יום ראשון, 8 בפברואר 2015

חורף 2014-2015 סיכום ביניים

סתם כותבת שאלה אותי אם נרגע הלו"ז הצפוף שהיה לי לאחרונה.... וחשבתי על החודשים האחרונים והגעתי לאיזשהו סיכום ביניים.


אז מה היה לנו שם?


בתחילת דצמבר הייתי חולה. ממש חולה. וזאת למרות החיסון נגד השפעת (שמאז הבנתי שלא ממש עזר לאף אחד בעולם בעונה הזאת) ולמרות הפרופוליס הגולמי ולמרות הספירולינה (שניהם הפסקתי לקחת, דרך אגב...).


עדיין הייתי בשלהי המחלה כאשר בני וכלתי-לעתיד הגיעו ארצה.


ההכנות לחתונה היו בשיאן כאשר ארחתי כאן את בת דודתי עם בעלה והבנות.


ואז היה הבארנץ' המשפחתי הגדול, והורי הגיעו ארצה. 


ואז היתה החתונה.


ואז הורי עברו לכאן, מאחי, והם היו חולים.


ואז בני וכלתי טסו חזרה לבוסטון.


ואז הורי טסו חזרה לקליפורניה. עדיין חולים.


ואז טסנו להודו ל-9 ימים - זה היה קסום.


ואז הניתוח של T.


ועכשיו השיקום האיטי והארוך....


 


ובין לבין המשכתי לאמן, המשכתי להתאמן, סיימתי את הלימודים והתחלתי להשתתף בקבוצת מנטורינג/סופרוויז'ן אצל המאמן שלי.


 


אז לא, עדיין לא נרגע. אודיע לכם כשזה יקרה....

25 תגובות:

  1. סכום מרשים ביותר! שום רגע דל. מהמחלות לשמחות לארוחים ולטיולים.
    אבל אני מקווה שאת פנוייה לסיכומים כי T מרגיש יותר טוב?

    השבמחק
  2. לא, לצערי T על הפנים. ממש סובל. הכאב מתגבר במקום לשכוך...בעיקר בלילות. חייבת לדבר עם הרופא המנתח לבדוק אם ומה אפשר לעשות מעבר למה שאנחנו עושים...

    השבמחק
  3. צריך לבדוק אם לא נכנסה חס וחלילה דלקת לפצע של הניתוח.

    השבמחק
  4. צר לי לשמוע על T. 
    והסיכום שלך מזכיר לי את הסיבה שבשלה פתחתי פעם בלוג... לפעמים הכפיס הנסחף במים זקוק לסוג של עוגן, ולו גם עוגן מתעד כמו בלוג...

    השבמחק
  5. דיברנו עם המנתח, לפי התיאורים הוא טוען שזה נורמלי בשלב זה...יש לנו תור אצלו בשבוע הבא ואז נראה...

    השבמחק
  6. בא לי לעשות לייק על התגובה הזו של הכפיס הנסחף במים...

    השבמחק
  7. תודה. הזמן יעשה את שלו, והפיסיותרפיה...
    באמת בגלל זה פתחת את הבלוג? חשבתי שבגלל שניג’סתי לך לכתוב אחרי שנהניתי כל כך מהתגובות שלך אצלי ואצל אחרים בבלוג 😜

    השבמחק
  8. ודאי, גם . את היית זו שנתת את הדחיפה הסופית, אחרי שעמדתי מתנדנדת על המקפצה רואה את האחרים שוחים במים...

    השבמחק
  9. לו אני במקומך הייתי מת מזמן,מלחץ ,מחוסר בסבלנות או מהמולה ,אחד משלושתם:-)
    שאפו גדול לך ולt

    השבמחק
  10. ועכשיו קראתי ש ט’ עדיין סובל מכאבים,ליבי אליו,מקווה שיפחתו במהרה

    השבמחק
  11. אין ספק שלא הורדת רגל מהגז גם כשהיה לחוץ וקשה, ועדיין את נוהגת במהירות ללא בלמים...תמשיכי כך אם זה מה שעושה לך טוב. חיים מלאים במעשים הם דבר לא פשוט.

