עוד קצת עדכונים

התחלתי לכתוב פוסט כבד ומבולבל על איפה שאני נמצאת כרגע....על קבוצת המנטורינג, על האימון השבוע....ומחקתי אותו. 

אולי אחזור אליו מתישהו כשזה יסתדר לי בראש ובגוף. 

 

מצבו של T משתפר והשילוב בין הטראמאדקס לליריקה עושה את ההבדל בלילות. 

הזיהום עבר והוא לא היה צריך להמשיך את האנטיביוטיקה. 

בנוסף בפיסיותרפיה הוא הגיע לשלב שהוא יכול וצריך להפעיל את הזרוע / יד של הכתף המנותחת, אז בנוסף לתרגילים רבים שעליו לעשות כדי לחזק את היד ולהגדיל את טווח התנועה של הזרוע, מותר לו לנהוג, לבשל, אפילו לחזור לצורפות. 

אסור לו להרים משקלים (בבישול כמובן אני זו שמרימה תבניות וסירים וכו). 

בשיחה עם הרופא המנתח נאמר לו שרמת הכאב שהוא עדיין חווה, בעיקר בלילה, היא באמת יוצאת דופן לשלב הזה של ההחלמה, והוא נשאל אם הוא רוצה להגדיל את המינון של הטראמאדקס. 

הבעייה היא שגם ככה T מרגיש מסוחרר ומסטול מהתרופות, וזה מפריע לו להתרכז ולתפקד במהלך היום. הוא שאל אם אין משהו שהוא יכול לקחת רק ללילה....והבעייה היא שהוא הרי אלרגי לפרקוסט וכל המשפחה הזאת.....

המנתח הפנה אותו למרפאת כאב, וכאן מגיע הקטע המצחיק (מעצבן). בתל השומר קיבלנו תור ל-30 ביוני! ניסינו באיכילוב וקבלנו את אוגוסט. וזה משום שכתוב על ההפנייה "דחוף". אחרת....דיברו על נובמבר. 

כיוון שהפיסיותרפיסטית אמרה שנראה לה שככל ש-T יפעיל את היד יותר, כך גם הכאבים יפחתו, החלטנו לחכות כמה ימים לראות אם זה נכון, ואם לא אז ללכת למומחה לכאב באופן פרטי. 

בנוסף החלטנו שוב לשחק עם הזמנים של הטראמאדקס, לקחת אותו מאוחר יותר ולראות אם זה משפיע על מידת הסחרור במהלך היום (כזכור הוא עבר לקחת אותו בצהריים כי נאמר לנו שלוקח כמה שעות טובות עד שהוא נכנס לפעולה מלאה). נחיה ונראה.

הערב יש כאן ארוחת יום הולדת לכבוד בתי בת ה-33 ו-T כבר יישם את ההמלצה והתחיל לבשל ולאפות. גם אחי ומשפחתו יגיעו ונעשה לה שמח. אפילו קניתי נרות (שני נרות של הסיפרה 3) לשים על העוגה. 

 

שלשום אספתי את הנכדים מהגן. הם שניהם נמצאים במין שלב כזה או אחר של בדיקת גבולות (למצב של חכמוד בתי קוראת the funking fours על משקל terrible twos של גיל שנתיים, ונשמותק ב-terrible twos כמובן). כל דבר קטן גורם להם לבכות או להעלב או לכעוס זה על זה או עלינו. וזה יפה לראות איך בתי מתמודדת עם זה, ואיך אני לומדת להתמודד עם זה. כלומר יש איזה תמהיל מרתק בין להקשיב להם, לתת תוקף למה שעובר עליהם (אני רואה שאתה כועס, אני רואה שכואב לך, אני רואה שנעלבת, אני מצטערת אם גרמתי לך להעלב, בהחלט לא התכוונתי לכך) ולשים לזה סייג (אתה שם לב שהתחלת לבכות כי הצעתי לקנות לך ביצת הפתעה שבמקרה מיועדת לבנות ולא לבנים? אתה מבין שיותר פשוט להסביר לי שיש הבדל בין אחד לשני? נראה לך שאפשר להפסיק כרגע לבכות בגלל זה, הנה בחרנו את הביצה הנכונה...)

באופן כללי חכמוד נראה לי כעוס יותר בימים אלה, אולי קשה לו בגן ואולי קשה לו יותר עם זה שנשמותק קיים ולוקח ממנו חלק מתשומת הלב. אבל אלה החיים ואין שום דרך להמנע מזה. יש רגעים שהם מסתדרים נהדר ביחד (וחכמוד יודע היטב לסובב אותו כרצונו) אבל נשמותק לא פראייר ויש לו רצונות משלו...שלפעמים מתנגשים עם אלה של חכמוד. לא פשוט. בתי וחתני מתמודדים עם זה כל כך יפה שאין לי מלים בכלל להלל ולשבח. ובנטו כל רגע עם הילדים המתוקים האלה הוא רגע של אושר צרוף, גם כשהם בוכים, גם כשהם רבים, גם כשהם כועסים....יש בהם משהו קסום. 

 

אז בכל זאת (למרות מה שכתבתי בהתחלה) רוצה לומר שאני בתקופה מבולבלת מבחינה אישית, לא ברור לי הכיוון ולא ברורים לי הרצונות שלי כרגע. המציאות היא שאני מתאמנת, לומדת, מתעמלת (לא בתדירות הרגילה אבל מתקדמת לכך לאט) אבל כמעט לא מאמנת, ולא בטוחה מה יהיה עם זה (ומה אני רוצה שיהיה עם זה). בקבוצת המנטורינג אני ממש נהנית, אבל מרגישה מתח סמוי מול זו שאימנתי בפעם הקודמת - ועכשיו כמעט כל דבר שהיא אומרת מקפיץ לי משהו בגוף. עכשיו היא פרסמה בפייסבוק אימון שהיא עשתה למישהי....ולמרות שעשתה זאת בלי להזכיר שמות, ברור לי שהמתאמנת יודעת שזו היא. האם קיבלה רשות לפרסם את זה בפייסבוק? זה מוזר, אני מרגישה שמותר לי לחשוף רק את מה שאני עוברת גם אם זה בעילום שם. בחיים לא העליתי על דעתי לכתוב כאן על המתאמנים שלי.....וזה אפילו לא בתפוצה של פייסבוק. ולא בא לי להתעמת איתה על זה ואני מרגישה טעונה כלפיה....במנטורינג השבוע כאשר העליתי סוגיה כלשהי והמאמן ביקש שכל אחת תגיד את דעתה, מה שהיה לה להגיד זה שאני כל הזמן מדברת על האחר (על בעלי ומצבו, על חברה שהפניתי לאימון אצל מישהו מהקבוצה והיא לא מרוצה ומה כדאי להמליץ לה) במקום לדבר על עצמי מול זה. ותכל'ס זה ממש לא נכון. דיברתי על עצמי מול המצב שנוצר עם T, דיברתי על ההתלבטות שלי מול החברה שהפניתי לאימון....מה הקטע שלה? באמת יש לה עכשיו משהו נגדי או שזו רק אני שמדמיינת וכבר כל דבר אצלה מקפיץ אותי?