיברו על גיוס כספים.. אבל לא קורה כלום... בינתיים אני מפרסמת כפול... מחבקת אותך על עצם הקריאה אצלי
השבמחקאין לי הרבה זכות ציוץ, מהיותי חסר בלוג. כל מיני קשרים בין הבלוגים ובין הבלוגרים פוסחים עלי. אני לא נרשם, לא מקבל מיילים, לא נכנס דרך הפוסטים החמים. בקיצור: סוציומט.
השבמחקיחד עם זאת, יש משהו נחמד בישראבלוג. למרות הקרטוע, למרות מגבלת התווים.
למרות שאני קורא ומגיב גם בפלטפורמות אחרות - הרי מעניין אותי לקרוא את הבנאדם שכותב, בלי קשר לפלטפורמה הנושאת אותו - אני חייב להודות שישראבלוג עדיין הכי נחמד לי. לכל פלטפורמה אחרת יש תכונות מעצבנות משל עצמה. נגיד, אצל "אבו אלמוג" - כל שירשור של תגובה נוספת מוצא עצמו במקום צר יותר - ואם ממשיכים מספיק בשרשורים, בסוף מתקבל טור של אותיות אנכיות... בלתי קריא לחלוטין.
בכל מקרה, אבוא לבקר גם אם תעברי דירה.
ראשית תודה מכל הלב ❤ (אין לב באייקונים של ישראבלוג, מעניין אותי אם אתה מצליח לראות את הלב שהוספתי מהמקלדת הוירטואלית במחשב שלי )
השבמחקאני לא קוראת אצל אבו אלמוג אבל שמעתי כבר על התופעה הזאת של השרשורים - ונדמה לי שדווקא בבלוגספוט/בלוגר (היכן שפתחתי את הבלוג הכפיל שלי) או שאולי בדיסקוס (שזה מנגנון התגובות שהוספתי שם) באיזשהו שלב השרשור מפסיק להצטמצם ונשאר ברוחב קריא ואנושי. גם אפשרתי שם להגיב כאורח (בלי להרשם לשום דבר), אמנם הוא מבקש שם וכתובת מייל אבל לא בודק שזה משהו קיים או חוקי.
עכשיו מסקרן אותי - אם אתה לא מנוי ולא נכנס דרך הפוסטים החמים...איך אתה יודע שכתבתי פוסט חדש? או שבאקראי אתה נכנס ישירות אלי מידי פעם ובודק מה כתבתי בזמן האחרון?😕
1. כן, אני רואה את הלב.
השבמחק2. אני רואה גם את הציור שהוספת בתגובה הראשונה , את זה 😇 , אלא שבמחשב אני רואה את זה בשחור לבן - ובטאבלט (אייפד) אני רואה את זה בצבע וכציור מלא יותר. אגב, את הלב אני רואה במחשב בצורת לב שחור מלא (הטאבלט לא לידי - אז אינני יודע איך רואים בו).
4. הדרך היחידה שאני מגיב היא כאורח, ללא שום הזדהות או סיסמאות או משהו בסגנון. אין את האופציה הזו? - לא מגיב.
5. הבלוגים המעניינים אותי נמצאים במועדפים במחשב שלי. אני נכנס ידנית ובודק אם מישהו כתב משהו חדש. יותר מסורבל, יותר "עבודה" - אבל אני מעדיף כך.
תודה על המשוב. את המקלדת הוירטואלית הזאת יישמתי כדי שבמחשב יהיו לי אימוטיקונים נוספים על אלה של ישרא, אבל באמת הם נראים שונה במחשב, בטלפון או בטאבלט. לא נורא. לגבי ההזדהות בדיסקוס כאורח. אתה מכניס שם כלשהו כמו שאתה עושה כאן בלי סיסמא או הזדהות, אלא שיש גם דרישה לכתובת מייל (אפשר להכניס a@a.com סתמי, זה לא נבדק). כמובן שזכותך המלאה לא להגיב וגם לא לקרוא
השבמחקאני תמיד כותב את הטיוטות בוורד ושומר על המחשב. רק כאשר זה מוכן - מעלה לרשת.
