היום בחמישה לשלוש אחר הצהריים בני וכלתי מגיעים לביקור מחו"ל.
עד עכשיו האצתי בזמן שיעבור מהר - כדי שיגיעו.
מעכשיו אני מאיצה בו להאט - יש לי רק 15 יום איתם, וגם זה ודאי לא נטו.
מתרגשת לקראת המפגש, החיבוק. בעיקר החיבוק - כי למרות שאנחנו בקשר רציף בסקייפ ובווטסאפ - החיבוק הוא זה שחסר.
היום אני גם מסיימת עם האנטיביוטיקה - ובסך הכל ההתאוששות מהשתלת השן עוברת די בסדר. יש עדיין לחץ (לפי דעתי השן שליד השתל נלחצת יותר ממה שצריך, ואולי אני אפילו מזהה סטייה קלה....אוף!) ואני עדיין אוכלת דברים רכים וקרים - אבל זה צפוי. בסוף השבוע יוציאו לי את התפרים ו...עוד שבוע גג נראה לי שזה כבר יהיה מאחורי. עד לשלב הבא (שאינני יודעת מתי הוא צפוי).
אני קוראת לתקופה הזאת "בשן ועין" - כי אני עסוקה בהשתלת שן וניתוח הקטרקט
מקווה ש...עד סוף הקיץ כבר אהיה כמו חדשה.
אתמול והיום אנחנו עסוקים בבישולים (T מבשל ואני עוזרת לו בהכנות וניקיונות). כש-T מתרגש הוא עוד יותר מבשל.
אבל זה סבבה כי בנוסף לבני וכלתי יגיעו גם בתי עם המשפחה כדי לראות אותם, ואבא של כלתי יגיע כדי לקחת אותה אליהם הביתה (הזוג הצעיר החליטו להתפצל לחלק מהביקור כדי שכל אחד מהם יספיק להיות מספיק זמן עם הוריו) - אז יש מי שיאכל את כל המטעמים האלה. וגם נאכל מזה בימים הקרובים.
סיימתי להעלות את כל השירים שלי על מסמך word וגם ניגנתי את כולם ווידאתי שהאקורדים מסומנים כמו שצריך מעל כל שורה....
את חלקם אני ממש ממש אוהבת. חלקם סתם...אבל גם הם שלי.
אולי אשמיע אותם לבני וכלתי (בני כבר שמע אותם מתישהו, אני זוכרת. לפני כמה שנים...).
הפרוייקט הבא - לכוונן את הצ'לו.....
המתאמנת שלי סיימה 15 מפגשים והגשתי לה את שאלון ההשלמה למילוי לקראת המפגש ה-16. בגלל שאני עדיין בהתמחות, במפגש ה-16 אני צריכה לעשות מעין שיחת השלמה (גם אם זו השלמת ביניים והמתאמנת תמשיך לבוא) - שאחריו היא תחליט אם להמשיך, והתעריף אמור לעלות. אין לי מושג מה היא תחליט ומה היא תוכל לשלם. היא היתה מופתעת שכבר היו לנו 15 מפגשים. צחקתי ואמרתי שהזמן טס כשנהנים והיא אישרה. דואגת לה. אימון סאטיה זה תהליך דמוי ספיראלה. בכל פעם שחלה התפתחות או פריצת דרך, מתגלות שכבות חדשות - והיא נמצאת כרגע באיכס כזה, איכס שבעקבות ההישגים. וקשה לשמוע ש"אין ברירה, חייבים לעבור דרך האיכס כדי להגיע לצד השני" - במיוחד כאשר במקביל אתה מאמין בשיטות ניו אייג' שמספרות שאפשר לדלג על האיכס ולברוא ישר מציאות נהדרת, בלי להתבוסס .......
ובכן, גם אני חושבת שחשיבה חיובית ובריאת מציאות זה דבר אפשרי ונהדר אבל מניסיוני יש דברים שאי אפשר לדלג עליהם.
