חלפה לה לה חצי שנה מאז שעזבתי את מקום העבודה שלי.
בתי חזרה לעבוד, מסתדרת יפה עם הילדים וגם התינוק כבר הולך לגן (חוץ מכאשר הוא חולה ואז אני כמובן עדיין מתגייסת לסייע בעת הצורך).
אני שוב קופצת אליהם בשביל הכיף בעיקר, שלהם ושלי.
קוראת סיפור, משחקת משחק, לוקחת לגן שעשועים. כיף גדול.
נראה שהתגברתי על השפעת שהפילה אותי פעמיים בחודש האחרון.
אני מוכנה לשלב הבא.
בא לי ללמוד משהו.
חשבתי למצוא לי סדנת כתיבה יוצרת. אחת מכם המליצה לי על נורית זרחי אבל לא מצאתי היכן היא מלמדת והיא לא עונה למייל ששלחתי לה.
חברה שלי עשתה פעם סדנא של אשכול נבו.
בודקת.
מחפשת.
חושבת גם ללכת ללמוד אימון.
"אימון למה?" בעלי שאל, וזה מעניין שעוד אנשים הגיבו באותו אופן. כי יש אימון עסקי, ויש תזונתי, ויש לספורט......
אני עברתי אימון כאשר עדיין עבדתי, באותו השלב שהתחלתי להרגיש שאו טו טו מתחיל לי "משבר עבודה" נוסף, זה בא לי בדיוק בזמן.
אהבתי לגלות את השיטה (של בית הספר אימושיין) ואת יישומה על ידי אותה מאמנת.
זה דיבר אלי. עבד אצלי.
אני חושבת ללמוד את זה בלי להחליט מראש אם גם אנסה לעסוק בזה. לאמן אנשים.
לא מחפשת כרגע פרנסה. רק עניין ואתגר.
"לא מבין בזה כלום" בעלי אמר.
אוקיי, אבל גם אם הייתי אומרת שאני מתעניינת ללמוד אסטרו-פיסיקה או אפילו פסיכולוגיה אתה לא מבין בזה. אז למה סתם להגיב ככה?
קצת הוציא לי את הרוח מהמפרשים. החזיר אותי אחורה לתקופות אחרות...
לשם שינוי אמרתי לו. הוצאת לי את הרוח מהמפרשים. למה להגיב ככה? למה לא לומר "יופי, בכיף - שמח שאת מתעניינת בלימודים"...
"צודקת, לא יודע למה הגבתי ככה".
הרי גם לא הבנת כאשר הלכתי ללמוד הילינג ותקשור ואסטרולוגיה. אבל הבאתי את זה לעולם שלנו והפנמת את זה כל כך יפה.
ברור שגם כאשר למדתי ואחרי כן עסקתי בעיסוי, ורפלקסולוגיה ורייקי - הרווחת מזה. התאמנתי על כל המשפחה.
טוב, די. לא מעניין כרגע. בקיצור, זאת אופציה.
ממש ללכת לאוניברסיטה ולעשות תואר....לא נראה לי בשלב זה. אם כבר - אולי הייתי מנסה ללמוד בלשנות.
מאד מעניין אותי בלשנות. לפחות נדמה לי שמעניין אותי. כמו שבעלי אמר - לא ממש מבינה בזה, אבל נדמה לי שזה מעניין אותי.
בקיצור....מוכנה לשלב הבא
בהצלחה למצוא אותו :)
השבמחקאת מי? את אשכול נבו?
השבמחקאני בעד בלשנות :)
השבמחקאבל שיהיה בהצלחה בכל מה שתבחרי.
אני הלכתי ללמוד עריכה לשונית, מאוד נהניתי אבל גיליתי שקשה מאוד למצוא עבודה אחרי גיל חמישים.
השבמחקאם את לומדת רק בשביל הנשמה אז לכי על זה, אם בשביל קריירה שנייה אז כדאי לחשוב על זה טוב טוב כי בארץ בני אדם אחרי גיל חמישים נחשבים כאילו הם כבר עם רגל אחת בקבר.
איכשהו היתה לי הרגשה שזו תהיה תגובתך
השבמחקתודה
אבדוק את הנושא
ידוע, ידוע.
השבמחקלא הייתי עוזבת מרצוני את מקום עבודתי לולא עשינו חשבון, בעלי ואני, והגענו למסקנה שכנראה נצליח להסתדר כבר בלי ההכנסה שלי.
הלימודים - מה שלא יהיו - הם בשביל הכיף והנשמה. אם במקרה גם ייצא לי לעסוק בזה בהמשך - אפילו בהתנדבות....רווח נקי. אבל בהחלט לא מתכננת קריירה שנייה במובן הזה.
מה היה המקצוע המקורי שלך? ...אה, בעצם יש לכם כוורות, נכון?
