ביקור חצי שנתי אצל הוטרינר

פעם בחצי שנה צריכים חתוליי האהובים ללכת לוטרינר. 

הם לא אוהבים זאת, ואין לי שום דרך להסביר להם מדוע זה נחוץ.

 

לכל אחד מהם יש, כמובן, סלתול משלו - מותאם לגודל שלו. 

לא מומלץ לנייד חתולים (הם לא יוצאים לטיול כמו כלב, ולא אוהבים לצאת מתחום מגוריהם - גם אם הם מסתובבים בגינה).

החתולים שלי מעולם לא היו בחוץ (פרט לתקלה קטנה שקרתה כאשר מישהו השאיר בטעות את הדלת פתוחה והחתולה יצאה ולא ידעה

כיצד לחזור .....לילה שלם חיפשנו אותה עד שלמחרת מצאנו אותה בגינה של השכן מבועתת לחלוטין).

אבל כאשר אין ברירה וצריך להעביר אותם ממקום למקום - מומלץ לעשות זאת בתוך תיק או בקופסא המיועדת לשם כך: הסלתול. 

 

מאז שנת 1989, אז לקחנו את חתולנו הראשון (משסיימנו להתאבל על כלבתנו האהובה....)

....תמיד יש לנו חתול אחד לפחות, בדרך כלל שניים, ובתקופות מסויימות (אך לא מומלצות) גם שלושה.... ואנחנו מנוסים בעניין.

החתול הקודם שלנו (ז"ל) היה הופך לנמר עם כלבת בכל פעם שרצינו להכניס אותו לסל-תול. 

הוא היה שורט ללא הבחנה, קורע לנו את החולצה (והעור שמתחת) וגם משתין מפחד תוך כדי התהליך.

פעם הוא אפילו התקיף את הבן שלי כאשר ניסה להכניס לסלתול את החתול הבכור שלנו, שיילל וקיטר על כך.

הצעיר פשוט הגיע אל בני ונשך אותו ברגל. קשה להאמין שזה אותו חתול שבשאר הזמן רק העניק אהבה (ודרש אהבה!) מכולנו וגם מזרים מוחלטים שהגיעו לבקר בבית....

 

חתוליי הנוכחיים עדינים ורגועים הם, ואין לי בעייה מיוחדת להכניס אותם ל"סלתול" כדי לקחת אותם לחיסון.

פעם בשנה כל אחד מהם מקבל חיסון (משולש או מרובע או משושה - כמו בטיפת חלב), ופעמיים בשנה הם מקבלים program,

שזה חומר שגורם לדם שלהם לעקר פרעושים, במקרה שנטפלו אליהם ועקצו אותם. כך, גם אם מגיע פרעוש לביתנו - תוך מחזור חיים אחד (בו איננו מצליח להטיל ביצים ולהתרבות) שאורך כחודש/חודש וחצי שוב אין זכר לפרעושים בביתנו ועל חתולינו.

לכן את הטיול חצי שנתי הזה עושים תמיד שניהם יחד.

הכנסתי כל אחד מהם לסל-תול שלו, והחתולה הביעה בלחש את מחאתה העדינה. מיאו קטן ומתוק, אחד וזהו.

החתול לא הגיב כלל בהתחלה, אבל באיזשהו שלב באמצע הדרך, נמאס לו.

הוא התחיל לילל באותו ווליום שבו הוא מקטר כאשר הוא נעמד מתחת לברז המטבח או האמבטיה והברז לא מבין את הרמז ולא מתחיל לטפטף מים מעצמו.

(את העניין הזה של לשתות מים ישר מהברז הוא למד מהחתול הקודם, ז"ל, שהיה סכרתי והיה מכור למים. 

גם החתולה אוהבת לשתות מהברז, למרות שזה לקח שנה שלמה עד שהביעה התעניינות לראשונה בפעילות הזאת. 

כאשר בנינו את הבית אמרתי לבעלי שכדאי לנו להתקין לפחות ברז אחד עם עינית, כמו בשירותים ציבוריים, כדי שישתו מתי שהם

רוצים ולא יבלבלו לנו את המוח - אבל איכשהו זה לא קרה. עדיין.

