בני בארץ כבר מיום רביעי.
מרגע שנחת הוא מנסה להיפגש עם אחותו, לראות את אחייניו - ולא הולך לו.
משהו עובר על הילדה הזאת....
נכון, היא לא הרגישה טוב...אבל הוא הציע לעבור אצלה - כמה וכמה פעמים... לא להטריח אותה להגיע אליו...
והיום היא מרגישה מצוין.
העיקר היא באה אלי בטענות בשיחה ההיא שאנחנו לא מוכנים "לצאת מאזור הנוחות שלנו"...
ואפילו על מחר היא לא מוכנה להתחייב...
מה חושב הילד על תרגילי ההתחמקות האלה שהיא עושה לו?
להריץ אותו בכל מנהטן בחיפוש אחר קסדת האופניים המושלמת לחכמוד היא ידעה יופי.
כואב לי הלב עליו....
אבל אני לא מתערבת.....
נשמע כאילו היא כועסת עליו בגלל משהו, ויכול להיות שהוא אפילו לא מודע אליו: לא התקשר בזמן כשילדה, לא התעניין מספיק, לא יודעת. משהו מפריע לה. אבל כמו כשילדים רבים, עדיף לא להתערב. הם יפתרו את העניין ביניהם, ואם יצטרכו את עזרתך, יפנו אליך. מה שכן, קשה להיות במצב שלך. תחזיקי מעמד.
השבמחקזהו שלא נראה לי שעליו היא כועסת.
השבמחקנראה לי שהיא (ובעלה) כועסים עלי (ועל בעלי) על משהו - ואיכשהו זה יוצא על בני.......
וחבל....
טוב מאד שאת לא מתערבת.
השבמחקוגם אם היית מתערבת, מה את כבר יכולה לעשות? לשלוח אותה לחדר שלה? :)
אני מקווה שהם יצליחו להסתדר ביניהם. עם כל הצער שבדבר, זאת האחריות שלהם, לא שלך.
אולי כדאי בכל זאת שתשאלי אותה בעדינות מרובה מתי נוח לה שייפגשו ? בכל זאת הוא בא מרחוק....
השבמחקהוא כל כך נעלב מזה, וממש לא מבין מה קרה וממה זה נובע....
השבמחקהוא כל כך התגעגע אליה ואל האחיינים שלו...
זו התנהגות ממש מגעילה!
ממש לא נרדמתי אתמול בלילה במחשבות אינסופיות על מה עובר על ה"ילדה" הזאת שלא רואה אף אחד ממטר, ואיך בכל זאת לבשר לה שיש עוד אנשים בעולם הזה....
זה ממש פוגע מה שהיא עושה
השבמחקדברים מהסוג הזה הם דברים שטעם הפגיעה מהם נשאר לכל החיים
בסופו של דבר מי שיפסיד מזה יהיה רק היא ומשפחתה
כבר יעצו לך כאן לא להתערב, אבל אני, היות שאינני מחבבת ערפל, מן הסתם הייתי שואלת מה קורה.
השבמחקמצד שני, אני לא בטוחה שכדאי לקחת דוגמה ממני :)
עצוב. חבל. אני מקשרת את ההתנהלות שלה לפוסט הקודם על השיחה בינכן. היתכן כי היא חשה מופלית לעומתו? (למרות שנשמע שאת מה זה מושקעת בה ובנכדים...). אולי אפשר לדבר איתו: שיבין שהוא נקלע לקו האש שלא באשמתו, ושלא יוותר בגלל עלבונו, שיתעקש על פגישה. ואז אולי היא תזכר שהוא ישות בפני עצמה, ולא אקסטסיה של ההורים...
השבמחקממש לא ברור לי ....ונראה היה שהיא כל כך מחכה שהוא יגיע
השבמחקוגם החכמוד שואל עליו כל הזמן (הם בקשר גם בסקייפ אז הוא זוכר אותו מצוין) - השמנדוב צעיר מדי כמובן....
בכל אופן בעלי עשה טעות, לדעתי, וסימס לה הבקר שהיא לא בסדר שהיא לא ראתה את אחיה מאז שהגיע ושהוא פגוע מזה...לדעתי לא היה צריך להתערב.
הבנתי מבני שהיא התקשרה אליו כולה התנצלויות והזמינה אותו לבוא איתם לים אבל הוא כבר היה בים עם חברים. בסוף הם ייפגשו - לדעתי בעלי לא היה צריך להתערב. מה את אומרת?
נ.ב לבעלי היא לא ענתה לsms בכלל וגם לא התקשרה אלי ...נראה לי שעוד מעט אתקשר אליה...
הנטייה שלי היתה ונשארה לא להתערב.
השבמחקבעלי שונה ממני וכבר סימס לה הבקר שזה לא בסדר שאחיה הגיע ומנסה כבר כמה ימים להיפגש איתה וזה לא מצליח. לצערי הוא גם הוסיף שהבן מאד נעלב.
היא ראתה את ההודעה רק לא מזמן והתקשרה אל אחיה בפאניקה שהוא נעלב, והוא הכחיש הכל ואמר שהוא הבין שזה פשוט לא הסתדר - בקיצור בעלי יצא "חומוס" על זה שהוא התערב....
