מהסוף להתחלה - נראה לי שחליתי קצת. או שאני בהתחלה של משהו.
עוד לא ברור.
זה "יושב" לי מתחת לגרון, בקנה הנשימה העליון - כמו גוש של משהו שעומד להפוך למשהו....
אין לי מושג אם אצליח להעלים את זה כלעומת שבא, או שזה באמת יתפתח למשהו
לא מתאים לי להיות חולה! בטח לא בשבוע לפני שבני מגיע מחו"ל ובא לי לבשל ולאפות ולהכין לו את החדר וכל ההכנות הנפלאות הכרוכות בהמתנה המתוקה לבואו.....
אז נראה מה יהיה.
רוב השבוע שמרתי על נשמותק, שגם סבל (כרגיל) מדלקת אוזניים וגם כנראה חטף שפעת או משהו דומה - עם חום והמון ליחה (וקצת שיעול) ומצב רוח זיפת (יחסית לנשמותק, כמובן).
אז הגיוני שהוא היה נדיב בנגיפיו ונתן קצת לסבתא.....
כאשר ירד לו החום (ולא כאבה האוזן) הוא היה כולו מתיקות וחיוכים. אפילו אכל כרגיל (אצלי, לא כל כך אצל הוריו)...
אבל אז בכל פעם החל לדעוך.....להיות מסכן, להישפך עלי. לישון רק על הידיים....
מסכן קטן.
כל כך מרחמת עליהם כשהם חולים. ועכשיו גם מרחמת על ההורים.
ואפילו על חכמוד שאיבד טיפה מתשומת הלב הרגילה לטובת מחלתו של נשמותק....
ביום רביעי T הגדיל לעשות ונשאר איתי במקום ללכת לעבודה.
גם ככה לא היתה כמעט עבודה השבוע. רק אתמול בצהריים והיום בצהריים.
הוא עזר לי לטפל בנשמותק, עזר לי כמובן עם הארוחות וכל הלוגיסטיקה - עזר לי להרים אותו על הידיים כאשר באמצע הטיול נשמותק לא הסכים יותר לשבת באופניים/עגלה.
זה כל כך הרבה יותר קל כשיש איתך מישהו. מישהו שמבשל ומפנה ומחזיק אותו כאשר את צריכה לשירותים, למשל....
תענוג!
ואחרי הצהריים נסענו יחד לאסוף את חכמוד מהגן, וחיכינו איתם אצל בתי בבית עד שחזרה (בסביבות חמש ורבע) מהעבודה.
חכמוד כל כך שמח שגם סבא בא לקחת אותו. חגיגה אמיתית!
ברביעי בערב סוף סוף היה להם תור לרופת א.א.ג המומלצת (התור הוקדם להשבוע במקום פברואר בזכות חברה של חברה שלי..... איזה מזל כאשר יש קצת פרוטקציה...). היא היתה כל מה שהם קיוו. הסבירה, ציירה להם את המצב של פנים האוזן, נתנה להם פרוגנוזה - למה לצפות ומתי.
וכרגע המליצה על טיפול משולב - המשך הטיפול החיצוני (טיפות מי חמצן וטיפות אנטיביוטיות) וגם ניסיון באנטיביוטיקה מניעתית (ידוע שהרופאים חלוקים לשניים בסוגייה הזאת). היא אמרה שתוך חודש ניתן יהיה לראות אם זה עובד, ואם לא - יפסיקו עם זה.
ואם כן - המינון של האנטיביוטיקה המניעתית ממילא יתקזז עם המינון של האנטיביוטיקה שהוא היה מקבל בכל פעם שהוא חוטף שוב דלקת (שזה כפעם/פעמיים בחודש).
נראה שנשמותק עכשיו בידיים טובות.
ביום חמישי כבר לא היה לי כוח ובתי נשארה איתו בבית. חבל לי שהיא מפסידה ימי עבודה (ועוד עבודת התמחות!) אבל כבר הרגשתי שאני לא מסוגלת.
עשיתי מאמץ והלכתי לקאנטרי, גם שיעור פלדקרייז וגם חדר כושר - אבל כבר התחלתי להרגיש שאני עומדת לחלות.
אתמול הם באו לארוחת ערב, ולו רק כדי להתאוורר קצת מלהיות סגורים איתו בבית.
הוא וחכמוד כל כך שמחו לבוא אלינו, שזה היה שווה את הכל.
נשמותק אפילו הצליח לשחק ולאכול קצת וליהנות לפני ששוב עלה החום והתחיל להרגיש פחות טוב. מסכן קטן. נראה לנו שהוא גם מצמיח שן חדשה, בנוסף לכל. מי אמר שקל להיות תינוק?
