לפני כמה שבועות חיפשתי לחדש את ה"קינוח" שאני נותנת לנכדים בסוף ארוחת ששי ערב.
עד אז בדרך כלל היו אלה אצבעות קינדר, אחרי תקופה ארוכה של "ביצות הפתעה" כמו שהם קוראים לזה
וראיתי שמתחיל להימאס להם (במיוחד לחכמוד) וחיפשתי לחדש.
באחת הפעמים קניתי "פסק זמן" 
נשמותק התלהב, חכמוד פחות. מאז המשכתי לחדש, קניתי קליק
שמצא חן בעיניהם במשך כמה זמן, וכרגע אנחנו ב-M&M
בעיקר עבור חכמוד. הוא "המלך סוכרי" של המשפחה. חייב משהו מתוק. לנשמותק זה פחות משנה.
אבל לא על זה אני כותבת בעצם.
אני כותבת כי......התמכרתי ל"פסק זמן". וכמעט אין מצב שאני מכינה לי קפה בלי שאצרף אליו גם חתיכה קטנה של "פסק זמן".
אוף! זה טעים - והעליתי בחזרה את כל מה שהורדתי בסתיו/חורף.
אוף!
אני התמכרתי לחלבה באריזות הקטנות האלה,נכון שזה גם בריא הבנתי ,אבל זה בהחלט ממכר.
השבמחקמזלהשאני לא פריק של מתוקים ובגלל שנכדייך עדיין קטנים זה נהדר שסבתא מספקת מתוק
חחחחח מזדהה איתך בטירוף! מכורה לפסק זמן, בהחלט החטיף האהוב עליי
השבמחקאני עם השוקולדים של השותף. הוא כל הזמן מכין דברים מדהימים חדשים, ומשכנע אותי שזה בלי סוכר (רק סילאן) ושזה סופר פוד (אפשר להרגיש את תאי המוח צומחים לטענתו).
השבמחקהדברים האלה זמניים. כמו שזה בא ככה זה הולך. והמאבק מול המשקל לא הולך לשום מקום, רק האויב על הכוונת משנה צורה מטוסטים מנחמים לשוקולד
חתיכה קטנה של פסק זמן זה לא נורא. אפילו מעיד על משמעת פנימית (:
השבמחקאני לא כל כך בעניין של שוקולד, אבל חלבה שהוזכרה למעלה - זה עניין אחר :)
וואי היתה לי גם תקופה כזאת, של התמכרות לחלווה באריזות הקטנות, הזכרת לי עכשיו. תכל’ס זה ממש טעים ובאמת יותר בריא מ"פסק זמן", אולי אחזור לזה....?
השבמחקלגבי הנכדים - בתי וחתני מאד מקפידים שלא יאכלו יותר מדי סוכר, אבל אצל סבתא כמובן מותרים דברים שלא מותרים בבית, וקינוח אחד בתום הארוחה זה עדיין סביר.
כיף לשמוע שאני לא לבד. אבל בכל זאת הייתי רוצה להיגמל....
השבמחקחחח רק סילאן. לא אמרת כלום (כמו להגיד דבש).וזה נכון, אלה דברים זמניים.. טליק עשה לי באמת חשק לחלווה... פעם באמת זה היה החטא הקטן שלי. לפני כן היתה תקופה של ג’ינג’ר מסוכר... אבל מאז התקף הרפלוקס לפני עשר שנים וכל שינוי התזונה שבא בעקבותיו זה יצא מהתפריט. אולי באמת אחזור לחלווה... יותר בריא מוואפל עם שוקולד...
השבמחקחתיכה קטנה בודדת... את צודקת. אבל לא תמיד זה מוגבל לחתיכה אחת... !! ביומיים האחרונים כני נורא מקוררת אז אבד לי החשק... אולי אצליח להיגמל
השבמחקאני עדיין עם ג’ינג’ר מסוכר . בכל פעם שאני נתקלת בזה אני קונה שקית קטנה, כי אני יודעת שאני אחסל את הכל בעצמי עוד באותו יום. אולי אפילו שעה.
השבמחקאני בעד לדחות את המאבק עד אחרי פורים (או פסח) קיבלתי זה עתה משלוח מנות מהעבודה שכל כולו ופלים ושוקולד , פסק זמן ושאר חטיפים מתוקים וחמודים שאני אהיה חייבת לטעום כי חלקם חדשים לי.
השבמחקאכן תמונות קשות.
