השמש זורחת והציפורים מצייצות....נראה כאילו האביב הגיע או לפחות הוא ממש בפתח
הטנגו ממשיך
מצד אחד T ממשיך להתקדם מבחינת טווח התנועה של היד בפיסיותרפיה, וגם (טפו טפו חמסה עיגולים) נראה שהזיהום שלו בדרך להיעלם כאשר בבית השחי יש זכר קטן (כמו עקיצה) לגולה שהיתה, והיא לא כואבת, ואין לו חום - וזאת לאחר שסיים את מנת האנטיביוטיקה השנייה כבר ביום ששי.
מצד שני הכאבים שלו מתגברים, מתפשטים לכל הזרוע עד ליד, והוא לא ישן טוב בלילות, והלילה היה קשה במיוחד.
הוא התחיל לקבל (בנוסף לטראמאדקס וזאלדיאר עם תוספות של אופטלגין או נורופן לפי הצורך) גם תרופה בשם ליריקה, שנועדה במיוחד לכאבים שמקורם עצביים. עדיין מוקדם לדעת אם זה משפיע או לא - נראה תוך יום יומיים.
ואני...פתאם יש לי אפטה בחיך, ופתאם צצה גם איזו בעייה נשית...קבעתי לי תור לגניקולוג היום. אוף.
בינתיים אני הולכת לחדר כושר, קובעת שוב עם חברות - בקטנה - יוצאת להליכות עם T (בעיקר בשבילו אבל גם אני נהנית מזה).
אין זכר למתאמנות שלי - מאחת מהן כבר התייאשתי מלשמוע (וקבעתי שאני לא יוצרת איתה קשר, מחכה לשמוע ממנה) ומהשנייה אין לי מושג למה לצפות כי הדירה שלה בסיום שיפוץ והיא כנראה עוברת דירה ובטח האימון זה הדבר האחרון שהיא חושבת עליו (למרות שהביעה רצון להמשיך ולהתאמן, ברגע שהבינה כמה טוב זה עושה לה).
אני לא עושה בינתיים שום צעד אקטיבי כדי לקבל מתאמנים חדשים - אני בסוג של המתנה. למה? לא ברור. לעצמי אולי. ממתינה לעצמי. שאחזור. שאחזור לעצמי. לא יודעת....לא ברור.
השבוע יהיה לי אימון (שלי) וגם קבוצת מנטורינג (שבדרך כלל אני מצפה לה בכיף והשבוע אני קצת חרדה לקראתה - אולי בגלל החוויה של הפעם הקודמת)...
מאז ש-T נותח עליתי 2 קילו!!! אני לא מפסיקה לטחון. משהו בתוכי דואג....לחוץ....לא רגוע. משהו זקוק לנחמה מהסוג המתוק. הפחמימי. אני נכנעת לזה אבל בראש ממש מתעצבנת על עצמי.
אז מה קורה איתנו? לא ברור לי.
אמפי, זה נראה לי ברור! את ואישך נמצאים יחד בכל מה שהוא עובר. זה מובן מאליו. את סובלת איתו, ואתם שניכם עוברים עכשיו תקופה קשה.
השבמחקיתכן שהבעיות הגופניות שעוברות עליך עכשיו גם הן תוצאה של הלחץ הנפשי והסבל שאת עוברת.
ולגבי העליה במשקל, אני חושבת שאם האכילה עוזרת לך ומרגיעה מבחינה מסויימת, את צריכה לתת לעצמך עכשיו לעשות כל דבר שעושה לך טוב ומשרה קצת נחמה. בעוד כמה שבועות כשכל הטראומה של אישך תהיה מאחוריכם תוכלי לרדת את הכמה קילו, אז יהיה לך ראש וכוח לזה.
האימונים שאת עוברת עוזרים לך, וטוב שאת עושה אותם. אני חושבת שאם את קצת מתפקדת פחות טוב, זה בהחלט מובן. יותר חשוב שעכשיו תעשי רק מה שעושה לך טוב.
וכך גם לגבי המתאמנות שלך. טוב שיש פסק זמן איתן, כי כרגע אין לך את המרץ, את שלוות הנפש, ואת הכח להתייחס אליהן.
את צריכה רק לחשוב על עצמך ועל אישך ולעשות מה שטוב לשניכם.
אני מאד מקווה שההחמרה בכאבים היא זמנית וקשורה להתאחות מחדש של רקמות ולהחלמה.
צריך הרבה סבלנות בחיים האלה, אבל המצרך הזה הוא יקר ונדיר כל כך...
השבמחקרק טוב שיהיה!