חכמוד ביקש להישאר לישון אצלנו (וואו!) אבל הסברנו שאני לא מרגישה כל כך טוב, ושסבא הולך לעבודה בבקר, ושהוא יישן אצלנו בשבוע הבא, כאשר דוד שלו כבר יגיע ארצה.
הוא אמנם עוד לא בן שלוש (בעוד 10 ימים) אבל כמו שאני מכירה אותו, הוא יזכור את זה ויזכיר לנו..... פשוש קטן!
אז היום אני בבית. לא מתעמלת, לא יוצאת לשום מקום. קוראת סוף סוף את הפוסטים של בלוגריי הקבועים והאהובים, מגיבה, כותבת....ואולי אתחיל סוף סוף את הספר החדש של אשכול נבו ש"קניתי אך טרם הספיקותי לעיין בו".
שבת שלום ובריאות שלמה לכולנו
יתכן שנדבקת מהילד. שמרי על עצמך!
השבמחקאני מבקשת מהבן שלי וכלתי לא לשמור על הילדים כשהם חולים, כי אני כל הזמן נדבקת...
תרגישי טוב, ובאמת תני לגוף מנוחה שיהיה לו קל להתמודד ולהתגבר, ולהתעצם לקראת הבישולים והביקור.
השבמחקמחלות ילדים הן קשות, גם להם וגם להורים או לסבים. מסכנצ’יקים קטנים. ואת, שמרי על הגב!!!
אוי גם אני מתחיל לפתח משהו,אישתי הייתה חולה כל השבוע ולא הלכה לעבודה ואני אתמול בערב התחלתי להרגיש צינון וכאב גרון,בנתיים לקחתי תרופות מתאימות וזה נעצר אני מקווה שזה לא ימשיך
השבמחקשתהיי בריאה וגם הילדון שיהיה בריא
אני למודת התדבקויות, מאחר וחכמוד כבר כמעט בן 3 - מאז שהוא נולד תמיד נדבקתי ממנו (גם כשעוד עבדתי משרה מלאה וגם עזרתי לבתי אחרי הצהריים)....אבל זה לא יכול למנוע בעדי מלעזור לה.
השבמחקהיא עובדת בשתי משרות (שתי התמחויות פסיכולוגיות במקביל) וחתני קורע את התחת בעבודה ועושה המון שעות נוספות כדי לגמור איכשהו את החודש, ואני מאד מאד רוצה לעזור ולהקל היכן שאני יכולה.
הרופאה ההיא? זה נשמע כמוה :)
השבמחקאולי יספיק שרק תנוחי ותורידי הילוך לכמה ימים וזה ישתפר: הווירוסים האלה תמיד יודעים כשמנסים להתעלם מהם ולרמות אותם, וזה מעצבן אותם - אז כדאי לתת להם את הכבוד המגיע להם ולהיפטר מהם בקלות :)
רק בריאות!
תודה, בהחלט הגב הוא הכי רגיש כאן בעסק
השבמחקכאשר הוא על הידיים אני מתיישבת או אפילו חצי נשכבת....
לא מסתובבת איתו לאורך זמן על הידיים...
תודה טליק, תהיה בריא!
השבמחקלא, בסוף היא הלכה לד"ר גושן, במדיקל.
השבמחקחברה של חברה שלי הצליחה להקדים להם את התור.
תודה על ההמלצה, בכל אופן.
מסתבר שהם היו מוצפים בהמלצות (גם גיסתי נתנה להם רופא מצוין) אבל כל התורים היו לפברואר (עוד בנובמבר!), כך שזאת שהצליחה לראות אותם ראשונה (וגם מאד מאד מאד מומלצת) היא זאת שהלכו אליהם בסוף.
ואני בהחלט שומרת על עצמי היום - לא זזה מהבית, לא מתאמצת....נותנת לגוף להילחם (ומתגברת את כמות הויטמין C)
קודם כל בריאות... מליונים וגזליונים ממנה, לך וכמובן לנכדים:-) ושהכל יעבור במהרה ואז יהיה ביקור מופלא! (ושוב: את סבתא מהספרים, בחיי!!!)
השבמחקאת סבתא מופלאה, עוברת יחד עם הבת את כל תלאות גידול הילדים.
השבמחקבזמנו גם אני הייתי מבלה את רוב החורף בשיעולים וניגובי אף ורועדת מפחד הסינוסיטיס האיום.
ביום שבו גיליתי את נפלאות הפרופוליס אני פטורה מכל הצרות הללו. הוא לא כל כך טעים וקצת מנג’ס לקחת אותו כל בוקר אבל המאמץ שווה כדי לא לסבול בחורף מהתקררויות וצינונים מרגיזים.
בריאות לכולם !!
השבמחקקשה לראות את הקטנים, כשהם לא מרגישים טוב !