אני אוהבת מאוד חלבה , גם שוקולד , גם עוגות אבל לא ממש מכורה -ומזל שאין לי בעיות משקל ;)
השבמחקברור שאני קונה ממתקים כשהנכדים באים וזוללת יחד איתם !מחר יגיעו שניים וקניתי במיוחד ’עדשים’ קטנות וצבעוניות.
אגב; בנושא החלבה בעלי התמכר לאחרונה להכנת חלבה עם טחינת גולמית וסילאן (או דבש)-יש גם סילאן ללא סוכר ויש לי מתכון נפלא לעוגיות עם טחינה גולמית ...
הנכדים שלי אוהבים עכשיו לאכול חטיפי בריאות שונים. אני לא יודעת כמה הם באמת בריאים, אבל אולי קצת יותר טובים לבריאות. הם בטוח טעימים.
השבמחקהו מקנאה בך שאת יכולה לאכול את זה, מתגעגעת...
השבמחק☺☺☺ אהבתי את ה"אכן תמונות קשות"
השבמחקבינתיים ירד לי קצת החשק כי אני נורא מצוננת... אולי אצליח להיגמל?
כיף כשאין בעיות משקל. זה רעיון מעולה להכין חלווה לבד
השבמחקתיהני מהנכדים (שלי כבר כאן עד מחר)☺
כן, לא יודעת כמה בריאות יש בחטיפי בריאות, אבל הם בטוח יותר בריאים משוקולד. לפחות את הנכדים מגבילים בכמויות. 😉
השבמחקאני תמיד שודדת את ארון הממתקים של האחיינים כשנמצא שם פסק זמן.. לא עפה על שוקולד, אבל פסק זמן זה בהחלט משהו אחר :) :) העיקר שזה מעלה חיוך זה מה שחשוב.., שיהיה פורים שמחח!! :-) :-)
השבמחקלא עפה על שוקולד? מה ה"שחיתות" שלך באמת? מבחינתי אפשר לוותר על המון דברים (כולל לחם, אורז, תפוחי אדמה וכו וגם גלידה, עוגות ועוד) אבל שוקולד - למרות שתקופות ארוכות אני לגמרי מתנזרת ממנו - הוא באמת האהבה של חיי
השבמחקואללה, את רומזת שאם רק אוריד את השוקולדים שאני בולסת, אולי אצליח להוריד איתם את הקילוגרמים שאני מעלה?
השבמחקאוי כמה שאני מזדהה, מכורה לסוכר שכמותי.
השבמחקזה מזכיר לי שלפני הרבה שנים, כשהייתי סטודנטית, הייתי באה הרבה לישון אצל דודים שלי בגלל שהם גרו ליד האוני’ וכו - (לא משנה בעצם, בקיצור באתי אליהם הרבה).
העיקר, הנכדים היו קטנים והם החזיקו ממתקים בבית, ואני כמובן תמיד הייתי חייבת איזה ממתק כשהייתי אצלם. יום אחד אמרתי לדודה שלי - "מה אני יכולה לעשות, אני פשוט חייבת מתוק. חייבת", אז היא אמרה לי " זה בסדר, יש לך את הגנים שלנו, את מהמשפחה" כי אצלנו כולם מכורים לסוכר, ומוכנים למכור נשמתם עבור ממתק.
חח כן, לרוב האנשים שאני מכירה יש את ההתמכרות הזו לשוקולד חח. אני בכלל פחות אוהבת מתוק ויותר בעד הטעם החמוץ והמלוח. לא הייתי מוותרת על אורז ותפו"א בחיים (זה בערך מה שאני אוכלת חח ;) ) מבחינת שחיתות, זה לגמרי סוכריות!! אם אפשר על מקל מהסוג החמוץ, ג’לי בלי ואסור להניח לי חבילת תיק תק בידיים, כי אני שותה את זה כמו מים... רק לכתוב לך את התגובה הזו, הספיק בשביל להעלות לי חיוך וזה לגמרי מה שהפוסט הזה עשה. לכן, נשאר לי רק לאחל, לחיי האהבות הקטנות של החיים
השבמחקמבינה ומזדהה, אצלי זה אגוזי, הייתה תקופה שמשום מה הפסיקו לייצר אותו, או להביא לאזור שלנו, והיה לי קשה אבל בסוף השתחררתי מההתמכרות והחלפתי אותה בהתמכרות לחטיף אחר ששמו פרח מזכרוני.
השבמחקלצערי זו באמת התמכרות ואי אפשר לקחת רק אחד ודי, ולכן עדיף לא להתחיל בכלל
מי? אני? רומזת?