    השבמחק
  12. זה ממש לא אורח החיים שמתאים לי, נהפוך הוא. הרבה יותר מדי אינטנסיבי. מחכה לחזור לשיגרה שלי.   כאשר T יחלים... עוד כמה שבועות

    השבמחק
  13. תודה, לא באמת מתאים לי אורח החיים האינטנסיבי הזה אבל זה מה שיצא השנה. ממתינה לחזור לשיגרה שלי.  

    השבמחק
  14. היית עמוסה בטירוף, הנכדים בטח מתגעגעים לקצת זמן איכות רגוע עם סבא וסבתא.
    איחולי החלמה מהירה לט’.

    השבמחק
  15. שיקום איטי וארוך
    וכואב !
    דורש המון סבלנות
    והחיים ממשיכים לך
    לא קל , אבל את ודאי אופטימית
    חיבוק {}

    השבמחק
  16. שמת לב, הא? שהייתי עמוסה בטירוף. 
    מעניין שמצד אחד עכשיו אני הכי פחות עמוסה - כי אני רוב הזמן בבית עם T, אבל מרגיש עומס לא פחות. מתעוררת כמה פעמים בלילה ורואה אותו יושב או מתהלך, לא מצליח למצוא תנוחה ללא כאב, לא מצליח להרדם...במהלך היום בודקת מה מצבו, מה הוא צריך....עומס רגשי.
    תודה על האיחולים. הוספנו עוד טיפול פיסיותרפיה השבוע ובשבוע הבא (כך שזה 3 פעמים בשבוע) - הוא מקווה להאיץ את התהליך ככה....
    קפצתי אל הנכדים אתמול בערב לשעה קלה, בזמן לסיפור וצחצוח שיניים לפני השינה...היה עונג צרוף. 

    השבמחק
  17. כואב בעיקר. ברגע שעוצמת הכאב תשכך טיפה, ברגע שהוא יוכל לישון בלילה, ברגע שהוא יהיה צלול מספיק כדי להעסיק את עצמו במחשב או עם ספר....או אפילו יוכל לשבת עם חבר לשוחח יותר מרבע שעה בלי להתעייף....אז יהיה לו (ולי) יותר קל. ואז - ייקח כמה שייקח. הוא אולי יהיה מתוסכל עדיין אבל הזה עדיף על המצב כרגע. סבל טהור. 
    אני אופטימית (וגם הוא) כי אנחנו יודעים שלתהליך הזה יש קצב משלו ומקווים גם שיש לו סוף ידוע מראש (סימן השאלה היחיד הוא האם תהיה לו הגבלת תנועה כלשהי בגלל הנזק הרב שנגרם לגידים/רצועות - ואם כן, עד כמה)

    השבמחק
  18. וואו, איזה עומס. מקווה שאחרי שהכל יסתדר לא תקרסי בעצמך ....
    וכל הכבוד שאת ממשיכה לאמן ולהתאמן. אני מאמינה שזה מה שעוזר לשמור על השפיות במצבים כאלו. 
    חיבוק!

    השבמחק
  19. תודה חגית. גם אני מקווה. וגם אני חושבת שהעובדה שהמשכתי להתאמן, בעיקר, תרמה לי המון. בצד המאמן דווקא התפתח לי המון חוסר ביטחון בתקופה הזאת...אבל זה טבעי כי היה חסר קצת רצף. כרגע אני במצב ביניים כזה, שבקרוב ארצה להגדיל את כמות המתאמנים....אבל עוד מעט. שמצבו של T ישתפר קצת. 😘

    השבמחק
  20. את אישה מקסימה וכזאת חזקה ונאמנה. את טובה ואני מאחלת לך שתהיה לך קצת הפסקה מכל הלו״ז הזה ממש בקרוב. אני שוב אאחל לאיש החלמה מהירה!

    השבמחק
  21. תודה אהובה, החיזוקים והתמיכה מאד מאד עוזרים 

    השבמחק