אני סבלתי מהיובש הנוראי בקור , בקושי תפקדתי ולא יכלתי לנסוע לבתי ( אני גם עובדת יומיים בשבוע),
ובעלי נסע ( שוב) לבת שבעלה נסע ( שוב) לחו"ל
והם גרים מאוד רחוק מאיתנו.
אמרתי מאות פעמים ואני אגיד שוב- את סבתא מדהימה!
השבמחקאני מקווה שקמת היום בסדר ואם לא, שתחלימי מהר
תודה
השבמחקנכון לאתמול "התפוצצה" האוזן השנייה (כלומר - כל מה שהצטבר ולחץ לו בפנים נשפך החוצה) והחום ירד....אבל עדיין היה מסכן נורא, השתעל נורא, וגם באמת שן צומחת וכל הזמן היד שלו באזור הזה בפה....
איזה מסכנון!
בינתיים סבתא אמפי באמת "חטפה" וה"איכס" כבר השתלט לי על הגרון (ונהייה לי קול מאד סקסי )
עדיין אין לי מושג אם בתי נאלצה שוב להישאר איתו בבית היום.....ואם כן אני אכולת רגשות אשם!!!
אני יודעת שאת בעסקי הדבש אז יש לך גישה לפרופוליס ישר מן הטבע בטח, אבל על איזה פרופוליס את ממליצה לי? לפני עשרים שנה לקחתי כדורי פרופוליס במשך זמן רב אך זה לא השפיע בכלל!
השבמחקבאסה! מזל שבעלך הצליח לנסוע לעזור, אבל חבל שאת לא יכולת.
השבמחקגם אני עכשיו, עם ההרגשה הזיפתית שלי, אכולת אשמה שאני לא נושאת בעול...
תודה מתוקה שלי! אני דווקא לא משהו, זה עלה עכשיו מאיפה שזה היה (בקנה הנשימה העליון) לגרון - אז לא יודעת אם זה נקרא שזה מחמיר או שזה בדרך החוצה....בכל אופן אני על הפנים.
השבמחקונראה לי שנשמותק (אמנם כבר כנראה בלי חום) עדיין חולה, אז באסה לי לגמרי שאני לא ממשיכה לעזור!
תשמרי על עצמך ותרגישי טוב מכל הדברים שאת מספרת את שחקן ציר מרכזי בחיים של הנכדים שלך והם צריכים "סופר סבתא" ולא סבתא חולה
השבמחקהרבה בריאות!
תודה קיימן
השבמחקמשתדלת ביומיים האחרונים לשמור על עצמי
הבנתי מהחתן שלי שהיום נשמותק מרגיש טוב יותר והם כבר שלחו אותו לגן
לא יודעת אם זה הצעד הנכון אבל עם סבתא מנוטרלת והעובדה שבימי ראשון בתי מדלגת בין שתי התמחויות (בוקר במקום עבודה אחד ואחה"צ בשני) הבנתי שלא היתה להם הרבה ברירה....מקווה שהוא יהיה בסדר ושגם אני אחלים מהר!
השבוע יש לי גם הכנות לקראת הביקור של הבן (שנוחת בחמישי בערב) אז אני חייבת להבריא מהר!
גם אני ארחתי ביום שישי את החכמוד של אחותי (סליחה על גנבת השם אבל זה כ"כ מתאים להם ) שבילה את הלילה אצל אמא שלי והגיע איתה לארוחת הערב של ערב שבת אצלנו. אויש הם כאלה מתוקים בגיל הזה. (3 במקרה שלנו)
השבמחקתרגישי טוב יקירה. אה, אגב, דלקת אוזניים כשיוצאת שן חדשה זה must אני זוכרת שגם אצל ילדי כל שן חדשה לוותה בדלקת אוזניים. ומנסיוני, כשהדלקות חוזרות על עצמן לעיתים קרובות טיפול מונע הוא פתרון מצויין.
איזה כיף לך עם החכמוד משלכם! גם חכמוד יהיה בן 3 בשבוע הבא, לא יאומן!
השבמחקאצל נשמותק דווקא האוזניים זה מה שקורה כל הזמן, ושיניים זה הרבה יותר נדיר אצלו. יש לו מבנה אוזן ספציפי מועד לפורענות (כמו שהיה לי וכמו לבת שלי) וגם אני שמחתי לשמוע שהוא יקבל טיפול מונע. נראה אם זה, בשילוב הטיפול החיצוני, יעזור באמת. אצל הבת שלי בגיל הזה , הטיפול המונע עשה את העבודה אבל גרם לה לאנמיה, כך שאני מזכירה להם להיות מודעים לעניין הזה.
אני מאד מאד מקווה לצאת מהזיפת הזה מהר, לפחות לפני שהבן מגיע בסוף השבוע....תודה על האיחולים