בדיוק לפני שנתיים כתבתי כאן על הדוד האחרון של T מצד אמו.
הישיש המסכן הגיע לגיל 96 בסבל רב, ביחוד בחודשים האחרונים.
ילדים אין לו, והוא היה תלוי בביקוריהם של אחייניו ואחייניותיו, שגם אלה הלכו והתמעטו.
שום דבר בגופו כבר לא תיפקד, היה קשה לדבר איתו גם כי הוא לא ממש שמע וגם כי הוא כבר לא ממש הצליח להרכיב משפטים ברורים.
לבי יצא אליו בכל פעם שביקרנו אצלו, ועד כמה שעשינו זאת באופן קבוע ולעיתים קרובות - שמתי לב שבכל פעם הביקור התקצר עוד קצת ועוד קצת, כי היה ממש קשה מנשוא להיות לידו ולראות אותו סובל.
בביקורים האחרונים, כשלא הצלחתי בכלל לדבר איתו (מעניין שאת תדר קולו של T הוא הצליח לשמוע קצת יותר אבל את שלי הוא לא שמע בכלל) פשוט ישבתי לידו וליטפתי את ידו, חיבקתי אותו, ניסיתי להעביר את אהבתי בדרך היחידה שיכולתי.
היום בבוקר הוא נפטר.
כרגע T ובעלה של בת דודתו מארגנים את ההלוויה.
נפטר מסבלי העולם הזה. שוחרר מעול הייסורים. מקווה שהלך לעולם שכולו טוב, באמת
יהי זכרו ברוך
יהי זכרו ברוך
השבמחקיהי זיכרו ברוך.. -_-
השבמחקיהי זכרו ברוך
השבמחקRIP
השבמחקהלכתי לקרוא שוב את הפוסט ההוא, גם כי זכרתי משהו ורציתי לוודא... אני מקווה שבני הדודים יודעים ובכל מקרה שהארוע יעבוד בשלום.
יהי זכרו ברוך קראתי את הפוסט הקודם ואני מקווה שבאמת הלך למקום שכולו טוב, נראה שסבל פה מספיק...
השבמחקתודה טליק יקירי. עוד מעט יוצאים ללווייה.
השבמחקכמה עצוב זה שפרט לאשתו שבבית אבות אין מי שיישב עליו שבעה ? ואותה זה בכלל לא מעניין - כש-T ובן הדוד באו לבשר לה היא רק אמרה : איפה הכסף?
תודה נ*גה יקרה
השבמחקתודה יקירה
השבמחקתודה פועה יקרה. בהחלט סבל מספיק.
השבמחקאין עלייך ליבי! לצערי הוא סירב עד יומו האחרון שנספר לבני הדודים, והדבר ייוודע רק בעת הקראת הצוואה (שאני מקווה שיקרה בימים הקרובים). בכל מקרה בן הדוד (הבעל של בת הדוד) שהוא האפוטרופוס גם שלו וגם של אשתו יהיה זה שייכנס את כולם ויודיע מה הסטאטוס. אם זה יעבור בשלום או לא? נחיה ונראה
השבמחקעוד מעט נצא להלווייה. כרגע איש עוד לא יודע...
לפחות אפשר להתנחם בכך שהוא חי שנים ארוכות ובמותו נפטר מיסוריו.
השבמחקסוף של חיים ארוכים ולא פשוטים. מקווה שתתבדו, ואחרי ההלוויה וקריאת הצוואה לא יתעוררו אחיינים תאבי בצע מרבצם ויעכירו את האווירה. אולי זה מוקדם מדי, אבל יש לכם תוכניות לגבי הדירה? תשכירו אותה?
השבמחקחיבוק מחזק גם בלוויה וגם בארוע ההקראה. הלוואי ויעבור בשלום
השבמחקתןדה ליבי יקרה. כרגע חזרתי מהלווייה. היה בסדר. ההקראה.... בשבוע הבא.. בעזרת השם יעבור בשלום 💗
השבמחקעצוב מאד. לפעמים אני חושבת שהזיקנה יכולה להיות יותר מפחידה מהמוות.ברגע שהנחת והרגשות מתנוונים אין טעם.
