עשרה ימים של אנטיביוטיקה חלפו עברו להם, ולמרות שבדיקת הדם הראתה שעדיין יש זיהום, הרופא המנתח הורה ל-T לא להמשיך לקחת אנטיביוטיקה ולחכות לראות מה יקרה.
זה לקח בדיוק יומיים והגולות בבית השחי התנפחו שוב וכאבו והחום שלו עלה.... אוף!
המנתח לא ענה לטלפון וגם לא ל-sms, ומייד קבעתי תור להיום על הבוקר אצל רופא המשפחה.
הרופא הקבוע של T לא עובד היום וקיבלנו רופא אחר, דווקא מצא חן בעיני.
הוא הסביר שזה שהדלקת מתבטאת בבלוטות הלימפה לא אומר ששם היא נמצאת, אלא שם הגוף נלחם. שאחרי ניתוח ייתכן זיהום באזור הניתוח שיבוא לידי ביטוי בדם ובבלוטות הלימפה.
הוא אמר שני דברים, אחד עודד אותנו והשני הפיל אותנו לקרשים.
בצד המעודד הוא אמר (לאחר בדיקה במישוש) שלא נראה שזו בלוטת הלימפה שדלוקה אלא אולי בלוטות זיעה (כי זה ממש על פני השטח ואדום וכי הכתף עצמה לא כאובה ולא חמה או דלוקה.
בצד המפיל לקרשים הוא שאל אם הוכנסו גופים זרים לכתף, וכששמע שהוכנסו 5 עוגנים, הוא הסביר שהרבה פעמים חיידקים נכנסים עם השתל, מתרבים שם ואז מתחילים להתפשט בדם לכל הגוף. למשל סטאף (שם חיבה ליצור איום בשם סטאפילוקוקוס, שיושב באופן קבוע על העור ולא מזיק שם אבל אם חודר לגוף יכול להרוג אותנו - סוג טורף שכזה).
בדימיוני הקודח כבר ראיתי את T מובהל חזרה לחדר ניתוח שם פותחים את הכתף לנקות את הזיהום ושוב כל הסיפור מההתחלה......
הרופא הרגיע שייתכן שזה לא זה, והמשך טיפול של 10 ימים נוספים באינטיביוטיקה עשוי לרפא את הבעייה, וגם אם זה כן זה - ניתן לטפל באנטיביוטיקה חזקה יותר בהמשך (אבל אז הוא כבר יפנה אותנו בחזרה לרופא המנתח להמשך טיפול) אם יהיה צורך.
בכל מקרה אמר שאם T מתחיל להרגיש ממש רע, חום גבוה ו"ספטי" (septic) - לא להסס ולטוס למיון!
אוף.
אז כרגע אנחנו מצויידים באנטיביוטיקה לעוד 10 ימים, וטופס לבדיקת דם חוזרת בתום הטיפול.
וכל הגוף שלי זועק חרדה. סטאף. כמה אסוציאציות שם החידק הזה מעלה בי.
אבא של גיסתי שכמעט הלך מאיתנו בעיקבות ניתוח לב פתוח בו הוא חטף סטאף...וברגע האחרון הצליחו להציל אותו.
בני היקר, שבגיל 11 אחרי אמפטיגו קל (וטיפול מקומי בעור במקום טיפול אנטיביוטי אוראלי) חטף זיהום סטאף שהתלבש לו הכלייה - והוא כמעט הלך לנו. בבית החולים לא היה להם מושג איך להתחיל לאבחן אותו, ולולא חמי ז"ל (הרופא הפנימי הדיאגנוסטיקן הכי טוב בעולם!) לא היו מתחילים מייד בשני סוגי אנטיביוטיקה דרך הוריד...ועד שהיו מגיעות תוצאות בדיקות הדם כבר לא היה לנו ילד.
ואלה רק הסיפורים מסביבתי הקרובה.
אז נושמת עמוק - אומרת לעצמי שהחידק הגיב לאנטיביוטיקה קודם, גם אם זה לא הרג אותו לגמרי, ואם הסיבוב הנוכחי לא יחסל אותו, יש דברים חזקים יותר בקנה.....
ומקווה לטוב.... 
