T השתחרר אתמול מבית החולים עם מרשמים למשככי כאבים ומתלה לזרוע, הפניה לפרוטוקול די אינטנסיבי של פיסיותרפיה והנחיות להתנהלות היום יומית בתקופה הקרובה.
אסור להניע את היד בכלל באופן עצמאי (רק בעזרת היד השנייה בצורה פאסיבית או על ידי מישהו אחר), אסור לנהוג. מותר להתקלח, לשטוף את האזור עם מים וסבון, ויש להחליף את הפדים שעל 6 התפרים בנקודות שמהן נכנס המנתח לכתף.
T קיבל פרקוסט, פעמיים ביום, ורשות לקחת גם טיפות אופטלגין. אופטלגין הוא לוקח כבר שנים, פרקוסט לא הכרנו.
כבר אתמול בערב ראינו שהפנים שלו קצת נפוחות בחלקן התחתון, והוא גם חש נימול בעיקר בצד שמאל של הפנים.
הכאבים היו חזקים וכמובן הוא לא ישן טוב בלילה.
בבוקר התקשרתי למנתח להתייעץ גם לגבי הנפיחות וגם לגבי הכאבים.
מצד אחד הוא אמר שייתכן שהנפיחות זו תגובה למשככים, מצד שני הוא אמר שאפשר להגדיל את המינון ל-4 פעמים ביממה במקום פעמיים.

בתשע בבוקר, מיד לאחר שלקח את הפרקוסט, הוא התחיל להתנפח באזור הצוואר והפנים עוד יותר ולהשתנק.
מייד הזמנתי אמבולנס.
יותר ויותר היה לו קושי לנשום.
לקח לאמבולנס 20 דקות להגיע, ואז הגיעו שתי ניידות יחד - אמבולנס רגיל וטיפול נמרץ.
הם החליטו ביניהם שהטיפול נמרץ ייקח אותנו, וכבר בדרך הוא קיבל חמצן וגם זריקה של מורפיום נגד הכאבים - שבסולם 1-9 היו 9.
בניגוד לכל מה שאומרים כרגע בחדשות על בתי החולים, בבית חולים מאיר המיון קיבל אותנו מיד, מיד קיבלנו מיטה, מייד ניגשה אלינו מתמחה ומייד אחר כך גם רופאה בכירה, מייד הוא קיבל סטרואידים (גם בעירוי וגם בזריקה) כנוגדן לחומר אליו הגיב אלרגית.
ב-12:25 שוחררנו מהמיון כאשר הוא נושם רגיל, חלק מהנפיחות ירד ובסך הכל הוא חש הרבה יותר טוב.
המורפיום מהאמבולנס עדיין השפיעה, ולכן גם לא סבל נורא מכאבים.
קיבלנו מרשמים לתרופות חדשות נגד כאבים, והמשך טיפול אנטי אלרגי.
חזרנו הביתה ועזרתי לו להתקלח, לאכול משהו, ולמיטה.
הוא מותש
גם אני
מקווה שלא יהיו עוד בלת"מים.......
טוב שטופל מיידית !
השבמחקותקווה שירגיש טוב ואת גם תוכלי לנוח...
וואו מפחיד ,טוב שהגבתם מיידית, שירגיש טוב
השבמחקהאמת שכן, טוב שמייד אמר לי כשהתחיל להחנק וטוב שצלצלתי מייד למד"א...ומזל שלא נחנק לגמרי עד שהגיעו...
השבמחקאני באמת מותשת
אבל כל הזמן על המשמר...עדיין לא יכולה להרגע
תודה. באמת באמת מפחיד. ומזל שעדיין נשם כשהאמבולנס הגיע...
השבמחקמזעזע, מזל שהוא הגיע בזמן לבית החולים.
השבמחקהוא אלרגי לפרקוסט?
איך נותנים תרופה בלי לדעת אם האדם רגיש אליה? לא שואלים, לא בודקים? מפחיד מה שיכול לקרות מאלרגיה לתרופה ולמה להגדיל את המינון אם יש נפיחות אולי כתוצאה מאלרגיה לתרופה? משהו לא ברור לי בהתנהלות של הרופא.
השבמחקמלחיץ. טוב שהזמנת מיד אמבולנס. אני מקווה שהלילה תשנו טוב, מגיעה לכם כבר מנוחה.