אז צריך לפתוח את הברז כשהם מבקשים לשתות, ולזכור לסגור תוך דקה כי...חבל על כל טיפה. )

 

הגענו לוטרינר, ושם כרגיל התפעלו מהיפיופים שלי (ואני כמובן מאד אובייקטיבית). 

גם כאן אין שום דמיון בין ההתנהגות שלהם לבין ההתנהגות של חתוליי הקודמים.

וטרינרים אוטומטית מציתים פחד וכעס אצל רוב החתולים, ותמיד נדרשות לפחות 4 ידיים כדי להחזיק חתול בזמן שבודקים אותו,

ובוודאי בזמן שמחסנים אותו.

לא השניים המתוקים שלי - הם חוששים קצת וצריך "לנער" בעדינות את הסל-תול על מנת "לשפוך" אותם אל שולחן הטיפולים, אבל מספיק שאני מלטפת להם את הראש בזמן הבדיקה, ותוך דקה הכל נגמר - ואפילו ללא "מיאו" אחד קטן וסמלי.

 

למי שתהה, התענוג החצי שנתי הזה עלה לי 1500 ש"ח. כל זריקת program עולה 400 ש"ח, פלוס החיסון....

המזון שלהם עולה לי פחות (משהו כמו 100 ש"ח לחודש, אפילו פחות).

במקום ארגז צרכים קונבנציונלי עם חול שצריך לנקות כל יום ולהחליף פעם בחודש (ואני כמובן נהגתי להחליף חול פעם בשבוע....), רכשנו 

 cat genie  

 שמרגיש לחתולים כמו ארגז עם חול, אבל מתפקד כמו שירותים, 

 עם חול "שטיף" (washable) רב פעמי ותמיסת חיטוי . 

המכשיר גורס לעיסה נוזלית את הפסולת המוצקה, שוטף את הארגז כולו ומוריד לביוב , מחטא ומייבש את הכל וחוסך לנו את ההתעסקות.

ניתן לתכנת אותו לכמה מחזורי ניקיון ביום שרוצים, באילו שעות שרוצים, לפי מספר החתולים (יש גם אפשרות לניקוי אוטומטי בכל פעם אחרי שחתול ביקר בשירותים, כן למכשיר יש עינית והוא "יודע" מתי ביקר אצלו חתול...). 

פעם בשלושה חודשים עושים מחזור ניקיון יסודי עם תמיסה מיוחדת, לניקוי עמוק יותר והמסת אבנית, ומדי פעם מוסיפים קצת חול חדש להשלמת הגרגירים שנדבקו לפסולת המוצקה ו"ירדו עם המים". 

החלתולים שלנו התרגלו לזה מהרגע הראשון, וכולם מרוצים.

התענוג הזה אמנם לא זול, אבל כאשר חישבנו את כמות החול שהיינו צריכים לקנות כל חודש, שלא לדבר על העבודה הפיסית שנחסכה מאיתנו (מאיתנו? בואו נדבר גלויות: ממני!), אז זה השתלם!

 

איך הגעתי לזה.......? אה, כן - מהביקור (הלא זול) אצל הוטרינר.

גם בדרך חזרה הביתה הקפיד החתול להודיע לי על חוסר שביעות רצונו, בעיקר ברמזורים. ניסיתי לשיר להם, מה שעובד מצויין על הנכדים כאשר אין להם מצברוח, אבל משום מה זה לא השפיע עליו....

בסופו של דבר הגענו הביתה. כל הסיפור כולו מרגע הכניסה לסל-תול ועד ששחררתי אותם אחר כבוד ברחבי הבית בחזרה לקח בדיוק שעה. 

נסו להסביר להם - מהן שעתיים לא נעימות בשנה לעומת הבריאות שלכם?????? אבל אין עם מי לדבר

תוך דקות הם כבשו מחדש את פינות הבית האהובות עליהם, ואפילו התכרבלו להם יחד בסלון .......

 

עד לפעם הבאה.....