קודם כל אתה צריך להכיר את עצמך, את מה שמנהל אותך - ועם ההיכרות, ניתן להתחיל לשחרר אחיזות....
מרגש לראות סוף כל סוף את הבן וטוב שהם מבלים זמן בנפרד אצלכם ואצל הוריה,יש לכם שבועיים וזה עף אני יכול לומר מנסיון אבל תהנו המון. תרגישי טוב יקירתי,מקווה שהבריאות תלך ותעשה טובה מכל התחלואים הקטנים והשירים ודאי זו סוג של השלמת חוויה.
השבמחקתבלו! נשמע שאחרי החורף הקשה שעבר עליכם, דברים מתחילים להסתדר.
השבמחקאיזו התרגשות
השבמחקשיהיה לכם כיף ביחד
ולך בריאות והחלמה מ"שן ועין"
איזה כייף. (הביקור, לא השיניים.. )
השבמחקדברים קרים ורכים = גלידה? (זוכרת איזו מחלה עלומה כשהייתי ילדה וכל הפה שלי התמלא פצעים, וזה היה נורא מדבק והיה לי צלחת משלי וכף משלי שלאף אחד אחר אסור היה לגעת בהם פן יידבק, ואכלתי רק גלידה. ולמרות שכולם קינאו בי אני סבלתי נורא וזוכרת את המחשבה שזה לא שווה את זה).
השבמחקתהנו מהביקור, איזה יופי.
ושאלה לגבי המתאמנת: האם מוכרחים להעלות את המחיר? אולי תעלי לה ממש בקצת כדי שהיא תוכל להמשיך בתהליך (נשמע שגם את נהנית ממנו)?
מאד מרגש. עוד שעה וחצי נצא לכיוון נתב"ג לפגוש אותם. בטח יש שם עומס מטורף.
השבמחקלגבי הבריאות...נראה שתמיד יש משהו...אבל מקווה שכרגע זה באמת בקטנה
לגמרי :)
השבמחקתודה. מאמינה שהכיף הגדול ישכיח את העיסוק בפגמי הגוף..
השבמחקתודה עדה. כן היתה שנה מאתגרת בינתיים...אבל גם מלא דברים נהדרים.
השבמחקאיזה יופי, תהני מהביקור של הבן.
השבמחקנשמע שהולכים להיות שבועיים נהדרים
כן,רק שבמקום גלידה זה גבינה לבנה 5% ....בכל זאת שומרת על המשקל
השבמחק;)
לגבי המתאמנת, אני יכולה להעלות סמלי או לא להעלות בכלל...רק שזה לא ייחשב לי להתמחות. וזה גם בסדר. אחשוב על זה. התנאים להסמכה כוללים 5 מתאמנים כפול 16 מפגשים ב 60 ש"ח, 5 מתאמנים כפול 16 מפגשים ב 150 ש"ח, מינימום 20 שעות אימונים בהתנדבות (הם מאשרים מה נחשב להתנדבות), 6 הקלטות של אימון (באישור המתאמנים), 52 שעות אימון שלי (אצל מאמן סאטיה)...לא זוכרת מה עוד. כרגע אני עוד רחוקה מזה...
לגמרי :)
השבמחקמאחלת לך חיבוקים חמים ומאכלים קרים.
השבמחקשלשום הפנדה שאל אותי איפה הייתי רוצה שהגור יבנה את חייו. הוא שאל את זה לנוכח העובדה שביתו מתעתדת להתחתן עם בחור שפניו נשואות חו״לה. וזו באמת דילמה. אנחנו רוצים את המיטב לילדים, אבל הו, הגעגועים.
נהדר. תהנו ותפיקו את המקסימום מהשבועיים ויום ביחד. ובריאות לפה הדואב. גם אני מקווה שהתקופה הזאת עומדת להסתיים ועוד מעט תהיי כמו חדשה.
השבמחקאיזה כיף שהם באים! תהנו מאוד! :-)
השבמחקלא מאמינה שאפשר לדלג על הצער. נהפוך הוא, זה רק מאריך את הדרך. שיהיה בהצלחה!
