טוב אז זה נדחה.
אמש קבלתי טלפון בהול מבתי, שנכדי הפרופסור, המכונה גם "חששני" כי הוא כה זהיר בתנועותיו ופעילויותיו, בכל זאת הצליח איכשהו ליפול מהספה על שולחן הסלון ולפתוח לעצמו את המצח.
חתני, חובש בצבא לשעבר (גם בתי היתה חובשת בצבא), חבש אותו והם רצו לנסוע למיון כדי שיתפרו לו.
בקיצור - הוזעקתי לשמור על התינוק, והם נסעו.
די מהר טיפלו לו בפצע (הדבקה, לא תפרים - פלאי הטכנולוגיה), אבל הושארו עוד כמה שעות להסתכלות - לוודא שאין לו זעזוע מוח.
הוא היה גיבור אמיתי, הקטן הזה, אבל בסוף (בזמן ההמתנה) כבר נשבר והתחיל להתבכיין שרוצה הביתה ולישון....
צודק.
הם חזרו אחרי חצות הביתה, מה שאומר שהיתה לי גם הזדמנות להאכיל (ולנשק ולמזמז ולהסניף את השמנדוב), ואז כל הלילה (כנראה בכל פעם שהתהפך מתוך שינה ונגע באזור הפצוע) הוא התעורר ובכה.
כך שלא היה להם ממש לילה.
נסעתי הביתה, נכנסתי למיטה בסביבות אחת ....ולא הצלחתי להרדם.
לא שדאגתי או משהו, פשוט "ברחה לי השינה", או אימרה פולנית כלשהי.
בסוף נרדמתי.
בקיצור - הם דואגים לו, והחליטו לדחות את עניין סוף השבוע אצל הסבתא למועד אחר - אולי בסופשבוע הבא. נראה.
האמת - התאכזבתי.
באמת ציפיתי לבלות איתו זמן איכות.
בכל אופן הם יגיעו כולם לארוחת ערב, כך שאראה אותו, ולו לשעתיים....
שבת שלום
נו העיקר שירגיש טוב
השבמחקיהיו הזדמנויות נוספות
באמת מאכזב, אבל העיקר שהוא בסדר.
השבמחקאוף... באמת היה עצוב לי לקרוא את זה...
השבמחקאבל מי יודע, אולי בפעם הבאה יהיה אפילו יותר כיף.
חג שמח
אוי... פרופסור מפוזר מתוק קטן...
השבמחקשולחת דש חם ואיחולי החלמה שלמה ומלאה.
התחפש לפצוע? :}
השבמחקשירגיש טוב כל השאר אפשר לעשות גם אח"כ.
ככה זה עם ילדים, כל תוכנית היא בסיס לשינוי.
השבמחקהמון בריאות
מה זה הדבר הזה, אתמול בתי התקשרה וסיפרה שהנכדה נפלה וקיבלה חבורה מכוערת לצד העין מפינת השולחן. אני משתדלת להרגיע ולומר שזה חלק מכאבי הגדילה, כי אין דבר כזה ילד שלא נופל או נפצע, זה כמעט מדאיג כשזה לא קורה, וגם ככה כשהם עוברים את גיל ההתבגרות בשלום צריך לומר ’ברכת הגומל’. אלא שזה אף פעם לא קורה ’לפי הזמנה’, ותמיד בזמן לא נוח. אז מעבר לצער שבביטול הבילוי המשותף (אלוהים צוחק), העיקר שלא קרה משהו רציני באמת. ושנהיה כולנו בריאים...
השבמחקשבת מצוינת!
השבמחקכן, הוא בסדר. ככה זה עם ילדים (ולא רק ילדים)
השבמחקגם לזהירים שביניהם קורים דברים...
אז סוף השבוע יחד נדחה, אבל הם היו כאן כולם אתמול בערב והוא מאד מאד שמח להיות כאן ונהנה מאד....פרט לרגעים בהם כאב לו פתאם או שראה השתקפות של עצמו ונזכר במה שיש לו על המצח.....