השבמחקלעבור מישרא? אחלה רעיון. אין לי מושג מה עדיין מחזיק אותי כאן.
אני יודעת מה מחזיק אותי כאן, יש כאן בכל זאת קהילה שאת חלק מאנשיה אני מחשיבה לחברים, למרות שהם וירטואליים. וגם - הרבה הרבה יותר פשוט וידידותי כאן להגיב ולנהל שיחות מאשר כל האתרים שבדקתי עד עכשיו. מעבר לזה....האתר די מתפורר, די מיושן, מוגבל....לא מנוהל (ואני מבקשת מראש סליחה ממי שכן עדיין נושאת בעול, אבל היא לבד ואין לה ממש כלים או תקציב)
השבמחקאכן קהילתיות זה צד חזק באתר. כנראה אותה הסיבה שאני נשאר. בארץ עד כמה שאני יודע יש שניים. ישרא ותפוז. תפוז נראה ומתנהג כמו נער מתבגר וישרא כפי שאמרת בתהליך גסיסה. את מכירה עוד פלטפורמה קהילתית? וורדפרס מעולה, אך שם זה שונה.
השבמחקכל מי שכותב בוורדפרס (שאני מכירה) מתלונן שזה קצת מסובך, ושגם מרוב שזה מתעדכן כל הזמן (בניגוד הגמור לישרא) יש שינויים וקשה לעמוד בקצב. לא ניסיתי לכתוב שם, לא יודעת אם זה נחשב לקהילה...
השבמחקאת הבלוגים הקבועים שאני קוראת מצאתי רובם ככולם דרך תגובות בבלוגים שקראתי (התחלתי עם אחת, ומשם זה התפתח) - וגם דרך אנשים שהגיבו אצלי ואז בדקתי מה הם כותבים וכן הלאה.
וורדפרס לא נחשב לקהילה כי הוא כמו בלוגספוט, רק פלטפורמה. לשניהם דרושה עקומת לימוד מסויימת, כאשר בלוגספוט יותר פשוט לרוב. יש אפשרות להשתמש בוורדפרס באתר שלהם ואז אין צורך לעדכן.
השבמחקבקיצור, מבחינה טכנית ישראבלוג נשאר בשנת 2007 בערך. מבחינת הקהילה - אין עליו :-)
חיבוק גדול לפוליאנה היקרה שלי!
השבמחקחיבוק ענק בחזרה, כיף שאת פה
השבמחקדווקא נראה לי רעיון לא רע לברוח לחו"ל בפסח
השבמחקלמרות שאני אוהבת את המפגשים המשפחתיים
השנה מבחינתי זה יוצא מעיק
מעניין למה יש אצלך תקלה כזאת מוזר, אבל נפלאות הן דרכי ישראבלוג
לי הייתה בעיה לקבל תגובות מבלוגים מישרא לתיבה שלי בYAHOO אז פתחתי תיבה חדשה בGMAIL בשביל הבלוג
יותר קל לי לקרוא בישראבלוג, יותר נוח לי, וזה עניין של הרגל
וכייף לי שאת פה
מידי כמה שנים אנחנו בורחים בחגים (גם בחגי תשרי). אם זה היה תלוי ב-T נראה לי שהיינו עושים את זה יותר, אבל בתי והנכדים מתבאסים כשאנחנו נוסעים (לא איתם ) אז אנחנו משתדלים להיות כאן בכל זאת לפחות לליל הסדר ולראש השנה. אני אוהבת את ליל הסדר ואנחנו תמיד עושים כאן שמח, אבל T ממש לא אוהב את זה - נראה לי מאז שהוריו נפטרו - אז אני מתחשבת גם בו. התקלה בישרא קורית לעוד אנשים - מישהי כאן כתבה לי שגם לה זה קורה (לא זוכרת כרגע מי). מאריאט מטפלת....נראה מתי זה ייפתר.
השבמחק