השבמחקממש מזל.
השבמחקעד היום לא היה ידוע כאלרגי לכלום (פרט לעקיצות דבורים)
מהיום...פרקוסט כנראה 😔
כיון שעד היום לא היתה לו אלרגיה לכלום (פרט לעקיצות דבורים) לא נמנעו מלתת לו משכך כאבים מקובל לכאבים בדרגה זו. עכשיו נדע.
השבמחקמה שבאמת מפליא אותי זו ההתנהלות של הרופא. והאינסטינקטים שלי גם אכזבו אותי. כנראה כל כל רציתי שלא יכאב לו שהתעלמתי מהסימנים...😱
אכן מלחיץ. עדיין לא לקח את הכדורים החדשים...כי לא פגה ההשפעה של המורפיום שקיבל באמבולנס. חוששת מהדקות אחרי שייקח...בטח אשגיח עליו כל הלילה...😔
השבמחקוואו איזה סיפור!! ממש ממש מפחיד. מה נתנו לו במקום הפרקוסט?
השבמחקאיזה מלחיץ, טוב שנגמר בטוב (בערך).
השבמחקנגמר בטוב. הוא חי 😜
השבמחקפחד אמיתי. ממש פחד מוות.
השבמחקטוב שזה מאחורינו
כרגע לוקח זאלדיאר וטראמאדקס וגם לוראטידין לאלרגיה
מפחיד! וברור שאתם מותשים. איזה סיפור. מזל שנגמר ככה.
השבמחקמקווה שבזה סיימתם לתרום למרפי, ומעכשיו הכל יילך חלק.
מתי יהיה לו מותר להניע את היד?
מקווה שהלילה עבר בשלום. שולחת הרבה איחולי בריאות ורוגע. התגובה שלך אולי לכאב מיסכה את האינטואיציה, אבל ברגעי החירום של ממש עשית את הסוויץ’ וידעת בדיוק מה לעשות. עמדי על המשמר. הרבה חיבוקים.
השבמחקמקווה מאד שבזאת התחלנו את החלק הצפוי של העניין, וסיימנו עם בלת"מים!
השבמחקאתמול והלילה הוא לקח את הכדורים החדשים בשילוב עם נורופן (אמרו לו שזה טוב) וזה עוזר. זה גם מרדים אותו, כך שאמנם הוא לא ישן רצוף אבל בסך הכל הוא ישן הרבה.
אסור לו להזיז את היד עכשיו בכלל, לדעתי כ-6 שבועות (אבל לא עיינתי לעומק בפרוטוקול הפיסיותרפיה עדיין) - אבל כל הזמן הזה יהיה לו פיסיותרפיה (כבר מהיום) וגם תרגילים לעשות לבד בבית (הנעה פאסיבית בלבד בשלב זה). הבנתי מאחיו שעבר את הניתוח בשנה שעברה, שבזכות ההקפדה על הפיסיותרפיה (בעיקר בבית) השיקום היה מעל למצופה.
תודה מניפה , אכן הלילה עבר בשלום. הוא לקח פעמיים כדורים נגד הכאב (אבל מינון נמוך יותר מההתווייה...כנראה פוחד) וזה עושה את העבודה כנראה. הכדורים מרדימים אותו אז הוא כל הזמן בין שינה לערות. אני מקשיבה לנשימות......ונושמת כל הזמן בעצמי.
השבמחקהיום פיסיותרפיה ראשונה (או לפחות מפגש עם הפיסיותרפיסט - לא יודעת מה אפשר לעשות כבר 3 ימים אחרי ניתוח).
מחזיקה אצבעות
אוי התרופות!! צריך כל כך להזהר מתגובות הללוואי שלהן. צריך לקרא ביסודיות את העלון ומיד עם הופעת תגובה לא רצוייה להפסיק טיפול.
השבמחקראיתי כבר את הפוסט למעלה, אז טוב שהמצב נרגע...
אחותי פיזיותרפיסטית וממנה למדתי שחשוב מאד לעשות תנועות מיד אחרי הניתוח לפעמים למרות שיש עדיין כאבים. תנועות שמשיגים מיד לא יושגו מאוחר יותר.