עלי נאמר הפתגם האידי - הרבה מלאכות ואין פרנסה.
השבמחקלמדתי בבית ספר מקצועי צילום ועסקתי במקצוע הזה בצבא וגם אחר כך. אחרי שהועזבתי מהצילום וגם לצילום רנטגן שבו עשיתי אי אז קורס לא הצלחתי לחזור הפכתי לפועלת בבית מלאכה. מעין פקידה טכנית, פחות או יותר.
כל פעם שניסיתי לעבוד בעבודות פחות מעייפות שינצלו את כשרון הכתיבה וההקלדה שלי קרה משהו שקלקל...
העבודה עם הדבורים היא בעצם של בעלי ואני רק עוזרת.
מצחיק, שאצלי קרה משהו טיפה אחר.
השבמחקתמיד הייתי יצירתית - מוסיקה, כתיבה, התעניינות בשפות ומקורן ומעל לכל תמיד הייתי "מטפלת" טבעית - גם בקטע הנפשי (תמיכה בחברות, "כותל" שיודע להקשיב) וגם בקטע הפיסי (עיסוי חובבני ומזדמן בסוף יום של טיול או מסע בצבא..) ...אבל כאשר הגיע הזימון מצה"ל לקורס תכנות, קפצתי על זה כעל הזדמנות לרכוש מקצוע ולהיות עצמאית כלכלית בגיל צעיר. זה הפך להיות כלוב של זהב, כי לא משנה מה למדתי בנוסף וגם כאשר עסקתי בזה בנוסף - שום דבר לא פרנס אותי/אותנו כמו המחשבים, ההיי-טק. אז פרנסה היתה בשפע, כל השנים, אבל סיפוק אמיתי בעבודה....לא ממש.
איזה כיף!
השבמחקזה תמיד נחמד ללמוד משהו חדש.
כשאמא שלי יצאה לפנסיה היא עברה קורס ניהול עסקים פרטיים במחשבה לפתוח צהרון אצלינו בבית(מה שלא יצא לפועל תודה לאל) ובסוף יצא שוב לשוק העבודה רק למקום רגוע יותר.. בכ"מ זאת אמא שלי, היא לא מסוגלת לנוח.
בנוגע לבעלך, יכול להיות שיש בו קצת מירמור על כך שאת חופשיה ללמוד ולהתנסות בדברים חדשים והוא לא?
אכן לא תמיד יוצא לנו לעסוק אחר כך בפועל בדברים שלמדנו.
השבמחקלגבי התגובה של בעלי - כמו שאני מכירה אותו לא נראה לי שזו הבעייה שלו. נראה לי שמקצוע עצמו - אימון - הוא משהו ערטילאי מדי או שיש לו אסוציאציות שליליות על חלק מהאנשים שעוסקים בו - ולכן קפצה לו התגובה הזאת. להיפך - אם הייתי אומרת פסיכולוגיה או רפואה הוא היה מקבל את זה באהבה, למרות שזה שנים של לימודים.... עוד משהו שצריך לדעת על בעלי - הוא כל כך ישר, שהוא ישר מגיב ואומר מה שהוא חושב בלי לסנן ובלי לחשוב אם זה יפגע או יתקבל לא טוב. יש בזה מן החיוב אבל כמובן גם מן השלילה. תמיד אפשר לראות עליו שהוא לא מרוצה....אני דווקא אוהבת את התכונה הזו, למרות שנפגעת שוב ושוב. תמיד אני יודעת איפה זה עומד אצלו....בכל מקרה הוא תומך בכל מה שאחליט לעשות....
תהני מזה שאת "לא חייבת" לעבוד , ותלמדי או תלכי לחוגים או מה שבראש שלך.
השבמחקלפעמים, כשאנחנו בתוך העבודה המטורפת אנחנו חולמים על ימים ללא עבודה. אז...באמת תהני לך. ממה שבא לך באמת.
מקנאה בך...
שבת שלום!!
תודה רבה רבה על העידוד והפרגון!
השבמחקכך בדיוק הרגשתי כאשר עבדתי בטירוף
וכך בדיוק אני מרגישה עכשיו שעיתותי בידיי...
אני למדתי די הרבה בלשנות בתואר הראשון והשני (למרות שהדוקטורט שלי לא בבלשנות) ואשמח לענות על שאלות, אם יש לך. בעיניי זה תחום מרתק! אבל אני גם יכולה בקלות לדמיין אותך עוסקת באימון... ובעצם, בכל מה שתרצי (-:
השבמחקבהצלחה!
תודה
השבמחקלולא הייתי מגיעה (במקרה לגמרי) בצבא למחשבים, הייתי לומדת בלשנות ופסיכולוגיה....היום, בשלב זה של חיי, אם אפשר היה ללמוד בלשנות נטו, בלי התואר ובלי עוד נושאי חובה מסביב....אולי הייתי נכנסת לזה. ממה שבררתי בינתיים זה מגיע עם המון דרישות מסביב או קדם.... לא נראה לי שיש לי כוחות בשביל זה.
