סופשבוע נהדר

המתאמנת שלי תמיד חוששת שאם טוב - אז בטוח תיכף יקרה משהו רע. אני מאד מאד מאד מאד מאד מקווה שהיא לא צודקת (ברור שזה מנגנון שלה, אבל עדיין יש הרבה אנשים שחושבים כך)

אני בתקופה טובה - ומאד רוצה לחשוב שהיא עומדת בפני עצמה - התקופה הטובה - ולא מחייבת ...טוב, מספיק להתעסק עם זה. 

ביום חמישי קיבלתי מסאז' בקאנטרי ( אני משתדלת לקבוע פעם בחודש, זה לא תמיד מספיק אבל זה פחות או יותר מה שאני מרשה לעצמי, מה גם שזה הכי זול שם) אצל סבטלנה המופלאה. היא קורעת אותי אבל זה באמת עוזר לכמה שבועות....

זה היה סיפתח מצוין לסוף השבוע. 

אחר הצהריים "בישלנו"  - זה אומר שאת רוב הבישול עשה T, אני עזרתי עם שטיפת הכלים/סירים/כיריים וגם הכנות - כמו קילוף וגירוד הביצים הקשות (את סלט הביצים אני הכנתי דווקא, וגם את האורז לילדים). 

אז ששי בבוקר היינו די פנויים, ו-T רצה לקפוץ לסדנת הצורפות שלו לקחת את התכשיטים שהוא מסר לציפוי זהב. הוא עובד עם כסף - זה יקר מדי לעבוד עם זהב - אבל בתנו ביקשה את הטבעות שלה בזהב, והסכימה "להתפשר" על ציפוי זהב, שהוא כמובן הרבה יותר זול. T הכין לה טבעות מהממות 

     
שנראו עוד יותר מהממות אחרי ציפוי הזהב. 

הוא הציע לי לבוא איתו לסטודיו, והסכמתי. זו היתה הפעם הראשונה שהייתי שם, וזה היה מאד מעניין. שני חדרים, המון ציוד, עמדות עבודה מסודרות לארוך כל הקירות, וליד חלקם ישבו אנשים ועבדו. T הראה לי את העמדה שלו, קיבל את הטבעות מהמורה ויצאנו. 

בדרך הזכרתי שעדיין אין לי בגד לחתונה של הבן של א' ו-א' חברינו הטובים. "אני כבר מסודר עם בגדים" אמר T בהנאה, כי באמת כאשר הלכנו לביקורת אצל האורטופד המנתח ביום שני - וכרגיל חיכינו המון בתור - קפצנו לקניון רמת אביב הסמוך וקנינו לו חולצות ומכנסיים ב"אמריקן איגל". אגב - לא הכרנו את הרשת הזאת והיו שם דברים ממש נחמדים. בכל הרשתות יש מכירות סוף עונה, קנינו 4 חולצות בד מכופתרות ב-100 ש"ח חולצה, ושני זוגות ג'ינסים שישבו עליו ממש יפה (ונוח) במאתיים תשעים לזוג. 

עקצתי אותו שאם לא הייתי מכירה אותו כל כך טוב הייתי חושבת שהוא מנסה לעצבן אותי. אני מקטרת שאין לי בגד לחתונה ואתה מתפאר שאתה מסודר? מה זה צריך להיות? "אין בעייה" הוא אמר, "בואי נלך לקנות לך משהו" וכך יצאנו לשופינג בשבילי! פרט לחו"ל מידי פעם (בעיקר כאשר אני לא מתנגדת נמרצות או שאנחנו ממילא בחנות כדי לקנות לנכדים) אני אף פעם לא הולכת עם T לקנות לעצמי בגדים. בכלל - אני שונאת לקנות בגדים, בדרך כלל הולכת לבד או עם חברתי מ', ולאירועים מיוחדים סומכת רק על גיסתי נ' שתבוא איתי. אבל התברר שנ' לא תתפנה עבורי בזמן - עד שהיא סיימה עם כל בחינות הבגרות (מורה בתיכון, רכזת אנגלית) היא ואחי טסו לחו"ל לשבוע, ואיך שהם חוזרים היא טסה שוב עם האחיינית שלי לכמה ימים. לא רציתי להמתין לרגע האחרון. התברר ש-T הוא בן זוג מושלם לשופינג. כאמור בכל הרשתות יש מכירות נהדרות עכשיו. נכנסנו לקניון עיר ימים בדרום נתניה ומייד מצאנו את קרייזי ליין. מצאנו שתי שמלות שנראו לנו (עלי הן נראו איכס!), מכנסיים שחורים (נראים מחוייטים אבל גמישים ונוחים להפליא וישבו עלי בול) וחולצה ירוק-לבן קיצית ומחמיאה, והלכתי למדוד. בינתיים T הביא לי עוד דברים למדוד, החליף מידות - ממש פרטנר מושלם. היתה לו סבלנות, הוא בדק כל מיני דגמים - לו רציתי (וממש לא רציתי) יכולתי לעבור עכשיו בכל החנויות בקניון ולמדוד ולקנות להנאתי. זו היתה הפתעה גמורה עבורי. 