השבמחקאוי ואבוי! איזה חוסר אחריות מצד הרופא שהתקשרת אליו לא לזמן אותכם מייד לבדיקה! זה מאוד מסוכן, לא משהו להמר עליו!
השבמחקמקוה שלא יקרה דבר דומה בעתיד(תזכרו את סוג הכדור ותודיעו לכל הרופאים), שמחה שעבר בשלום ושיהיה בריא.
חויה מפחידה.
קראנו את העלון באמת לפני הנטילה וגם קראנו באינטרנט, ואולי בזכות זה T היה ערני לתחושות ...באינטרנט היה כתוב שיש סיכון לקשיי נשימה בכמויות גדולות, מה שלא היה המקרה שלנו. גם כתוב שבמקרה כזה יש להפסיק לקחת....בסדר, הרגע לקחת, ברור שתפסיק לקחת, אבל בינתיים הבנאדם נחנק...
השבמחקבמיון אמרו שזו תגובה מאד נדירה לפרקוסט. ושאין בעייה לשלב פרקוסט עם אופטלגין או נורופן, למי שרגיל לקחת אותם. בקיצןר קשה היה לצפות שדבר כזה יקרה. ההערה היחידה שיש לי וזה לא רק במקרה הזה, היא שלא נכון לשחרר אדם מבית חולים עם מרשם לתרופה שמעולם לא לקח. זה קרה גם עם בני לפני שנים רבות. או שתתנו לו מה שנתתם בבי"ח או שתתנו לו לפני השחרור לקףראות איך הוא מגיב...
המנתח אסר בשום אופן להזיז את היד בכוחות עצמה כי החיבורים של הגידים עלולים להקרע. רק הנעה פאסיבית, ע"י פיסיותיסט (עכשיו הוא כבר בטיפול) או בבית בעזרת היד השניה
השבמחקלגמרי מוזרה תגובתו של הרופא, אבל גם לוקחת על עצמי שלא ניג’סתי מספיק בנושא הזה בטלפון והתרכזתי בצורך להפחית את הכאב.
השבמחקבהחלט מפחיד...
כמובן שאסור לעשות תנועות על דעת עצמו. רציתי רק לציין כמה חשוב לעשות פיזיזותרפיה מיד לאחר הנתוח.
השבמחקטוב שקראתם. טוב שהייתם מודעים וטוב שנזהרתם.
השבמחקכן, תודה. כאמור התחיל היום, ויש לו גם תרגילים לבצע בבית
השבמחקאני מאלה שקוראים את הכל. הבעייה היא שלו הלכנו לפי זה לא היינו נוטלים שום תרופה. כל כך מפחיד. ולפעמים תופעת לוואי של תרופה היא הסימפטום עבורו לוקחים אותה. הזוי
השבמחקאיזה פחד. איזה מזל שהתגובה היתה בכל זאת מהירה מספיק. מפחיד מאוד. לברך הגומל מיד. ממש.
השבמחקהאמת שהמזל אירע כאן כמה וכמה פעמים. מזל ש-T שם לב שהוא מפתח קשיי נשימה ומייד הזמנו מד"א. מזל שעד שהם הגיעו (זמן ארוך מאד לכל הדעות!) הוא לא איבד את יכולת הנשימה לחלוטין ולא איבד את ההכרה. מזל שהגיעו שיחד עם האמבולנס הגיעה גם ניידת נת"ן, ושהם החליטו לקחת אותנו למרות ש-T היה בהכרה. מזל שהפרמדיק הנהדר בניידת הבין שבנוסף לחמצן כדאי לתת ל-T מורפיום - מה שגם הקל על הכאב אבל בעיקר על הנשימה. מזל שבמיון בבי"ח מאיר לא היה עומס וקיבלו אותו מייד והבינו מייד שצריך להזריק סטרואידים....הרבה מזל. ובסוף אפילו מזל שע’ ("אשתו של T") החליט להגיע למיון למרות שאמרתי שאין צורך, אז אפילו היה לנו טרמפ הביתה :)
השבמחקמזל מזל מזל. רק בריאות. היו לך חודשיים מאוד מאוד אינטנסיביים, ועוד לא נגמרו.
השבמחקאין ספק שהמון אירועים נדחסו לחורף הזה. אשמח מאד לחזור לשיגרה שלי...
השבמחק