לא מבינה בזה, אבלהכאבים של T מלחיצים, וצריך אולי להתייעץ שוב עם המומחים. ובעיקר חיבוק גדול לך, בשלב הכואב הזה. לגבי המתאמנים - זה דורש מסירות מלאה מצדך, וכרגע אולי זה באמת הכי נכון לא לעסוק בזה. ולגבי המשקל. זה מאבק, ודורש כוחות. וגם זה כרגע לא בראש סדר העדיפויות. כמו שאמרה קורדליה למעלה, כשתתפני לזה תוכלי לשוב להקצות לזה כוח ומאמץ. אגב, אם יש לך חשק, זה בלוג של ’גברת פלפלת’ שמתאר את המאבק שלה בקילוגרמים, שאני מאוד מחבבת. אם יתחשק לך לקרוא: http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=843884&
השבמחקאוי אמפי. איזו תקופה מרגיזה. יכול להיות שבגלל המתח (שנובע ממצבו של T) הגוף שלך נחלש ולכן גם את חטפת את המנה שלך. אני כל כך מקווה שכל זה יסתיים במהרה והחיים שלכם ישובו אל מסלולם.
השבמחקאל תקחי קשה את העליה במשקל, כשהכל ישוב למקומו את בטח תדאגי לעצמך שוב, כרגע כמו שרואים את כולך דואגת כך שימים טובים יגיעו והכל ישוב לשגרה. יש אנשים שלא אוכלים בכלל כשכואב לאחר ויש כאלו להיפך.
השבמחקאין לך מושג כמה מילותייך מעודדות ומחממות את לבי. תודה. יודעת שאת צודקת כמובן.
השבמחקהכי יקר כנראה...
השבמחקכן זה מגיע בצרורות...מקווה שהכל יירגע בקרוב
השבמחקתודה על החיבוק. זה עוזר יותר ממה שאת מסוגלת לתאר. אקרא בהזדמנות גברת פלפלת. תודה על ההפניה.
השבמחקתמיד קנאתי באלה שמפסיקים לאכול כשקשה....😜 אבל זה מה יש ועם זה צריך להסתדר
השבמחקראיתי שכתבת על גוף האישה...או אולי יותר נכון על דימוי הגוף...
לא קל. האם הסבירו לכם מראש את ההחלמה הקשה והאיטית בניתוח הזה? מאוד חשוב לתת לפצינטים תמונה מציאותית של מה שמחכה להם. בכל אופן אני מקווה שאתם בכל זאת במסלול של החלמה. גם אם איטית ומייסרת.
השבמחקובעניין שלך יקירתי, כתבו לך פה בתגובות אין ספק בכלל שהגוף שלך מגיב למתח שעבר עליו. טפלי בעצמך.
ואני לא אגיד עכשיו כלום על המשפט : "קובעת שוב עם חברות - בקטנה" רק אחכה בסבלנות שיגיע הזמן. :-)
מקווה לשמוע ממך בשורות טובות
השבמחקכמו שנאמר למעלה באחת התגובות
סבלנות מצרך יקר ! ההחלמה כנראה דורשת זמן...
וחיבוק ממני {}
ההזדהות שלך עם ט’ מעוררת התפעלות.
השבמחקהתקיים בכם הפסוק - והיו לבשר אחד
אתם בתקופת החלמה עכשיו וצריך לתת לזמן לעשות את שלו, לנוח ולהתאושש. אחרי שט’ יבריא והלחץ ירד יגיע הזמן לאימונים ולדיאטה
אחרי יומיים של כאבים ביד שאגב נעלמו כבר לגמרי היום , אני מבין מעט ממה שעובר על ט’. זה מבאס זה מרגיז וזה מייאש שההתקדמות כה איטית . השאלה למה זה ככה, האם זה טיפוסי לכולם העניין הארוך הזה, לדעצי הרופא צריך לתת לכם תשובות ברורות, אני בטוח שלא תכננתם שט ’יושבת לזמן כל כך ארוך, שירגיש טוב
השבמחקלגמרי מתכוונת ל"קובעת שוב עם חברות - בקטנה" , יש מצב למפגש בשני הבא בערב?
השבמחקולשאלתך בהחלט כן, אמרו לנו שהשיקום יהיה ארוך ואיטי וקשה - אבל אי אפשר להבין את זה עד שלא עוברים את זה. גם אי אפשר לדעת מראש את מידת הכאב או את העובדה שהוא נרגע ואז פתאם מתגבר....וכמובן שאי אפשר לצפות מראש את התקלות או הזיהומים...
בבדיקת הדם של T מהבוקר רואים שמתוך שני ערכים שלא היו תקינים (והראו על קיום זיהום) אחד הסתדר והשני החמיר. לכי תביני. העברנו למנתח את התוצאות
לי לקחו עכשיו ביופסיה מרירית הרחם - תשובה בתוך חודש!
סבלנות היא שם המשחק
השבמחקתודה יקירה
מרגישה את החיבוק שלך - חם ועוטף, זה מאד מאד מאד עוזר
דווקא זו הזדהות לא בריאה, אם זה מה שזה. לא טוב שאני אהיה "תקולה" בעת שאני אמורה להיות כאן בשבילו. בבקשה שכל אחד יזדקק בתורו לתמיכה, לא כולם בבת אחת (דמייני שזה נאמר במבטא רוסי כבד וקריצה כמובן).