בשלב זה ממשיכה לבדוק את הנושא של אימון....אעדכן כמובן.
הנה מצאתי משהו משותף בינינו - בלשנות - מעניין מאוד לדעתי, למרות שמעולם לא למדתי.
השבמחקלאחר קריאת התגובות מצאתי עוד משהו משותף ...תמיכה בחברות, "כותל" שיודע להקשיב, ואם יש גלגול הבא שני המקצועות בהם אבחר יהיו פסיכולוגיה ( בעיקר לילדים) ולשון, בלשנות וכיו"ב.
השבמחקאני למדתי לאחרונה חוג קצר לצילום( האהבה לצילום היתה מקודם) אבל כמובן רק כתחביב, ומאחר והפסקתי לעבוד מצאתי עבודה חלקית , יותר כעיסוק של מספר שעות ולא כפרנסה.
ובהקשר אלייך- מה שתחליטי יהיה טוב עבורך -כיף ונחמד ללמוד כשאין לחץ של חיפוש עבודה בנושא.
בלשנות נשמע מגניב ומאוד מסובך.
השבמחקאני לא יודעת באיזה איזור בארץ את גרה אבל ממש במקרה (או שלא?) דודה שלי למדה קאוצ’ינג ועכשיו היא מנחה קבוצות ומנהלת כל מיני תוכניות גישור באיזור הצפון. אם זה יכול לעזור, אני אשמח לעזור
מרתק, נכון? גם אני מעולם לא למדתי. תמיד משך אותי.
השבמחקאבל עם כל מה שחייבים ללמוד מסביב....לא יודעת אם זה כבר יקרה בגלגול הזה...
איזה קטע שהזכרתי את ה"גלגול" הזה עוד לפני שקראתי את התגובה השנייה שלך עם "הגלגול" הבא.....
השבמחקנראה לי שיש לנו כמה וכמה דברים במשותף, מה שמשך את שתינו מלכתחילה לקרוא זו אצל זו...
בהחלט כיף גדול לחפש לימודים על סמך חשק ועניין ובלי לחץ של פרנסה.
ולמרות גילי המתקדם, בגלל המומחיות הספציפית שיש לי בתחום המחשבים, נראה לי שעדיין אוכל (בטווח של השנה/שנתיים הקרובות כל עוד אני עדיין מעודכנת יחסית) גם לחזור לפרנסה אם ח"ח יהיה צורך בכך....
שבת שלום
תודה מתוקה, אני באזור השרון.
השבמחקבית הספר לאימון שאני מתעניינת בו כרגע נמצא ברמת גן.
בודקת גם כיוונים אחרים כמובן
נראה לי שתואר בבלשנות לא ממש עומד כרגע על הפרק :זה תואר שחייב להיות דו חוגי משום מה, לפחות באוניברסיטת ת"א, ולא נראה לי שיש לי כח לזה בשלב זה של חיי.....בודקת את העניין
תודה על ההצעה לעזרה
כל הכבוד!
השבמחקקודם כל שעמדת מול בעלך ואמרת את שעל ליבך....
דבר שני שאת מתפתחת כל הזמן...
הרי זה לא משנה מה תלמדי זה יגרום לך אושר... לפגוש אנשים חדשים, תכנים חדשים, דרכים חדשות....
בהצלחה בכל דרך שתבחרי...
תודה
השבמחקאכן אני הכי גאה בעצמי על זה שלא שתקתי כאשר הוא הפתיע אותי עם התגובה שלו....זה מצביע יותר מהכל על ההתפתחות שלי ושל הקשר ביננו
הוא תמיד יאמר את מה שהוא מרגיש/חושב (ואם לא יאמר - יראו עליו ממילא) וזה בד"כ מאה אחוז בסדר (תמיד יודעים איפה עומדים אצלו) אבל לפעמים יש בזה חוסר רגישות שעלול לפגוע. אני כבר הרבה פחות נפגעת ממנו, והרבה יותר ממהרת לומר לו שנפגעתי ממנו או שהוא אמר דבר פוגעני. ואני מברכת כל יום שוב על ההתקדמות שהתקשורת ביננו עשתה עם השנים. ברור לי שהוא תומך בכל מה שאבחר...
אהה אוקיי,מסתבר שלא קיבלתי עידכון על פוסטים קודמים ועכשיו כולם הגיעו
השבמחקלצערי לא יכול לקרוא עכשיו
השכן שלנו בדלת ממול נפטר ואנחנו הולכים ללוויה
באוןתו זמן שתערך לווייתו של שמוליק קראוס,צרוף מיקרים