נו מה , רופאים תפקידם לכסות את עצמם מכל כיוון, אני בטוח שברגע שהרופא המנתח יראה את העניין הוא ירגיע אתכם וימשיך את הטיפול.מרגיז שזה נמשך כל כך הרבה זמן וט’סובל ואת יחד איתו
השבמחקכן זה ממש מקומם אותי שהרופא המנתח לא בחר לחשוב על ה-worst case scenario והעדיף למשוך את עניין "אולי זה ייפתר מעצמו" ואפילו היסס ואמר שלא נראה לו שזה קשור. מה לא קשור? ומי משחרר אחרי ניתוח בלי אנטיביוטיקה מונעת? אני די רותחת על ההתנהלות שלו. לא עדיף לחשוב על הגרוע מכל ולהיות מופתע לטובה אם זה לא זה במקום לגרום לסבל מתמשך ואף סכנת חיים????
השבמחקכותרת ’אוף’ לגמרי הולמת. צריך להתכונן לworst case scenario אבל לקוות לbest. תחזיקו מעמד.
השבמחקתודה מניפה. חיבוק
השבמחקלא אמורים לחטא היטב את כל אזור הניתוח לפני שחותכים בבשר החי?
השבמחקאיך זה יכול להיות שמנתחים משאירים זיהום בתוך הגוף?
ממתי בתי חולים נעשו מקומות כל כך מסוכנים? פתאום אני קולטת איזה מזל היה לי שיצאתי בשלום מכל הניתוחים שלי
ממש ממש אוף! יקירתי, רק בריאות.
השבמחקטוב שהלכתם לרופא המשפחה או המחליף שנתן אנטיביוטיקה, כי כמו שכתבת לא לוקחים סיכונים. וצריך שהיד תהיה על הדופק על כל שינוי בהתנהגות. חיבוק.
השבמחקלפי הכותרת השנתי שזה משהו שקשור ל-T.
השבמחקאת רגישה לכל כאב או בעיה שלו וטוב שכך תטפלו ואל תזניחו שזה לא יהיה יותר גרוע. בריאות והחלמה מהירה!
אני חושבת שאת צודקת בהנחה שלך שאם האנטיביוטיקה עזרה קודם, היא תמשיך לעזור. יש חיידקים עקשנים שהטיפול בהם ארוך.
השבמחקמחזיקה אצבעות שיעבור מהר ותוכלי להירגע כבר ולחזור לשגרה.
גם אותי הבהילה והרעידה הכותרת
השבמחקאבל מתפללת ומקווה ש-T יחלים בקרוב , וכנראה שצריך הרבה סבלנות!
והמשך טיפול!
מחטאים היטב ובכל זאת....זיהומים קורים וכנראה הרבה
השבמחקבאמת מזל שיצאת בשלום מכל ניתוחייך
צריך הרבה מזל
היה לי מוזר שלא שחררו את T מבי"ח אחרי הניתוח מייד עם אנטיביוטיקה ליתר ביטחון....אבל אמרתי לעצמי : מה אני מבינה?
תודה יקירה, זה בדיוק מה שאני מאחלת
השבמחקוזה כנראה הכי חשוב
ובכל פעם שאני שואלת את עצמי "אוף בשביל מה הוא היה צריך את הניתוח הזה?! לעזאזל?" אני נזכרת בהיקף הנזק ובכך שכנראה תוך 5 שנים הוא היה מאבד כליל את השימוש ביד הזאת....וחורקת שיניים ומחכה שיעבור כבר
לגמרי, אני לא מוכנה לקחת שום סיכון.
השבמחקומנסה לשים לב גם לסימנים הכי קטנים
לדוגמא : בצהריים פתאם הוא הרגיש כאילו קיבל בוקס בעין אחת.
אין לי מושג מה זה יכול להיות
הוא חושב שזה מהחוסר שינה....
אני נלחצת...
כן, היום הכל כנראה סובב סביבו, לא משנה מה אני עושה.
השבמחקתודה רבה
זאת גם היתה ההנחה של רופא המשפחה, שאמר שאם ראינו הטבה, למרות שזה לא חוסל, כנראה שזה השפיע. והוא גם אמר (מה שהרגיע אותי קצת) שאם זה סטאף באמת, אז הוא אכן רגיש לאוגמנטין (מה ש-T קיבל). אני דווקא חשבתי להתחיל עם משהו חזק יותר, אבל הוא החליט לעשות עוד סבב של אוגמנטין לפני שיפנה אותנו חזרה למנתח לטיפול יותר אגרסיבי....נקווה לטוב
השבמחקלא יכלתי לבחור כותרת יותר קולעת. זה מה שהרגשתי. אוף!
השבמחקתודה על התפילות והתקוות, זה מאד מאד עוזר לי.
סבלנות - זה שם המשחק
וגם ערנות - יד על הדופק...