השבמחקבכל מקרה אני מטפלת גם בעצמי, ומקווה שהכל יהיה בסדר.
שמחה שהכאב שלך נרגע. זה היה כנראה מה שנקרא "אקוטי" (כתוצאה מסחיבה או תנועה לא טובה) ולא "כרוני". ולכן הארקוקסיה עזרה ברגע שהיא התחילה להשפיע. הרופא הכין אותנו לתקופה הזאת אבל גם הוא לא יכול לדעת את כל השלבים. ההחלמה הרשמית היא 3 חודשים, מתוכם 6 שבועות אסור אפילו להפעיל את הזרוע של הכתף המנותחת....צריך פשוט סבלנות
השבמחקזה לא אומר שאני לא יכולה לנצל את הפלטפורמה המחבקת הזאת שלנו כדי לקטר.....
אה... ברור ..זה המקום. רק שהלב נחמץ שככה ט’סובל
השבמחק😘
השבמחקתקופה לחוצה, יעבור, הכל יירגע. גם הקילוגרמים העודפים ילכו לדרכם.
השבמחקמזדהה עם הכאב של ט’ (נמאס לעבור לאנגלית...). לפני 3 שנים סבלתי לאורך חצי שנה ויותר מדלקת בכתף, הכאב היה קבוע ובלתי נסבל. מאוד קשה לחיות עם כאב קבוע, ההתמודדות שואבת אנרגיות ואין מקום לשום דבר אחר.
אביב רגוע שיהיה לנו.
תודה שולה. כן, זה עשוי להיות מאד מעצבן לעבור למקלדת אנגלית כל הזמן כי החלטתי לכתוב T במקום "בעלי" (שהיה בהתחלה, ואז נמאס גם לי). את פטורה
השבמחקהקילוגרמים.....ייתכן שאצליח להיפטר מהם, גם ככה לא הייתי טוויגי אבל הייתי יציבה הרבה זמן, וזה סתם מעצבן לראות כמה בקלות השומן מתווסף (וכמה קשה להוריד אותו אחר כך).
מי שהתחיל אצלנו בדלקות הכתפיים הייתי דווקא אני - קודם בשמאל כמה שנים, וזה עבר עם טיפולים, זריקות, דיקור...ואז בימין וזה לא לגמרי עבר אבל זה בשליטה בעזרת התעמלות מתאימה. אבל זה לא דומה למה ש-T סבל ממנו עד הניתוח. ההסתיידות פשוט קרעה לו את הגידים והרצועות...הוא לא ישן לילות (גם עכשיו לא, תכל’ס, אבל זה אמור באמת לחלוף)
מבחינתי בהחלט! נותר לבדוק עם חברתנו השלישית.
השבמחקבקשר לביופסיה - אוף אבל אני בטוחה שהכל בסדר. וזה כמובן מחייב שיחה בע"פ.
בהחלט אוף. אני מאד מאד מקווה שהכל בסדר. די כבר. מספיק עם זה.
השבמחקרק בריאות.
השבמחקלאט לאט. יהיה טוב. סבלנות.
השבמחקאני ניסיתי לקחת ליריקה, וזה לא עזר לי, והשמנתי מזה. אז לקחתי סימבלטה, שגם היא נגד כאבים עצביים, וזה לא עזר לי, ועשה לי בחילות ורזיתי כהוגן מזה. זרקתי את הכל. מקווה של T יהיה מזל רב יותר עם התרופות.
תודה רותי. בינתיים השילוב של הטראמאדקס עם הליריקה הניב שני לילות סבירים יחסית. כאשר הוא ניסה להוריד את הטראמאדקס ולקחת רק ליריקה היה לילה סיוט מרוב כאבים. עכשיו גם המנתח מודה שאלה כאבים יוצאי דופן לשלב זה של ההחלמה ומפנה אותו למרפאת כאב
השבמחקאחרי שהגבתי באריכות, נעלמה התגובה.
השבמחקהחלמה מהירה, לא ידעתי על הניתוח בגלל שהיו לי בעיות באינטרנט ועדיין יש. אני ממהרת לשלוח תגובה פן תיעלם.
.התנתקנו מהוט ווי פיי לא תמיד עובד.
לע ידעתי על ביצי הפתעה שונים לפי המין.
אוי באסה כשזה קורה (תגובה מושקעת וארוכה נעלמת)! גם לי כמובן ביצי ההפתעה לבנים ולבנות באו לי כהפתעה...כנראה יש חידושים כל הזמן. תודה על האיחולים.
השבמחקלגבי האינטרנט דווקא אנחנו עברנו מבזק להוט לפני כשנה, בלי טלויזיה רק אינטרנט וטלפון קווי - וטפו טפו מאד מרוצים מיציבות ומהירות הגלישה וה-wifi
דרך מי את מחוברת עכשיו?