תודה מתוקה
השבמחקהיה כמובן גם סתם לארח אותו אתמול בערב לארוחה יחד עם הוריו ואחיו הקטן.
זה לא אותו הדבר אבל זה כיף. בעלי ואני התחפשנו (בקטנה) לכבודו וזה מאד הצחיק ושימח אותו.
קראנו סיפורים ושיחקנו יחד, בסך הכל היה ממש כיף.
ואת סוף השבוע שלנו יחד באמת נקיים במועד אחר..
תודה רבה רבה, נראה שהוא בסדר
השבמחקהם היו אצלנו בערב אתמול וחל שיפור משמעותי
והיום בתי מדווחת שהוא ממש בסדר
תודה
השבמחקחה חה , התחפש לפצוע....
השבמחקהוא התחפש <a title="טיגר פצוע" href="https://picasaweb.google.com/109073373596859129485/ENRcV#5848098870870666418">לטיגר פצוע
זה קורה הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים
השבמחקלפעמים זה נגמר בטוב - כמו הפעם, רק תפרים (אפילו לא : הדבקה) בלי זעזוע מוח. ואז מברכים על זה.
נקיים את סוף השבוע שלנו בפעם אחרת. ובינתיים הם באו איתו ועם התינוק לארוחת ערב אתמול אז בכל זאת בילינו זמן איכות יחד
תודה יקירה
השבמחקבינתיים סבבה - בתי עם חתני והנכדים באו אמש לארוחת ערב, כך שכן ביליתי קצת זמן איכות עם הפרופסור המתוק שלי
הבקר כבר הייתי בחדר כושר (פעם ראשונה מאז שהייתי חולה) - אז בינתיים זו מסתמנת אכן כשבת מצויינת
מאחלת גם לך
איזה חמודים!
השבמחקאמרו לך כבר הרבה פעמים ואני חייבת להגיד לך שוב- את סבתא חלומית ומקסימה
השבמחקהנכדה שלנו נפצעה פעם מקצה של השולחן, כשהיתה אצלנו ( בלי הוריה) ואני נבהלתי יותר מאמא שלה. גם לה שמו תפרים והכל חלף ונשכח...הספיקה ליפול עוד פעם בביתה.
השבמחקכתבתי אז פוסט :על הדאגה לילדים של הילדים שלך...זה לא פשוט בכלל, כשהאחריות היא שלך .
החלמה מהירה לילדון ושיהיה לכם כיף כפליים בביקור שלהם.
איזה לחץ כשאלה לא הילדים שלך! איזו אחריות!
השבמחקתודה על האיחולים
הפצוע השמנדובי? :)
השבמחק(סורי. אמא שלי חפרה לי על פסקול הסרט הפצוע האנגלי)
אמנם באיחור אבל איחולי החלמה לפשוש וללב המתגעגע שלך
חג שמח יקרתי ושבוע מקסים
לא, לא, הפצוע הוא הפרופסור (שמישהי כבר קראה לו כאן "הפרופסור המפוזר" אבל זה ממש לא נכון , הוא סופר זהיר)...
השבמחקתודה על האיחולים, הבנתי שאתמול הוא כבר היה במצב הרבה יותר טוב, אולי נראה אותם היום
הנה קישור <a title="טיגר פצוע" href="https://picasaweb.google.com/109073373596859129485/ENRcV#5848098870870666418">לתמונה שלו עם התחפושת והפלסטר מעל לתפרים...
רק עכשיו התפנתי לראות את התמונה.
השבמחקגם עם הצנזורה הוא נראה כל כך מתוק!
עשי טובה ותני לו חיבוק גדול גדול ונשיקה אחת ממני, אוקיי?
יש לי תחפושת ששמרתי מגיל שנתיים של המלאך. הוא התחפש לפו.
מעניין מה יקרה אם אלביש אותו לנסיכה ונפגיש בינהם ;)
תודה, האמת שהפנים שלו זה הדבר הכי מתוק (בעיקר השפתיים, אותם ירש מבתי, בעלי, חמותי...) .
השבמחקלהפגיש בין הפרופסור לבין הנסיכה - זה נשמע כמו רעיון חלומי