האינסטינקט שלי היה נכון....לא להתערב לא להתערב לא להתערב
גם אני קישרתי את ההתנהלות שלה לשיחה שלנו מתחילת השבוע....יכול להיות שזה נכון ויכול להיות שלא....כך או כך צדקתי בהחלטתי שלא להתערב - בעלי התערב ולדעתי זו היתה טעות.
השבמחקראי תשובתו להערה קודמת....
תשובתי...כמובן
השבמחקאם הבת שלך שייכת לטיפוסים שצריך שינערו אותם כדי שתבין שהיא פוגעת באחרים
השבמחקאז אולי כן טוב שהוא סימס לה
זה לפחות גרם לה להגיב
(גם סמס זה שונה משיחה, כי בשיחה את חייבת להגיב במקום ובסמס לא)
אבל ברור שמשהו עובר עליה
החוסר יחס לאחיה עד ש...
זה שהיא גם לא חזרה לאבא שלה (אפילו לא בסמס)
אי אפשר להיות כל כך מנותקים
קוראת את זה ומחברת את זה לנושא שעוסקת בו כעת- ציפיות.
השבמחקאת מצפה ממנה, הוא מצפה ממנה, היא מצפה ממנו, ממך....
כולם מצפים אחד מהשני להתנהג כמו שהם רוצים ונוח להם ....
זה נושא טעון...
בעלי הוא אחד האנשים הכי שקופים וישרים שאני מכירה (אם לא ה...)
השבמחקהוא לא מסוגל לשמור בבטן והוא לא מסוגל להסתיר את רגשותיו - וגם אם הוא שותק, הרי שכל הווייתו משדרת את מה שהוא מרגיש.
כך שלא היתה לו ברירה אלא לבטא את צערו וכעסו על היחס התמוה של בתי להגעתו של בני - בין אם זה היה נחוץ לה ובין אם לא.
כמו שאמרת: אולי זה מה שגרם לה להרים לאחיה טלפון ולקבוע איתו בוודאות להיום...אולי בני לא רצה שיידעו שהוא נפגע אבל ברור שראו עליו שהוא לא מבין למה היא דוחה אותו ומתעלמת ממנו - אז אולי טוב שבעלי עשה את המלאכה עבורו למרות מחאותיו.....
בכל מקרה המציאות היא שזה מה שהיה, אז כנראה זה מה שהיה צריך לקרות :)
או הו את צודקת - כל הפוסט הזה שייך לגמרי לנושא הציפיות
השבמחקאני מאד מאד מאד משתדלת לא לפתח ציפיות מאנשים - אבל יש דברים בסיסיים שכנראה לא מצליחה להשתחרר מהם.
כל האנשים סביבי מלאים בציפיות זה מזה - דווקא בני הכי פחות מכולם.
למה שלא תזמיני אותה לכוס קפה ופשוט תשאלי אותה מה קורה? בטוח עובר עליה משהו ובמצב הנוכחי יוצא שאף אחד לא משתף מצד אחד ומהצד האחר אף אחד לא רוצה "להתערב". אם אף אחד לא יעשה את הצעד הראשון, הביקור של הבן שלך יסתיים, הוא יחזור בתחושה קצת רעה ואתן תישארו עם תחושת החמצה.
השבמחקאני רואה שהפוסט נכתב כבר לפני יומיים. אני מקווה שמשהו השתפר מאז...
השבמחקאת השיחה על כוס קפה כבר עשינו ביום שני שעבר, כפי שתיארתי <a title="יום קשה" href="http://www.israblog.co.il/blogread.asp?blog=815172&blogcode=13856962">בפוסט הזה, ולכן כל מה שקרה אחר כך תמוה בעיני.
השבמחקבשיחה ההיא באמת היא הזכירה כמה פעמים את העובדה שהם עסוקים בסופשבוע וגם בימים שאחיה מגיע, והיא "תתן לנו לבלות איתו זמן איכות לבד" - ובאותו הרגע חשבתי רק על זה שהיא תופסת קצת מרחק מאיתנו - אבל לא הבאתי בחשבון שהיא תתפוס מרחק גם ממנו. הרי הוא הציע לקפוץ אליה אפילו לחצי שעה בין לבין רק לראות אותם....בכל מקרה דיברתי איתה בטלפון בשבת והיא לא הבינה על מה המהומה, והם דיברו עוד קודם ביניהם וסיכמו להיפגש אתמול וכך היה...
אז הכל הסתדר
השבמחקבגדול הכל הסתדר - לא ברור מה קורה מתחת לפני השטח.....מול בעלי בעיקר
השבמחקוגם...בין חתני לביננו.
משהו כנראה עובר ביניהם - בתי ובעלה - תקופה לא קלה, ואולי נוח לו להוציא את זה (באזניה) עלינו...לא ברור
לא נפגשנו איתו מאז אותו יום ששי שהיו אצלנו לפני שבני הגיע...אתמול פגשנו אותו לשנייה כאשר יצאנו מבתי והוא בדיוק הגיע הביתה - אבל לא דיברנו או משהו. היה נראה שיש משהו - בפנים שלו - אבל לא היה זמן או כוח להיכנס לזה...מתישהו נצטרך להתעמת גם עם זה. ובתי חייבת לדבר עם אבא שלה...
אבל בין האחים הכל בסדר!