ישיבה שקטה

חלק מ"שיעורי הבית" שיש לי עבור הלימודים היא לשבת כל יום במשך לפחות עשר דקות במה שהמורה שלי קוראת "ישיבה שקטה".

זו בעצם מדיטציה שמתרכזת בנשימה.

לא עוצמים עיניים, לא מתרכזים במנטרה כלשהי - אלא רק בנשימה.

לא נושמים באופן מיוחד או מאולץ, אלא רק מפנים את תשומת הלב לנשימה - האם היא רדודה או עמוקה? עד היכן היא מגיעה בגוף?

האם היא מהירה או איטית. פשוט שואפים ונושפים רגיל.

ובכל פעם שמגיעה איזו מחשבה, מבינים שזו מחשבה שמסיחה את דעתנו, לא מתעצבנים או משהו , פשוט חושבים לעצמנו: הנה מחשבה שמסיחה את הדעת, ונותנים לה לעבור הלאה וחוזרים להתמקד בנשימה.

בזמן הישיבה השקטה שומעים קולות מסביב, מזהים תחושות בגוף.... עוברים לפעמים להתמקד באזורים בהם מופיעות התחושות האלה, נותנים להן תשומת לב, לפעמים עולה גם רגש כתוצאה מכך...לפעמים לא.

עשר דקות - זה כלום בעצם, לעומת כל ההתרוצצויות של היממה.

המורה שלי  אומרת שאם ניתן להאריך זאת אז מומלץ. שעה. שעתיים. שלוש.

אנשים צוחקים ואומרים לה שאין להם זמן.

ואז היא שואלת כמה זמן הם יושבים מול הטלוויזיה כל ערב, למשל.

זה לא עניין של זמן.

זה עניין של רצון וסדר עדיפויות.

עוד מטלה שיש לי לקראת הקורס הוא, כפי שכבר ציינתי, לקרוא את "ספר החיים והמתים הטיבטי" של סוגיאל רינפוצ'ה (שקבלתי בהשאלה ברוב טובה מרותי קוטלר השבוע), ו"ויפאסאנה - האמנות לחיות" שכבר קניתי והתחלתי לקרוא (אני באמצע).

ביום רביעי היה מפגש בבית הספר לאימון ושם קיבלתי עוד מטלה לשיעורי בית: לערוך רשימת נושאים לטיפול בתחום : ניירת, בריאות, סידורים בבית, מערכות יחסים וכסף.

אני מניחה שהרשימה הזו היא קדם ל"רשימת ניקיון" שנקבל עם תחילת הקורס.

נאמר לנו שישנה רשימת ניקיון בת 127 פריטים (הרשימה מתארכת עם השנים, לפי מה שהבנתי).

כחלק מתהליך ההתפתחות האישית שאנחנו נעבור בקורס לקראת ותוך כדי חינוכנו להיות מאמנים, עלינו להגיע לפחות ל-85% מרשימת הניקיון.

הבנתי שאחד הסעיפים הוא הפסקת העישון.

אז לא חייבים להפסיק לעשן כמובן, זה יכול להישאר במסגרת ה-15% שלא מבצעים.

אני מרותקת בכל פעם מחדש מהמורה הזו ומהשיטה שלה, שדרך אגב כל הזמן משתנה ומתפתחת, ומי שעשה את הקורס לפני שנה או חמש או עשר שנים קיבל קורס די שונה ממה שאני עומדת לקבל.

אז התחלתי את רשימת המטלות שלי.

בניירת אני ממש בסדר. כל כמה חודשים אני עוברת על מגירת הניירת ועושה בה סדר, מתייקת, זורקת, מתעדת מה שצריך.

בנושא בריאות אני גם כן די בסדר - אבל רשמתי לקבוע לי תור לבדיקה שיגרתית גם אצל רופא עיניים (שלא הייתי מאז ניתוח הקטרקט שלי לפני ארבע שנים) וגם אצל אף-אוזן-גרון (האוזניים..... זקוקות לניקוי כל כמה זמן). אני עוסקת באופן קבוע בפעילות גופנית וגם די מקפידה על התזונה.

אצל כירורג (בדיקת שד), רופא נשים ורופא משפחה (כולל בדיקות דם ושתן תקופתיות) אני מקפידה לבקר באופן קבוע (מינימום פעם בשנה).

לגבי הבית התחלתי להכין רשימה (כמה בעיות חשמל ואיטום חלון אחד ומושב אסלה....בקטנה) וסיפרתי עליה ל-T שמייד לקח על עצמו להתחיל לתקן או לזמן איש מקצוע שייתקן. תמיד ראיתי שהתהליכים שאני עוברת משפיעים גם עליו. אני מאד אופטימית פתאום לגבי מה שהקורס הזה יעשה למערכת היחסים שלנו. זוכרת שהיו לי חששות לא מזמן....

לגבי כסף גם המצב מתועד, מסודר וידוע, ושוב הכנתי תקציב (הוצאות מול הכנסות) כמו בקורס הקודם, ואני שקטה שאני יודעת כל מה שקורה איתנו בתחום הזה.

מערכות יחסים?

אז כאן תמיד יש על מה לעבוד, ואחרי שבקורס הקודם התרכזתי במערכת עם בתי (ודרכה גם עם חתני) היא באמת עברה ניקיון ושידרוג ומעולם לא היתה טובה וכנה ואמיתית יותר.

אז נותר לי לעבוד על יחסיי עם T , שכמה שהם נהדרים תמיד יש על מה לעבוד,

ויחסיי עם כל אחד מהורי כמובן.

נראה לי שאני כבר עמוק באווירה של הקורס אפילו שהוא טרם התחיל.

איזה כיף.