השבמחקהרבה פעמים זה משפחתי עניין הסוכר הזה. אצלי זה בוודאות מגיע מהצד של אבא, אמא שלי אוהבת לאכול אבל לא מתוק. לאבא שלי יש את הנטייה שלי והוא חייב לסיים ארוחת עם מתוק (אמא שלי כמובן מחזיקה אותו קצר). אחי היה אוכל חפיסות שוקולד שלמות כמו כריך (לוקח 100 גרם של "קרוקנט", אם את זוכרת מה זה, ועוד 100 גרם, מחבר ביחד כמו כריך ואוכל. היום הוא לא נוגע במתוק. בכלל. טוען שזה לא מושך אותו אבל לדעתי זה פשוט כוח רצון מברזל. הילדים שלי אוהבים מתוק אבל מעולם לא התמכרו (מעולם לא מנעתי מהם או עשיתי עניין כמו שאמא שלי עשתה אתי) ואוכלים במידה, אבל חכמוד הנכד הבכור ממש מכור למתוק. בהחלט הנכד של סבתא
השבמחקבהחלט התמכרות. אבל ניסיתי את ההתנזרות המוחלטת וזה לא מחזיק לאורך זמן. כרגע (בגלל שאני מקוררת ומרגישה לא טוב) אז אין לי תיאבון או רעב מי יודע מה אז זה נרגע. אולי אנצל את ההזדמנות לנסות להיגמל
השבמחק2 חפיסות שוקולד כמו כריך!!! אבא שלך גאון, למה לא ידעתי מזה לפני 20 שנה?? כריך כזה היום יגרום לי לדחוף את הראש עמוק באסלה. איך נפלו גיבורים...
השבמחקאגב מזכיר לי שאבא שלי (שהוא המכור הראשי במשפחה) הרבה שנים היה שותה כוס קפה בלי סוכר עם קוביית שוקולד ליד.
אה, כעת ראיתי שזה האח לא האבא. עדיין גאון
השבמחקוואלה, גם אני אוהבת סוכריות (פחות משוקולד אבל אוהבת) וג’לי (וגם גומי יין...מסוגלת לחסל חבילות שלמות) וגם הנטייה שלי תמיד היתה לחמוץ - אבל נאלצתי להיפרד מהטעם הזה או לפחות להפחית מאד אחרי שאובחנתי עם רפלוקס (בקע בסרעפת) - ושמחה שהצלחתי להעלות לך חיוך
השבמחקאמן ואמן לחיי האהבות הקטנות של החיים טוקס יקרה
אחי באמת גאון (בלי קשר ) אבל הגאונות שלו התגלתה מאוחר יותר, כשהיה ילד משום מה לא זיהו את זה. אבא שלך מצא את הנוסחא הנכונה. אגב גם אני שותה קפה ללא המתקה. ויש לי תקופות ארוכות ללא מתוק בכלל (וללא פחמימות כמעט) אבל יש תקופות כמו זו שסיפרתי עליה עכשיו זה פשוט משתלט עלי. לפחות למדתי להתמסר (גם לזה, כמו לכעס), עד שזה נרגע. כרגע בגלל שאני מקוררת ולא מרגישה טוב נראה לי שזה קצת נרגע....אולי אצליח לצאת מזה - עד לפעם הבאה
השבמחקאני דווקא לא סובלת וגם בילדות לא ממש פסק זמן וקליק ושאר שוקולדים ישראלים נפוצים. בילדות די שוקולד פרה, רגיל או במיוחד זה עם הסוכריות הקופצות מהפושטים אבל יותר אהבתי כל מיני שוקולדים פנסיים של פעם ב- וגם קינדר בואנו עדיין נחמד ביני, בכלל כל הקינדרים.
השבמחקדי אהבתי*
השבמחקאז זהו שגם אני לא התחברתי מעולם לאגוזי וקליק וכל החטיפים המתוקים האלה שהיו בילדותם של ילדיי (לא כל כך בשלי) אבל עכשיו התאהבתי ב"פסק זמן". כשהייתי ממש קטנה היה שוקולד פרה כמובן, היה שוקולד "גמייקה" עם מילוי קפה נדמה לי, וגם שוקולד חלב עם מילוי תות...ובארצות הברית הכי אהבתי את nestle’s crunch (שבארץ קראו לזה קרוקאנט, עם פצפוצי אורז או משהו) ואת three musketeers.... וגם שוקולד פרה עם סוכריות קופצות זה סבבה. אבל בילדות הכי הכי אהבתי מקופלת, ועדיף בשוקולד לבן!
השבמחק