הבלוג הזה אינו הראשון שאני מנסה לכתוב, אבל הוא הראשון שאני באמת מצליחה להתמיד בו.
לפני כשש שנים התחלתי בלוג, באתר אחר, ולאחרונה חזרתי אליו כדי להיזכר מה עבר עלי אז, על מה כתבתי, ולנסות להבין איפה אני היום ביחס לתקופה ההיא.
נתקלתי בסיפור הזה, הזוי אך אמיתי לחלוטין, והתחשק לי להביא אותו לכאן, ללא עריכה, אבל מחולק לכמה חלקים - כי הוא ארוך במקצת.
התקופה היא חורף 2007-2008
מעניין יהיה לראות אחרי כן - איפה אני היום ביחס למה שעבר עלי אז....
מזכיר לי את הסיפור של "רחוב אחר" - חלק א'
מזכיר לי את הסיפור של "רחוב אחר" - חלק ב'
מזכיר לי את הסיפור של "רחוב
אחר" - חלק ג'
יחסים שואבי אנרגיה....מבט לאחור
קריאה נעימה 
קראתי את כל הפוסטים,לא הבנתי בהתחלה למה קיבלתי כל כך הרבה עידככונים,עכשיו אני מבין שבמקום לכתוב אחד ארוך,פיצלת אותם,אוקיי
השבמחקרק רוצה לומר שלשמחתי אין אנשים כמו ר’ בחיים שלי
יכול להיות בהחלט שהיו,אני לא זוכר בשלוף אבל אני יכול לומר שהפסקתי מזמן להתץנצל שאני "לא בקשר" ואין אצלי "אנחנו צריכים להפגש מתישהוא"
נוח לי במקום שאני נמצא בו,טוב לי צורת הקשר עם האנשים ואין לי בעיה לא לפגוש מישהו שנחשב חבר ולא בא לי לראות אותו,באמת
אצלי אישית זה כולל בני משפחה
אני לא מאשר אוטומטיתית משפחה כחברים בפייסבוק למשל
כי גיסתי,זו הנשואה לאח של אישתי לא מענינת אותי ולכןם אין לי עניין להיות חבר איתה בפייסבוק
בארועים משפחתיים אין לי ברירה אבל בארועים שתלויים בי? איך אומרים,למה מי מת?
כמו שאת אומרת באחד הפוסטים בהמשך,אני יוצר את המציאות של עצמי
וטוב שאת עושה ככה
תודה טליק
השבמחק