יצאנו עם המכנסיים והחולצה, ועוד חולצה בגוונים של לבן-אדום עם טייטס תואמים בשחור-אדום - הייתי בעננים. ממול היתה חנות של קליגולה - מצאתי לי זוג סנדלים שחורים, שאמנם לא היו אורטופדים אבל נראה לי שלערב אחד אצליח לנעול אותם בנוחות יחסית. (מכסימום אביא כפכפים ליתר ביטחון). 

זהו. גם אני מסודרת לחתונה. 

בערב בתי וחתני באו עם הנכדים - ואחרי הארוחה ("סבתא, האורז שהכנת ממש טעים!") חכמוד פתאום שאל "אני נשאר לישון כאן?" האמת שזה לא היה מתוכנן (במיוחד משום שלמחרת הם היו מוזמנים ליום הולדת של חבר שלו מהגן) אבל קפצתי על המציאה. שאלתי "אתה רוצה לישון כאן?", והוא טיפה נבהל מעצמו ואמר "רק עם נשמותק גם נשאר". שאלנו את נשמותק שהסכים מייד, ובפעם הראשונה ערכתי להם את המיטות אצלנו בחדר השינה.

כאן ליד החלון על הספסל של "הדובים" תיכננו מאז שבנינו את הבית הזה שכאן יום יבוא וישנו אצלנו נכדים. המזרון (מזרן?) הסגול הזה נוח מאד, רחב וארוך - יש שניים כאלה, כך שכל נכד השתרע לאורכו בקצה אחר. הם היו מבסוטים עד הגג ונרדמו מייד. ההורים שלהם היו קצת המומים מהספונטניות הזאת, וחתני אפילו התעצב קצת - כאשר מגיע סוף השבוע הוא רוצה להיות איתם כמה שיותר - אבל כיוון שזה היה רק ללילה, והבטחנו שנביא אותם השכם בבוקר לבריכה ומשם - הם יגיעו ויקחו אותם ליום ההולדת של החבר - הם לא הספיקו להתגעגע אל הילדים יותר מדי, וכן הספיקו לישון שנת לילה ארוכה ורצופה .

הקטנטנים ישנו בשקט ובשלווה כל הלילה (לא מעט, נראה לי, בגלל הידיעה שהם איתנו בחדר). בחמש בבוקר חכמוד התעורר מחלום ("חלמתי שלא הצלחנו להגיע בזמן ליום הולדת...) וביקש חיבוק לפני שחזר לישון (אני עדיין מתענגת על החיבוק הזה). הוא קם סופית בסביבות שש וחצי, את נשמותק היינו צריכים להעיר....

נסענו יחד לבריכה והם השתכשכו להנאתם בבריכה של הקטנים עם "טילי המים הספוגיים" שקנינו להם ב"רמי לוי" ב-5 שקלים בשבוע שעבר. מדהים כמה הדברים הכי קטנים מעסיקים אותם הכי הרבה...

הצלחנו גם להאכיל אותם (חביתה בפיתה וירקות) עד שההורים שלהם הגיעו (אחרי שנת לילה מצוינת ובוקר רגוע להפליא) ואז הלכנו לחדר כושר והם התארגנו ללכת איתם ליום ההולדת.

אחרי שחזרנו מהקאנטרי ואכלנו צהריים, T הלך לנוח ואני נסעתי לאסוף את א' האחיינית הצעירה שלי (אני מוקפת בא'-ים) לסרט "הקול בראש" בקולנוע. אמנם ראיתי את הסרט כבר ב-kodi, אבל נראה לי שראיתי גירסה שהיתה מותאמת ל-3D (ואין לי 3D) והצבעים....לא נראו משהו. גם רציתי לראות את זה שוב, גם רציתי בקולנוע הפעם, וגם נראה לי שהיא תאהב. ובאמת - היא מאד אהבה, מאד שמחה בכלל על הבילוי איתי אחת על אחת (בקושי יוצא לנו להיפגש מחוץ להרכב המשפחתי המורחב) וגם אמרה שלא בטוח שהיתה הולכת לראות את זה לולא הצעתי. היה מקסים. 

ט' האחיינית הבכורה עסוקה בבחינות סוף שנה (פסיכולוגיה באוניברסיטה) אז לא הפרענו לה - ומקווה לעשות לה יום כיף כאשר הבחינות יהיו מאחוריה. 

אחי וגיסתי בחו"ל השבוע, סוף סוף יצאו לחופשה (שתוכננה בקיץ שעבר ונדחתה עקב "צוק איתן"). 

היה סוף שבוע נהדר.....ושימשיך ככה!