חגיגונת טרום יום הולדת לבתי

כבר כמה חודשים שהלפטופ של בתי וחתני גוסס לו לאיטו, אי אפשר בכלל לעבוד איתו על סוללה אלא רק בחיבור לחשמל ויש איתו עוד כל מיני בעיות. חשבתי כמה היא התלהבה כשראתה את הלפטופ החדש שלי, כל כך קל ועם סוללה ארוכת חיים, לא מרעיש ולא מתחמם...והצעתי ל-T לקנות לה כזה ליום הולדתה שיחול גם ב-9/3 וגם בפורים. כלומר - היא נולדה ב-9/3 שחל באותה שנה בפורים, ובכל שנות ילדותה חגגנו לנו בפורים - כולל בת המצווה שהיתה מסיבת תחפושות נהדרת - עד שבגיל העשר'ה באקט זעיר של התמרדות היא החזירה את יום הולדתה לתאריך הלועזי ומאז....חוגגים איפשהו בין לבין או גם וגם וזה הופך להיות "חגיגות יום ההולדת של"....בהמשכים.

כיון שאני מכירה את חתני החלטנו לא לקנות מחשב על דעת עצמנו אלא לוודא שמה שאנחנו קונים מקובל עליו. החלה התכתבות ענפה בינו לבין T, כאשר אנחנו מציעים מחשב X והוא חשב דווקא על Y, אנחנו מציעים לקנות בחו"ל והוא מעדיף בארץ ("שיהיה לו אמא ואבא")....שניהם בדקו וחקרו וקראו ביקורות ובסוף התפשרו על מחשב בדיוק כמו שלי אבל שיירכש על ידי חתני בארץ (כולל אחריות ותמיכה) והוא ישתתף איתנו חצי חצי בקנייה. 

המחשב הגיע אליו כבר לפני כשבועיים והוא התקין עליו אופיס וכל מה שצריך וחיכה. חיכה ליום ההולדת. אבל בינתיים בתי חייבת לפטופ לקחת איתה לעבודה, למקומות העבודה השונים, וחתני הרגיש שהוא כבר חייב למסור לה את זה, והתקשר אלינו לומר שהוא רוצה לעשות זאת השבוע. כיון שיום הולדתה הלועזי יחול כבר ברביעי הקרוב אז זה נשמע לנו מאד הגיוני. מייד אמרנו שנעשה ארוחת ערב חגיגית בששי, הזמנתי גם את גיסתי והבנות (אחי בדיוק קפץ לכנס בחו"ל לסופשבוע) אבל חתני ביקש לא לומר כלום על יום ההולדת עד לסוף הארוחה.

עדכנתי את גיסתי ואחייניותי וארוחת הערב בששי התקיימה כארוחה רגילה (טעימה ונעימה) עד לקינוח. 

נשמותק וחכמוד היו במצב רוח מצוין, הם בכלל לא היו בגן באותו בוקר, חתני החליט לעשות להם יום כיף - יום בנים - ולקח אותם לטיול כאן לא רחוק בעין שריד, לראות פרחים וצפרדעים (אילניות וקרפדות..) ופרפרים....בזמן שבתי הלכה למספרה, ליוגה...עשתה לעצמה יום כיף משלה. הם שיחקו להם בשקט ובהנאה רבה בזמן שכולנו עדיין ישבנו ליד השולחן, אבל בשלב כלשהו נשמותק נהיה עייף, וגם אחרי שהחלפתי לו לפיג'מה והצעתי לו לשכב על הספה...הוא ביקש ללכת הביתה. אופס. עוד אי אפשר ללכת הביתה....רוצים לחגוג יומולדת לאמא...חתני לא סיפר להם כדי שלא יגלו לה, מן הסתם, אבל בשלב זה הבנתי שאין לי ברירה. כינסתי את שניהם ולחשתי להם באוזן את תכניותינו, תוך שאני מבקשת שישמרו על כך בסוד. הם כמובן התלהבו מאד (נראה לי שבגיל הזה, לפחות, אין דבר יותר מלהיב מיום הולדת, לא משנה של מי!) וזה העיר קצת את נשמותק, ושניהם התחילו לבנות בקוביות מגדלים "לכבוד יום ההולדת של אמא", לחשו לי באוזן. וגם התחילו לטאטא את המטבח והסלון ופינת האוכל איפה שישבו כולם....הם באו אלי למטבח היכן שכבר עסקתי במילוי המדיח ואפסון השאריות בקופסאות למקרר...."סבתא" אמר לי חכמוד, "הבית שלך מצוחצח" והוסיף בלחש "זה גם לכבוד יום ההולדת של אמא". אבל כל זה החזיק רק כמה דקות. מהר מאד לא יכול היה חכמוד להתאפק עוד והתחנן שארשה לו לגלות לאמא על יום ההולדת המתוכנן. הם קראו לבתי והושיבו אותה בסלון ובישרו לה חגיגית: "אמא, היום חוגגים לך יום הולדת". לא יודעת אם היא הופתעה או לא בשלב הזה, אם היא ראתה כבר את עוגת התותים שחיכתה במקרר (עוגת יום ההולדת המסורתית אצלנו במשפחה) או את נרות ה-3 וה-4 שחיכו על הדלפק (לחגוג את 34 שנותיה)...לא יודעת אם באותו רגע היא חשבה שאולי רק לילדים מתחשק לחגוג לה, כי עוד מעט פורים והם יודעים שהיא נולדה בחג הזה....לא יודעת מה עבר בראשה - אבל היא שיתפה פעולה ושמחה מאד. העברנו את כולם לסלון, הבאנו את העוגה עם הנרות הדולקים ושרנו "היום יום הולדת" וגיסתי נתנה לה את המתנה שקנתה לה....ואז חתני שלף את המחשב. טוב, עכשיו היא כבר באמת היתה בעננים. בהתחלה היא ממש לא האמינה שזה מה שהיא מקבלת. הם דיברו על זה כמובן אבל לא היה ברור מתי יוכלו להרשות לעצמם, מתי אולי יבקשו שנביא להם בביקורנו הבא בחו"ל...זה היה ברשימת המשאלות שלה כבר הרבה זמן אבל היא לא באמת ציפתה שזה יתממש כעת. אושר גדול. 

לסיכום היה ערב מוצלח, אוכל טעים כמובן - T הכין גולש עם בצקניות סולת, עוף עם חרדל ודבש בתוספת בטטות ודלעת, היה גם כמובן פסטה עם רוטב בולונייז לילדים (ולכל מי שרצה), מרק שעועית מעולה, פטריות ממולאות בתרד עם ריקוטה, סלט תפוחי אדמה עם ביצה ומלפפון חמוץ, סלט ארטישוקים וסלט חצילים (אני כותבת T הכין אבל אני עזרתי לו יותר מהרגיל, כי לצערי הוא לא מרגיש כל כך טוב - אבל זה אולי בפוסט אחר)....ובנוסף לעוגת התותים הנפלאה שלי (כן, על זה אני לוקחת קרדיט מלא) הוא הכין סופלה שוקולד שתמיד מתקבל בקריאות שמחה על ידי כולם.

היה ערב נהדר, ואני מניחה שעוד נחגוג לבתי שוב במתכונת כזו או אחרת - אחרי הכל ה-9 במרץ טרם הגיע, וגם פורים אורב בפתח....