השבמחקמשתתפת בצערכם.
השבמחקבאמת אי אפשר להתלונן, הבן אדם חי עד גיל 96, ובעצם עד גיל 89 היה בריא כמו שור, טייל והשתתף בחוגים והיו לו חיים מלאים. השנים האחרונות היו שנים של סבל, והחודשים האחרונים במיוחד הוא ממש דעך וסבל....טוב שנפטר מסבלי העולם הזה
השבמחקחייו היו קשים מההתחלה - באמת סיפור קשה - אבל הוא היה שורד מטבעו ובנה בשתי ידיו את כל מה שהיה לו. הוא היה אופטימי ואוהב גם כשלא קיבל אהבה בחזרה, ובאמת היה איש מיוחד מאד.
השבמחקממש ממש חבל לי שהוא סירב לספר בעצמו לאחייניו את מה שנאלצנו לעשות עם הדירה, אבל הוא התעקש וגם אנחנו וגם הבן דוד (האפוטפורפוס) נענינו לבקשתו. מה יהיה? אין להם הרבה מה לעשות כי מה שנעשה נקבע ואושר על ידי בית המשפט. מקסימום ישנאו אותנו. איך T אמר - מי מהם היה מוכן לקחת משכנתא ולקנות דירה ולתת לו להישאר בה עד סוף ימיו בלי לקבל שכר דירה? מה נעשה איתה? צריך לחשוב על זה. או למכור או להשכיר - ואם להשכיר כנראה צריך לשפץ, וכרגע לפחות אין לנו כסף לזה....אז נבדוק את האפשרויות ונראה.
תודה שולה יקרה
השבמחקזה נכון, וזה גם מה שאמא שלי הכי מפחדת ממנו. בשאיפה שלה, ברגע שהיא לא תוכל להיות עצמאית ולתפקד לבד ולבצע את פעילויות היום יום שהיא נהנית מהם, היא רוצה להתאבד. בכל הזדמנות היא מדברת על זה. קצת מקאברי אבל למדנו לחיות עם זה. מבינה אותה. חוסר האונים, הכאבים, הגוף הבוגד - זה משהו שמאד מאד קשה לחיות איתו. אבל כוח החיים כנראה חזק יותר מהכל.....הוא משך ומשך עד שלבו נדם.
השבמחקיהי זכרו ברוך. רגשת אותי שישבת והחזקת בידו.
השבמחקמשתתפת בצערכם. חיבוק.
השבמחקלא קל.
השבמחקלגבי השמיעה זה דווקא מוכר לי - לאנשים עם בעיות שמיעה קשה לפעמים לשמוע בעיקר את הצלילים הגבוהים או הנמוכים, בהתאם לבעיה... כמו ראיה - חלק לא רואים מקרוב וחלק מרחוב...
תודה יקרה שלי.
השבמחקחיבוק
תודה יקרה.
השבמחקלא, אבל עכשיו כנראה הרבה יותר קל לו, וזה מה שמקל עלי.
השבמחקלגבי השמיעה אני מכירה את זה היטב, גם עם סבתא שלי (שאגב נפטרה גם היא ב-30/3 בשנת 1996 - בדיוק20 שנה ביניהם....וואו, רק עכשיו חשבתי על זה) היא שמעה אנשים מסוימים ואחרים לו. במפתיע היא שמעה את בתי שהיה לה קול דק ועדין.....
מצטערת מאוד לשמוע
השבמחקתודה אמא’לה, חיבוק. הוא כבר באמת השתחרר מהסבל
השבמחקהעצב הוא שלנו ושלנו בלבד
וגם הוא ישתחרר לאיטו....
למרות שאני שמה לב שאנשים יקרים ללבי שנפטרו ממשיכים ללוות את מחשבותי וחלומותי....כמו סבתא שלי, כמו חמי וחמותי...אפילו ג’ החתול האגדי....אני חושבת עליהם ועולה עצב, וגם אושר שהיו בחיי . מניחה שהדוד מצטרף עכשיו לחבורה המכובדת הזאת.
עצוב
השבמחקיהי זכרו ברוך!!
תודה
השבמחק