איזה כיף לכם!!!
השבמחקואני מסכימה לגמרי לגבי האיכס. מאיכס צומחים דברים מופלאים.
איזה כיף שהבן והכלה באים. גם הבן שלי מגיע במוצ"ש הקרוב ואני מתרגשת.
השבמחקוטוב שהשן בסדר ואת תהיי חדשה!
כל מה שאנחנו רוצים עבור ילדינו הוא שימצאו את מקומם בעולם, שיהיו מאושרים (שאצלי כיום מאושר = שקט נפשי, רווחה והרמוניה) ובריאים. הוא מצא את אהבת חייו והוא מצא את ייעודו במוסיקה - והוא עם שתי רגליים על הקרקע מהבחינה הכלכלית אבל גם פורש כנפיים לשאוף ולהגשים - ואם זה צריך כרגע לקרות בחו"ל אז כל עוד הם בסדר, אני בסדר. והעולם יותר קטן ממה שהיה....
השבמחקיהיה קשה יותר בטח כאשר יהיו שם נכדים אבל גם עם זה נתמודד.
תודה
השבמחקכיף גדול שהם פה, ואתמול בערב הגיעה גם בתי עם בעלה והנכדים כך שכל האפרוחים שלנו היו כאן ביחד - אושר צרוף
הפה משתפר, ומאחר שסיימתי עם האנטיביוטיקה אני גם מרגישה כללית יותר טוב (זה ממש הפיל אותי....)
זו החוויה שלי....
השבמחקכיף גדול. החיבוק. אין דבר יותר מזה.
השבמחקלגבי הצער - גם אני היום מבינה שלא ניתן לדלג. אבל יש כאלה שחולקים על זה. המורה שלי למשל טוענת שאין לחשוש מלשחזר עם מתאמנים חוויות קשות כי שום דבר לא קשה יותר מאשר לעבור אותן בפעם הראשונה - והם כבר חוו את זה וכבר התמודדו עם זה. ופירוק הזיכרון תוך כדי ההבנייה (מבוגר מיטיב, ילד פעיל, הקשר להיום) מסייע לשים את החוייה באמת מאחוריהם - דרך תחושת הגוף. יהיו הרבה שיגידו לך שזו התעללות להחזיר לאנשים את הטראומות שלהם אחרי שהדחיקו אותם....
תיהני גם את מהבן והכלה - כמה זמן יהיו כאן?
השבמחקלנו היה כיף גדול איתם אתמול, והגיעה גם אחותו עם בעלה ונכדיי.....אז כוווולם היו כאן ביחד והיה אושר גדול
אושר אינסופי עם כולם כולם!!
השבמחקהבן שלי בא ללא אשתו הפעם. הוא רוצה לעזור לאחיו בכל מיני עניינים. בספטמבר אני אמורה לנסוע אליהם. כבר יש כרטיס! מתרגשת......
אכן, תודה רבה :)
השבמחקיהיה לך כיף כפול עכשיו כאן עם הבן ובסםטמבר שם עם שניהם...
יש הרבה למה לצפות
יופי שתוכלו להנות עם הילדים ביחד וזהו עכשיו זה מתחלק בין שני בתים...צריך ללמוד לחלוק באושר
השבמחקברור לגמרי שיש צורך להתחלק בין שני בתים. אני בכלל חשבתי שהם יעברו שניהם מכאן לשם ובחזרה אבל הם מתפצלים לחלק מהימים...מאד מתחשבים :)
השבמחקבמצב העניינים הזה נשמע שנגד עין הרע צריך לא לפתוח פה לשטן.
השבמחקחחחחח גדול
השבמחקמהו אותו איכס? אני רוצה יותר פירוט.
השבמחקמקוה שיהיה בסדר עם השן - זה תמיד מתעתע בהתחלה ומוזר בפה, אני נמנעת כבר כמה ימים מלקרוא את הפוסט הקודם כי אני סובלת מחרדה דנטלית די חמורה(כזאת שמנעה ממני כמה שנים להגיע בכלל לרופאי שיניים)... ואני חוששת שזה יהיה טריגר... אבל כנראה אני אקרא בכל זאת.