חיבוק גדול
אוי לא! זה נורא לא טוב ונורא מפחיד. והרופא המנתח הוא אדם מכעיס! אני לא רופא ולכן אסור לי להחליט מי מקצועי ומי לא אבל הטיפול שלו לוקה בחסר (בעדינות). עכשיו תאלצו להיות עם היד על הדופק. אני מקווה שעשרה ימים הקרובים יפתרו את הבעיה ושהכל יסתבר כלא יותר מזיהום עקשן אך פשוט שיישאר מאחוריכם. 😕
השבמחקיקירתי. אני מקווה שהכל יהיה בסדר ומהר. זה אכן מבהיל, אבל אתם מודעים ועם יד על הדופק, ולכן כל דבר יטופל מהר וביעילות. לא לחשוש למהר למיון ולרופא. אל תהיי חכמה וביישנית, היי תמיד אסרטיבית ובמקרה הזה דאגנית. זה עדיף. בטר סייפ דן סורי...
השבמחקאני מקוה שהכל יפתר במהרה... אם אינכם מרוצים מרופא מנסיוני כדאי לבדוק חוות דעת שניה...יש לא מעט רופאים אפטיים וזלזלנים.
השבמחקמחזיקה אצבעות בשבילכם.
מפחיד, נכון. ממש מלחיץ. בינתיים האנטיביוטיקה פועלת ומרגיעה קצת את הנפיחות והכאב המקומיים בבית השחי, החום לא עולה.. אבל כאשר יסתיימו עשרת הימים ונעשה בדיקת דם נדע מה קורה. המנתח חזר אל T אחרי שנדנדנו לו ולאשתו...והוא דווקא הרגיע כי באמת לפי הסימנים נראה שמקור הזיהום לא בשתל מהניתוח אחרת באזור הכתף היתה נפיחות, אדמומיות וחום שלא לדבר על כאבים מסוג אחר לגמרי...ובכל זאת לא תקין לא לענות לטלפון או לסמס תוך 24 שעות ....הלילה היה טוב יותר. נחכה ונראה
השבמחקלא חוששת להיות אסרטיבית ולא חוששת לפנות לכל העולם ואשתו עד שמקבלת תשובה וטיפול שמתקבלים על דעתי...יש שיפור כלשהו מאז הלילה...אבל דואגת להמשך. מחכה
השבמחקכיוון שמדובר ברופא המנתח שעדיין אחראי על מה שהוא עצמו עשה, בכל מקרה אנחנו מתעקשים שיהיה מעורב ומודע לכל מה שקורה ולתאם איתו כל טיפול או בדיקה. בנוסף אנחנו מטופלים אצל רופא המשפחה. אם יהיה צורך לפנות לאורטופד נוסף נעשה זאת. כמובן. אין "לא נעים" במקרים כאלה. תודה 😘
השבמחקמאוד לא תקין. מדובר בניתוח לכל הרוחות. אולי עבור הרופא ניתוחים הם עניין של מה בכך, אבל עבור המטופל זאת בהחלט טראומה וחוויה מפחידה.
השבמחקאני אחזיק אצבעות למשך עשרה ימים שהכל יעבור בשלום וייגמר סופסוף!
תודה. חיבוק חזק. חזק. למשך כל עשרת הימים ועוד...😃
השבמחקדרך אגב באימון שלי השבוע עלתה סוגיית חוסר האמון שלי ברופאים...אכתוב על זה כשאתפנה קצת
יופי. מאז קראתי את הטקסט שלך גם אני מסתובב עם הסוגייה הזאת בראש וגם לי יש מסקנה או שתיים, לכן יהיה לי ממש מעניין לקרוא את מה שיהיה לך להגיד על זה. 😘
השבמחקהצטערתי לקרוא, נשמע לא נעים בכלל ואפילו קצת מפחיד... לא?
השבמחקמקווה שיסתדר על הצד הטוב ביותר.
ושולחת לך אנרגיה חיובית. לא פשוט גם מה שאת עוברת.
שולה יקרה, תודה. מאד מרגישה את האנרגיה החיובית שזורמת אלי ממך...
השבמחקצודקת שזה בעיקר מפחיד.
אז אוקי - זה מגיב לאנטיביוטיקה אבל לא מתחסל לגמרי - אז מה הלאה? פוחד מהיום שבו הוא יגמור את המנה הנוכחית וילך לעשות בדיקת דם...
כרגע יש קצת הטבה באזור המודלק
והאמת שיש קצת הטבה גם בכאבים מהניתוח
אולי הוא בדרך לצאת מזה? מסכן, איזה סבל!