השבמחקבעיקרון זה כל איכס. במקרה הספציפי : אחרי תקופה של דאון ודיכאון וחוסר יכולת לקום מהספה - בעקבות האימון היא התחילה לעבוד קצת, לתכנן סדנא, לסדר דברים בבית - נראה היה שמשהו זז. ואז כמה פרויקטים הסתיימו, וכאשר היא פגשה מכשול קטן - זה שיתק אותה לגמרי בחזרה. היא מרגישה ששוב אין לה יכולת או אפילו חשק ליזום ולעשות עם עצמה מה שהיא רוצה....זה נראה כמו נסיגה אבל בעצם זו הספירלה. בעקבות פריצות דרך נוצר היי, אבל אז מגיעים לרמה הבאה, לעומק חדש - ואז שוב מרגישים את האיכס. אי אפשר לדלג עליו - צריך להסכים לחוש אותו, לכבד את תחושות הגוף, לעבוד עם עוד זיכרון ועוד זיכרון - לפרק מחדש.....אין "זבנג וגמרנו"
השבמחקמאד מזדהה עם החרדה הדנטלית. גם לי יש אותה אבל אני חושדת שזה חלק מהבעייה - למה השיניים שלי לא כפי שיכלו להיות. מאז שהבנתי את זה אני לפחות הולכת לשיננית 4 פעמים בשנה, מקווה שזה עוזר למנוע. אבל הנזק שנעשה כבר נעשה.....
השבמחקוחוץ מזה את יכולה לדלג על פוסטים חופשי, באמת - תקראי רק מה שבא לך (ותגיבי רק על מה שבא לך). אין ציפיות כאן
משום מה חשבתי שהאיכס הוא מהשיפור עצמו, מהחיוביות.
השבמחקאני אוהבת שאין ציפיות! :)
השבמחקאני סוג-של רוצה לאתגר את עצמי להתמודד עם זה בכל זאת.
פעם הייתי מסוגלת להתחיל לבכות רק כי מישהו אמר "רופא שיניים" בנוכחותי.
למען האמת לא פחדתי מהם בכלל בילדות עד שחויתי טראומה בגיל 13 מאיזו רופאה כלבתא. אבל היום אני ממש מחבבת את הרופאה החדשה שלי וזה מה שמחזיר אותי למרפאה - נעים לי לראות אותה, המרפאה נעימה, הכיסא כ"כ נוח ואני מרגישה טוב עם הטיפולים שהיא עשתה לי עד כה...למרות שיש לי עוד דרך ארוכה להרגיש טוב עם הפה שלי(אני בדיוק מתכננת להתחיל תהליך ארוך שיכלול יישור ועוד כל מיני...).
הבנתי. אז לא, יש מחזורים. עליות וירידות. צריך רק להבין שהירידה זה לא אומר שיש נסיגה, אלא שהיא חלק מההתקדמות....ולא להתייאש . כי לא תמיד אפשר לפרוץ דרך ולא תמיד יש היי והצלחות.
השבמחקיכול להיות גם איכס משיפור. בהחלט. כי אנחנו נאחזים בשליליות כי "בביצה מסריח אבל נוח ומוכר" וכל החיוביות הזאת זרה לנו....
בהצלחה עם היישור. הלוואי ואני הייתי עושה את זה בגילך....או קודם.
השבמחקאני לא אתחיל עם זה עכשיו.
מאד מעריכה את זה שאת מאתגרת את עצמך
את יכולה בכל גיל, אפילו עם כתרים והשתלות אפשר... זה פשוט לוקחת יותר זמן... אני מתמהמהת עם הזמנת התור, אבל נראה לי שאזרתי אומץ... :)
השבמחקרק בריאות ונחת.
השבמחקתודה. כבר שבוע עבר, כיף גדול, עוד פחות משבוע נותר
השבמחק